השבוע נשאלתי האם ברק בכר צריך להמשיך במכבי חיפה בשנה הבאה. למען האמת, התחבטתי עם עצמי בשאלה הזאת. הרי ברק עם רזומה מטורף של המאמן המצליח ביותר, מאמן שהפך את מכבי חיפה לקבוצה ומועדון הרבה יותר טוב, לקח אליפויות בבאר שבע ובחיפה, סחף אחריו שני מועדונים למשך שנים ואפילו ההצלחה שלו באירופה הביאה אותו לאמן בכוכב האדום.
במשך ימים חשבתי מה נכון למכבי חיפה לעשות ומה צריך להחליט בסוף העונה. אמש, לדעתי, נפל הפור. בכר נראה עייף, חסר חדוות חיים, אובד עצות וגרוע מכך - נראה שפשוט איבד את זה. גם כשמכבי חיפה שיחקה מצוין, גם כשההרכב היה נהדר, החילופים שעשה גרמו לו לאבד את האחיזה במשחק וגם את הניצחון.
קבוצה שמובילה 0:3 ולא יורדת מהמגרש מנצחת - זו בעיה של מאמן. ברק נראה כבוי על הקווים וגם מסיבת העיתונאים אחרי המשחק מראה שאין לו את זה כרגע. כנראה שהמשבר בבלגרד השפיע עליו מאוד, אולי גם המלחמה, שהרי כל מסיבת עיתונאים מתחילה בהקראה על חלל מהמלחמה. כעת הגיע תור שחר להחליט - האם הוא ממשיך עם הכישלון של בכר, או נותן את המושכות לגל אלברמן, שבעצמו נכשל בכל דבר שעשה השנה.
בכר לא עמד על העקרונות שלו בתחילת העונה, במיוחד עם שריף כיוף. שחר הוא שרצה את כיוף, ושוער, כפי שאני אומר שנים, הוא התפקיד החשוב ביותר בקבוצה. כיוף עדיין צעיר מדי מכדי להביא אליפות למכבי חיפה. תזכורת: ג'וש כהן סייע להביא כמה כאלה.
אפילו ההחלטה על צירופו של גיא מלמד, כפי שזה מצטייר, הייתה בניגוד לדעתו של בכר, והמהלך נראה ככזה שנכפה עליו. עובדה: בכר לא משתמש בו, שם אותו אחרון ברשימה. אחרי שמלך השערים של הליגה עבר במיליוני שקלים, משהו השתבש בכל האסטרטגיה.
זה היה יכול להיות ערב אדיר של מכבי חיפה, עם חזרה למאבק על האליפות. באר שבע נראתה במשך 65 דקות כמו קבוצת תחתית ו-25 דקות כמו אלופה שבדרך. מכבי חיפה תצטרך לעשות חושבים האם בכר הולך או ממשיך. לדעתי הפור נפל אתמול.