הפועל ב"ש נמצאת בשלב שבו כל משחק שלה הופך לאירוע בדרך לאליפות מרשימה. התיקו אתמול, בלא מעט מובנים, הוא תוצאה הרבה יותר מרשימה מהניצחון על נתניה בשבוע שעבר, למרות חוקי המתמטיקה הידועים לכולנו. הסיבה העיקרית היא שבעוד שהניצחון על נתניה הושג בנחיתות מספרית ומול "אויב" (ספורטיבי, תירגעו) משותף שכל הקבוצה יכולה הייתה להתאחד מולו בתיעוב חסר גבולות - מדובר כמובן על השופט האגדי יגאל פריד - הרי שאתמול ה"אויב" (הספורטיבי!) של ב"ש היה היא עצמה.
משחק הגביע מול מכבי חיפה והניצחון הקליל על הירוקים בדרך לחצי הגמר קצת טרללו את המועדון מהדרום. כל העולם הסתלבט על פערי הכוחות הניכרים בין שתי הקבוצות, ואחרי חודש שבו מדברים על כך ש"חיפה תתן לב"ש את הליגה בתמורה לגביע" התברר שאין דיל כזה, מה שהכריח את קוז'וך לעשות "הבה נתחכמה", שכמעט הפך ל"הבה נתבזה".
ב"ש עלתה אתמול בהרכב מוזר, כנראה בניסיון להפתיע את חיפה ולשבור תבניות, ולמאמן שלה נדרשו 45 דקות ופיגור של שני שערים כדי לרדת מהעץ ולאפשר לקבוצה שלו לשחק כדורגל. למזלם של הדרומיים, הם הצליחו לגבש מהקטסטרופה של המחצית הראשונה משהו ראוי, להתגבר ביחד על הטעות של המאמן ובסופו של דבר, המשחק הזה לא רק שלא נגמר בהפסד, אלא גם נגמר בצורה שתאפשר להם למנף את האנרגיה קדימה - היישר למפגש הסוער בטדי בשבוע הבא, רגע לפני הפלייאוף. יותר מזל משכל, גם את זה צריך לפעמים.
לא ברור מתי זה קרה, אבל מכבי חיפה הפכה לווימבלדון האנגלית של שנות השמונים והתשעים, רק בלי החן של וויני ג'ונס, ג'ו קיניר, סם המאם ושאר המטורללים שהרכיבו את הקבוצה האגדית ההיא. אחרי שבמשך 4 ימים הקבוצה הזו אכלה כאפות מכל כיוון, בשבע הדקות הראשונות של המשחק אתמול הקרייזי גאנג של בכר נתנו מופת של כניסות חזקות, אלימות, על גבול המוגזמות. כאילו הודיעו מראש להפועל ב"ש: אין לנו מה למכור פה, כפי שהוכח בחמישי האחרון בגביע, ולכן נעשה מה שאפשר עם מה שנשאר - ופשוט נרביץ. אולי, מי יודע, תצאו מאיזון ככה.
והאמת שזה עבד: ב"ש אולי הייתה טובה יותר במחצית הראשונה, אבל חיפה, כיאה לווימבלדון, עמדה מצוין, סגרה כמעט כל ניסיון של ב"ש וכמובן גם כבשה ראשונה (שער גדול של אפן אקוקו מבישול של דניס וייז). אחרי העקיצה ב"ש התערערה סופית כך שהשני התקבל כמעט בטבעיות (כובש השער: וויני ג'ונס). אח"כ הגיע גם השלישי (מבצע מצוין של דין הולדסוורת') ואז, תוך דקה, ווימבלדון הפכה ללוטון טאון: את ריח הפחד של הירוקים אחרי הראשון של ב"ש אפשר היה להכניס לריאות גם מבעד למסך. התיקו היה שאלה של זמן, בטח כשבכר ההיסטרי ויתר על כל מי שיודע לעשות מהלך התקפי כלשהו בסגל שלו. לא צריך להיות מאמן בעל שם עולמי כדי להבין שדיא סבע זה חתיכת כאב ראש ליריבה וליאור רפאלוב יכול לשבור את הלחץ של ב"ש במתפרצת ולייצר את הרביעי מכלום. בכר שקשק מפחד, הוציא את שניהם וקיבל את השלישי. קלאסיקה.
רגיל (5) 169
17:00

בריסטול סיטי

פורטסמות'
שתי קבוצות שמחפשות יציבות במרכז הטבלה; יתרון הביתיות באשטון גייט עשוי להספיק לבריסטול כדי לגרד ניצחון דחוק.
רגיל (5) 176
17:00

דרבי קאונטי

מידלסברו
"בורו" שואפת לצמרת הגבוהה ומחזיקה בסגל עדיף; דרבי תילחם על נקודה, אך האיכות של האורחת כנראה תכריע את הכף.
רגיל (5) 183
17:00

האל

סטוק
שתי קבוצות בלתי צפויות שנמצאות במומנטומים הפוכים; האל סיטי נוטה להצטיין במשחקי בית כאלו וצפויה לצאת עם ידה על העליונה.
רגיל (5) 218
17:00

צ'רלטון

קובנטרי
קובנטרי נחשבת כיום לקבוצה איכותית ויציבה יותר בצ'מפיונשיפ, ולכן היא המועמדת המובילה לצאת עם שלוש הנקודות גם במשחק חוץ.
יתרון (5) 238
19:30

ליברפול

לידס
(1+)
לידס נראית לא רע בכלל בשבועות האחרונים כשהיא ללא הפסד בחמשת משחקיה הקודמים. ליברפול בכושר נהדר, אבל האורחת נראית עיקשת מאוד בתקופה הזו ותשוב לביתה עם נקודה לפחות
רגיל (5) 255
19:30

קריסטל פאלאס

פולהאם
דרבי לונדוני שקול מאוד שנוטה בדרך כלל לתוצאות תיקו, אך היתרון האיכותי בסגל של פולהאם עשוי להכריע את הכף לטובתה בקרב צמוד במיוחד.
רגיל (5) 278
20:30

בית"ר ירושלים

הפועל תל אביב
שתי הקבוצות מגיעות במומנטום חיובי מה שהופך את המשחק הזה לשקול ומאוזן. לאור יחסי הכוחות והתקופה של שתי הקבוצות זה משחק שיכול להתפתח לכל צד וההערכה שלי היא חלוקת נקודות בסיום
רגיל (5) 299
22:00

ברנטפורד

טוטנהאם
ברנטפורד היא אחת מקבוצות הבית הטובות ביותר בליגה ומצד שני, טוטנהאם היא אחת מקבוצות החוץ הטובות ביותר עד כה. לפני כחודש הן נפגשו וזה נגמר ב 0:2 לטוטנהאם, הפעם זה יילך צמוד יותר - תיקו
רגיל (6) 59
15:00

הפועל ראשון לציון

הפועל עפולה
המגמות של שתי הקבוצות כרגע הפוכות אבל הפועל ראשון לציון עדיין קבוצה טובה יותר, ומשחק ביתי כמו זה אסור לה לפספס אם היא רוצה להישאר רלוונטית במאבק העלייה לליגת העל
התיקו אתמול, למרות הדרך שבה הושג והתחושה שב"ש מסוגלת לעמוד בכל אתגר, מוביל אותנו בכל זאת לקבוצה שבמקום השני: הבעיה העיקרית עם מכבי ת"א כרגע, וזו בעיה שנמשכת כבר כמה שבועות - מאז שהצהובים סיימו עם אירופה, בעצם, היא התחושה שהקבוצה סוג של נאלצת לנצח ולקחת נקודות. וכך בדיוק היה גם מול חדרה במוצ"ש. מצד אחד - מרשים מאוד לחזור מפיגור 2:0 בואכה 3:0, גם אם זה מול נועלת הטבלה.
מצד שני - למה אתם חייבים שמישהו ילחץ לכם על כל הכפתורים כדי להתעורר ולשחק כדורגל? איך יכול להיות שבשלב הזה של העונה, כשהאליפות תלויה בכם, אתם חייבים לקבל פצצות לראש כדי להרביץ בחזרה? אם ב"ש תסתחרר קצת, וזה עדיין דבר שיכול לקרות, מכבי צריכה להיות ערוכה לסיטואציה מצערת שבה, למרבה האכזבה, היא תוכתר כאלופה גם בסוף העונה הזו.


