כשהוא נמצא כעת בביתו הרביעי בכדורגל האנגלי, זה מרגיש שדווקא עכשיו מנג'ר פולהאם, מרקו סילבה, הגיע למנוחה ונחלה שלו. הקוטג'רס מציגים שיפור תמידי מאז שהצטרף לקבוצה בקיץ 2021 לאחר שנשרה מהפרמייר ליג, הצעיד אותה בחזרה באופן מיידי לליגה העליונה והצליח לייצר עקביות נדרשת לאחר תקופה חסרת יציבות למועדון שהתנדנד בין שתי הליגות הבכירות וחיפש זהות. אז מדוע, דווקא כעת כשהוא מתקרב לעשור של עשייה במולדת הכדורגל (עם הפסקה של עונה בין לבין), זוהי עשויה להיות העונה האחרונה בהחלט של המנג'ר הפורטוגלי בן ה-47 בקרייבן קוטג'?
עם קריירה מקצוענית מכובדת בליגה הפורטוגלית כמגן ימני שייצג בין היתר את בלננשש, ריו אבה, ואשטוריל, הייתה זאת קבוצתו האחרונה כשחקן פעיל שהעניקה לו את ההזדמנות הראשונה במשרת ניהול לאחר פרישתו ממשחק. ראשית כמנהל הספורטיבי, ובהמשך כמנג'ר הקבוצה, אותה הוביל לזכייה באליפות הליגה השניה, חזרה לליגה הבכירה לאחר שבע שנות היעדרות ותואר אישי של 'מנג'ר העונה', בשנתו הראשונה על הקווים. בהמשך הקדנציה שלו באשטוריל הוא הוליך את הקבוצה להעפלה היסטורית לליגה האירופית ולניצחון ראשון בחוץ מול האימפריה המקומית, פורטו, מזה שש עונות, כשעל הדרך הורחק בשלהי המחצית השנייה.
ההצלחה המסחררת בקנה מידה מקומי לא נעלמה מעיניהן של הקבוצות הבכירות בפורטוגל וסילבה הצטרף לספורטינג ליסבון בקיץ 2014, זכה עם הקבוצה בגביע הפורטוגלי (לאחר שבע שנים נטולות תארים), אולם פוטר לאחר פחות משנה. גם ביעד הבא, אולימפיאקוס היוונית, סילבה החזיק מעמד עונה אחת בלבד זה זכה באליפות יוון כשנותרו שישה מחזורים לסיום העונה וכשקבוצתו הציגה דומיננטיות מוחלטת, אולם בחר לעזוב בשל 'סיבות אישיות', כדבריו.
סילבה קיבל את הצ'אנס הראשון שלו בכדורגל האנגלי בדמותה של האל סיטי בעיצומה של עונת 2017/2016 כשהקבוצה הייתה שקועה במקום האחרון בפרמייר ליג ולאחר שלא הצליח להושיע את המועדון מירידת ליגה, עזב בסיום העונה. בקיץ 2017 הצטרף לווטפורד, מפטרת המנג'רים הסדרתית ופוטר בינואר 2018 בשל טענת המועדון כי 'עניין רב שמועדון אחר גילה במנג'ר, הוביל להסחת דעת ולהשפעה על תוצאות הקבוצה', מה שהוביל את אברטון לשלם למועדון ארבעה מיליון לירות שטרלינג כפיצוי, ולהחתמתו של סילבה כמנג'ר הקבוצה חודשים ספורים לאחר מכן.
תחת הדרכתו בעונת הבכורה שלו בצד הכחול של מרסיסייד המועדון סיים במקום השמיני בטבלה, מיקום זהה לחלוטין בהשוואה לעונה הקודמת תחת סם אלרדייס, אך עם יחס שערים עדיף באופן משמעותי (פלוס 22), וסיום עונה מרשים שכלל חמישה ניצחונות בשמונת המשחקים האחרונים, כולל הופעות מרשימות וניצחונות מיל ארסנל וצ'לסי. התקווה לשיפור עקבי בגודיסון פארק נגוזה עוד לפני מחזור חג המולד בעונה שלאחר מכן ובדצמבר 2019 הטופיז החליטו על סיום דרכו באופן מיידי.
בניגוד לעונות העבר, סילבה לא שב לאמן באופן מיידי לאחר שפוטר מאברטון, אלא החליט על לקיחת 'שנת למידה' כדי לחשב מסלול מחדש. הוא סירב להצעות שקיבל ממועדונים שונים בליגה העליונה בפורטוגל וגרמניה וחש למרות הקושי הגדול לייצר עקביות ראויה, שהמקום הנכון עבור המשך ההתפתחות שלו הוא הכדורגל האנגלי, למרות שכשל בייצור רצף מרשים על הקווים. גם הבחירה בפולהאם לא הייתה פשוטה, בעקבות המוניטין שהמועדון יצר לעצמו כמועדון 'יו-יו', כינוי לא מחמיא למדי הניתן לקבוצות שמתנדנדות בין הפרמייר ליג והצ'מפיונשיפ כדרך קבע.
תחת הנהגתו, פולהאם סיגלה לעצמה משמעת טקטית המורכבת ממערך של 4-1-3-3, המורכב מרביעייה הגנתית, שחקן אחד בעמדה '6', שני שחקנים משלימים בקישור בעמדה '8' ושלישייה התקפית מהירה ואפקטיבית. הקוטג'רס הסתגלו במהירות שוב לפרמייר ליג וחלוץ העל של הקבוצה, הסרבי אלכסנדר מיטרוביץ' שלא הפסיק לקרוע רשתות בליגת המשנה, ידע לספק את הסחורה גם בליגה העליונה, עד שפותה למעבר מתגמל במיוחד לסעודיה. השיטה והיעילות שנובעת ממנה העניקה לשחקנים שונים, כגון המגן השמאלי האמריקאי אנטוני רובינסון, להפוך לאחד האיומים המרכזיים בליגה ולאחד המועמדים הבכירים ביותר לרשת את מקומו העתידי של אנדי רוברטסון בתור המגן השמאלי של ליברפול.
גם מנור סולומון, לאחר שהתאושש מהפציעה הראשונית שהשביתה אותו במשך ארבעה חודשים, השתלב באופן ראוי בשיטתו של סילבה בעונתו היחידה בקרייבן קוטג' ותרם חמישה שערים ברציפות כששב למגרשים, אך קיבל פחות הזדמנויות בסוף העונה ועזב בסופו של דבר לטובת טוטנהאם הוטספר בקיץ 2023. סילבה יצר מערכת יחסים מקצועית ואישית חיובית מאוד עם שחקן הכנף הישראלי ועשה כמיטב יכולתו על מנת להשאירו במערכת מעבר לעונת 23/22, אולם פולהאם לא יכלה להשוות את התנאים הפיננסים המרשימים שהתרנגולים הציעו, וסולומון נדד לצפון לונדון במהלך שאמנם השתלם כלכלית, אך בפועל כנראה פגע בהתקדמותו המקצועית של מנור, שהתמודד באופן חסר מזל עם פציעה מתסכלת.
לצד ספרד, פורטוגל היא המדינה בעלת כמות המנג'רים הגדולה ביותר כיום בפרמייר ליג (ארבעה) והערב (18:30, ספורט1) סילבה יתארח באולד טראפורד בעימות כל-פורטוגלי על הקווים בינו ובין רובן אמורים. בזמן שמנצ'סטר יונייטד מציגה שפל חדש כמעט על בסיס שבועי וקיימת תהייה בקול רם האם הגעתו של אמורים בכלל שיפרה את השדים האדומים מאז הפרידה מאריק טן האג לפני למעלה משלושה חודשים, פולהאם מגיעה לתיאטרון החלומות עמוסה בבטחון לאחר עוד ניצחון ליגה (1:2) במחזור אמצע השבוע על וולבס.
סילבה, שמקושר בעצמו למעבר לטוטנהאם במידה והקבוצה תחליט להיפרד מממאנה האוסטרלי, אנג' פוסטגוגלו, בסיום העונה, יכול להשלים דאבל פורטוגלי אישי וחשוב בפרק זמן של ימים ספורים לאחר שכבר גבר על עמיתו, ויטור פריירה, ביום שלישי האחרון. פולהאם חולמת ומאמינה שהעפלה לאירופה בעונה הבאה היא אופציה רלוונטית העונה לראשונה מזה שנים רבות ובמקביל למיקומה הנוכחי בפרמייר ליג, גם הגביע האנגלי מהווה מסלול אפשרי להגשמת המטרה.
לפני כשנתיים ברבע הגמר, אובדן עשתונות של אלכסנדר מיטרוביץ' הוביל להתפרקות מוחלטת בתיאטרון החלומות ופולהאם הודחה מהמפעל לאחר שכבר הוליכה והייתה בדרכה לארבע הגדולות של המפעל. הערב בשלב שמינית הגמר, לקוטג'רס ולסילבה ישנה הזדמנות לסגור מעגל, להעמיק את המשבר של יונייטד ורובן אמורים ולכרטס על חשבונם את המקום בשלב הבא במפעל העתיק ביותר בעולם.