כמו רוברטו קרלוס: פדריקו דימרקו מגדיר את אינטר

24 דקות - זה כל מה שפדריקו דימרקו קיבל מאנטוניו קונטה. כאשר המאמן חתם באינטר ב-2019, הוא לא ראה במגן ערך משמעותי, וחלקו הסתכם ב-3 הפועות קצרצרות כמחליף, אחריהן הושאל לורונה בינואר 2020 למשך שנה וחצי. לקראת תום התקופה, הייתה במועדון הכחול-שחור התלבטות לגבי עתידו, והאפשרות למכור אותו לטורינו נשקלה ברצינות. אלא שאז עזב קונטה, וסימונה אינזאגי שינה את הכל. הוא הורה להשאיר את דימרקו בסגל, וכך החלה הנסיקה המטאורית.

מספר שחקני מפתח מרכיבים את השלד עליו מתבססת ההצלחה של אינזאגי באינטר, אך דימרקו מזוהה איתו יותר מכל. הוא התמצית המזוקקת של הסגנון ושל הגישה, והוא גם הדוגמא הטובה ביותר לאופן בו משביח המאמן את חניכיו. מעטים ספרו את דימארקו עד החיבור עם הבוס הנוכחי שלו, וכעת הוא אחד הכוכבים הזוהרים ביותר בליגה האיטלקית, באנקר בהרכב נבחרת איטליה, ומציג בקביעות נתונים סטטיסטיים מעולים בכל קנה מידה בכל הקשור ליצירת הזדמנויות הבקעה, כדורי רוחב, איומים על השער ומצבים נייחים.

למעשה, לדעת רבים הוא הטוב מכולם. זבונימיר בובאן, למשל, הצהיר: "דימרקו הוא שחקן האגף הטכני ביותר בתבל". פאביו קאפלו קבע: "כשפדריקו חוצה את קו מחצית המגרש, הוא המגן השמאלי הכי טוב בעולם. דברים שהוא עושה מזכירים לי את רוברטו קרלוס". אם לוקחים בחשבון כי המאמן המפורסם אימן את הכוכב הברזילאי באופן אישי בשתי הקדנציות שלו בריאל מדריד, מדובר במחמאה גדולה אפילו יותר.

היא בוודאי נעמה מאוד לאוזניו של דימרקו עצמו, כי רוברטו קרלוס היווה עבורו המודל האולטימטיבי לחיקוי בילדותו. הוא רק הצטער שלא זכה לראות אותו בפעולה במדי אינטר - הרי הברזילאי עזב לסנטיאגו ברנבאו ב-1996, שנה לפני שיורשו נולד. אנשי ריאל עצמם משוכנעים כי קאפלו צודק, כי דימרקו סומן כרכש האידיאלי לעמדה הבעייתית של המגן השמאלי בקיץ הקרוב. דימרקו חולק סוכן עם ויניסיוס, ואלופת ספרד גיששה אצלו לגבי האפשרות להחתימו. זה לא יקרה כי האיטלקי פסל את האפשרות על הסף. הוא כחול-שחור בדם שהגשים את החלום הגדול ביותר שלו, ולא מתכוון לוותר עליו. מבחינתו, הוא יישאר בסן סירו עד סוף הקריירה, ואף מעבר לכך.

בעצם, במקרה שלנו עדיף לקרוא למגרש הביתי שלו באופן רשמי, ג'וזפה מאצה - כי לדימרקו יש רקע משותף עם גדול שחקני נראזורי על שמו נקרא האיצטדיון. למשפחתו של מאצה, הסקורר האגדי משנות ה-30, היה דוכן פירות וירקות במילאנו, ואימו העדיפה כי יעסוק במקצוע היציב הזה במקום לרוץ אחרי כדור ברחובות המלוכלכים. גם לאביו של דימארקו יש דוכן פירות וירקות, לא הרחק מביתו לשעבר של מאצה. עם זאת, לג'אני דימרקו ממש לא הייתה בעיה כי בנו בחר בכדורגל. כאינטריסטה שרוף, הוא הביא אותו ליציעים בכל המשחקים מאז היה בן 3, והיה מאושר כאשר הצאצא התקבל לאקדמיה בגיל 6.

מאז, המטרה היתה לצמוח ולייצג ללבוש את חולצת אינטר בבוגרים, אך התברר כי היו מכשולים רבים בדרך, ובמשך שנים לא מבוטלות נדמה היה כי השאיפה הזו בלתי אפשרית. דימרקו אמנם הצטיין בנבחרות הצעירות של איטליה בכל הגילאים, אבל באינטר לא ראו אותו ממטר, והוא החל לנדוד בהשאלות - תחילה באסקולי בליגה שניה, ואז באמפולי בה התייבש על הספסל. המצב החמיר כאשר אינטר בחרה למכור אותו לסיון השווייצרית בקיץ 2017 - לא בדיוק יעד נוצץ עבור שחקן שגדל באחת האקדמיות הטובות באיטליה, אבל דימרקו הרגיש שלא היתה לו ברירה אלא להסכים, כי בארץ המגף לא היה לו ביקוש.

הקדנציה הקצרה בסיון, שנמצאת בבעלות הנשיא המטורלל כריסטיאן קונסטנטין, הייתה חריגה - ולא לטובה. "היינו במקום האחרון באמצע העונה, והנשיא הודיע שנלך לשבוע של אימונים צבאיים בתור עונש. ישנו בשקי שינה באמצע השדה, התעוררנו בשש בבוקר והלכנו מספר קילומטרים כדי לאכול מזון מקופסאות שימורים שחומם במדורה. חייבו אותנו לירות, אם כי הנשק לא היה לגמרי אמיתי. רוב השחקנים לא רצו להיות שם, אבל הבהירו לנו שלא נקבל שכר אם נבריז. בסוף שרדתי את זה, אבל אחרי שחזרנו רבתי עם המאמן ולא שיחקתי יותר", סיפר דימרקו בדיעבד.

במקביל, הוא עבר טרגדיה אישית כאשר בת זוגו איבדה את העובר, וזה היה יותר מדי עבור נער בן 19. במצב רוח קודר, ואחרי כישלון מקצועי בקבוצת תתתית בשוויץ ממנו ניתן היה להסיק כי סיכוייו לפרוץ נמוכים, הוא שקל לפרוש מכדורגל ולהקדיש את עצמו לדוכן הפירות המשפחתי שקיים כבר יותר מ-50 שנה. בסופו של דבר, הוא שוכנע לתת עוד צ'אנס לקריירה, והעובדה כי אינטר הסכימה להחתימו בחזרה היתה השפעה עצומה על כך. מצד שני, המועדון הכחול-שחור לא התכוון להשתמש בו, ולא היה פשוט לאתר את התחנה הבאה. פארמה, שבדיוק שבה אז לליגה הראשונה, הסכימה לבסוף לקלוט אותו בהשאלה ללא ציפיות מיוחדות.

זה היה הרגע בו היה אחראי דימרקו לכותרות המשמעותיות הראשונות בחייו. זה קרה דווקא כאשר הגיע לביקור אצל אינטר בספטמבר 2018, נכנס כמחליף, הפציץ לחיבורים ממרחק גדול וחגג שער ראשון בקריירה באופן ראוותני עם הורדת חולצה. הקהל של אינטר ביציע סלד מהתנהלותו - הם סברו כי אוהד ששייך למועדון צריך להתנהג אחרת כשהוא מנצח את קבוצתו. דימרקו הסביר: "אני מתנצל שפגעתי ברגשות האוהדים, זו לא הייתה כוונתי. החגיגה הזו ביטאה את השחרור שחשתי אחרי שנים קשות מאוד. לא רציתי שזה יקרה מול אינטר, אבל זה המצב. אל תכעסו עלי בגלל זה".

זה הרגיש כמו התחלה של משהו חדש וטוב, אבל מיד לאחר מכן נפצע דימרקו, החמיץ מספר חודשים, וחזר להרכב רק לקראת סוף העונה. זו לא הייתה ההכנה האידיאלית לקראת החזרה לאינטר - והדרך בה נדחק הצידה על ידי קונטה הדגישה זאת. את המאמן הראשון שהאמין בו באמת מצא דימרקו כאשר פגש את איבן יוריץ' בורונה, ועונת 2020/21 היתה נהדרת מבחינתו. שם, בגיל 23, הוא הוכיח את עצמו סוף כל סוף כשחקן לגיטימי באיטליה.

ואולי לקונטה היו ספקות, אבל אינזאגי ידע היטב מה יש לו בידיים. הוא ראה מקרוב כיצד זהר דימרקו בנצחונה של ורונה על לאציו שלו באולימפיקו. כאשר חתם באינטר, הוא ביטל את הרעיון למכור את שחקן הבית המוכשר ולקח אותו כפרויקט אישי. הוא הבין שדימרקו עשוי להיות יעיל במיוחד במערך עם 3 בלמים, בו יהיה לו חופש פעולה לאורך כל האגף השמאלי, ובעוד חבריו יעניקו לו גיבוי אם יתרשל הגנתית. הרי את דרכו בקבוצת הילדים של אינטר החל דימרקו כחלוץ וכקיצוני שמאלי, ואיכויותיו ההתקפיות הן נקודת החוזק שלו. בעונתו הראשונה עם אינזאגי, ב-2021/22, הוא למד מאיבן פרישיץ' - שחקן התקפי מובהק שתפס את המשבצת. עם עזיבתו של הקרואטי, קיבל דימרקו את התפקיד, והפך לרוברטו קרלוס החדש של אינטר.

אז גם למדו באיטליה להעריך אותו כראוי, במיוחד במסע הקסום של אינטר לגמר ליגת האלופות. בחצי הגמר היא פגשה את מילאן, בדיוק 20 שנה אחרי ההדחה בגלל "שערי חוץ" בחצי הגמר ב-2003, אז בכה פדריקו הקטן יחד עם אבא ג'אני ביציע. הנקמה הוגשה חמה, ודימרקו עצמו בישל בכדור רוחב חכם את השער של הנריך מחיטריאן בניצחון 0:2 במשחק הראשון. ואז, בגמר עצמו נגד מנצ'סטר סיטי, הוא היה אחד המצטיינים על הדשא באיסטנבול, וכמעט הבקיע את שער השיוויון. הנגיחה הראשונה שלו הלכה למשקוף, ודימרקו הגיע גם לריבאנוד, אבל הנגיחה השניה נעצרה באופן ביזארי דווקא בגופו של רומלו לוקאקו.

הרגע הספציפי הזה, וההפסד הלא מוצדק שהגיע בעקבותיו, היה מתסכל, אבל באופן כללי 2023 הייתה פנטסטית מבחינת דימרקו. הוא נכלל בנבחרת המצטיינים של ליגת האלופות, זכה בגביע האיטלקי, הפך לשחקן הרכב בטוח בנבחרת, ואפילו הבקיע את השער היפה של השנה באיטליה כאשר הפציץ בנובמבר לרשת פרוזינונה, ממרחק של 56 מטרים בקשת גבוהה מהאגף. אז גם פתחה אינטר בדהירה חסרת מעצורים בצמרת, וסיימה את העונה שעברה ללא עוררין בפסגה. כך חגג דימרקו את האליפות הראשונה בחייו, על תקן אחד השחקנים החשובים ביותר בקבוצתו האהובה. אין שחקן שהיה ראוי לכך יותר ממנו.

"פדריקו אף פעם לא קיבל כלום במתנה. הוא עבד קשה כדי להגשים את החלום, תמיד נחוש ללמוד ולהשתפר, והכל מגיע לו בזכות", אומר אינזאגי. "דימרקו מייצג הכי טוב את הזהות שלנו", אומר המנהל הספורטיבי בפה מארוטה. ואת המעמד הזה הוא לא יחליף בשום דבר - אפילו אם ריאל מדריד תנסה להפוך אותו לגלאקטיקו. הוא ישמח לזכות בליגת האלופות רק עם אינטר, וגם להמשיך להיות אלוף איטליה שנה אחרי שנה.

העונה, האיום המרכזי על הכתר מגיע מצידה של נאפולי, אותה מוביל קונטה. המאמן כבר יודע שהוא היה צריך לתת בזמנו לדימרקו קצת יותר מ-24 דקות במצטבר, אבל זה לא משנה. בשבת, כאשר תארח נאפולי את אינטר למשחק העונה הגדול, הוא ישתדל למצוא דרך להגביל את הפעלתנות של דימרקו באגף השמאלי. סביר שיגלה כי זה בלתי אפשרי.