בקרב אוהדי ארסנל, חלון העברות הוא החודש בו הקבוצה שלהם הפסידה את האליפות.בעיני רוב אוהדי הקבוצה, העובדה שארסנל לא הביאה אף שחקן התקפי לסגל של מיקל ארטטה למרות מכת פציעות משמעותית לשחקנים הקדמיים שלה - בוקאיו סאקה, גבריאל מרטינלי, גבריאל ז'סוס וקאי האברץ - היא מה שהוביל לקריסת כל הסיכויים של קבוצתם לתפוס את ליברפול בפסגת הפרמיירליג.
סביר להניח שהאוהדים התותחנים צודקים. הם ראו איך מנצ'סטר סיטי ואסטון וילה השתפרו בזכות צירוף אופציות התקפיות לסגל באמצע העונה. ואולם, מבחינת המועדון, האכזבה המשמעותית מהפעילות החורפית בשוק העברות השחקנים, נובעת בעיקר מהעובדה שהאוהדים לא מסתכלים על התמונה הגדולה. והתמונה הגדולה הוצגה לאוהדי ארסנל על ידי סטן קרונקי, הבעלים של הקבוצה ב-2016. אז אמר בוועידת האנליטיקס ב-MIT: "אני לא קניתי את ארסנל כדי לזכות בתארים".
"אם אתה רוצה לזכות באליפויות כבעלים, אתה לא צריך להיות מעורב בקבוצות ספורט" אמר קרונקי, הבעלים של ארסנל מאז 2007. "אני חושב שהבעלים הכי טובים של קבוצות ספורט הם החבר'ה שמסתכלים על שני הצדדים. אם אתה רוצה עסק טוב, אז אתה לא יכול באמת להרשות לעצמך לצאת החוצה ולרכוש את כל השחקנים הכי טובים, אלא אם כן יש לך מקור הכנסות אחר. בפרמיירליג יש בעלים מהמזרח התיכון, מחירי הנפט מעל 100 דולר והם יכולים להוציא מה שהם רוצים...".
קרונקי בעצם הכריז כבר אז שהוא יתנהל בשפיות כלכלית, למרות שהוא בעל הון מוערך של כ-17 מיליארד דולר והוא נשוי לבת משפחת וולטון, ששווה 432 מיליארד דולר בזכות הבעלות שלה על רשת וול מארט. קרונקי לא בספורט בשביל הריגוש. הוא בספורט בגלל שזה אחלה ביזנס. הוא גם הבעלים של לוס אנג'לס ראמס (NFL), דנבר נאגטס (NBA), קולורדו אבלנצ' (NHL), קולורדו ראפידס (MLS), קולורדו מאמות' (ליגת הלאקרוס האמריקאית), לוס אנג'לס גלדיאטורס ולוס אנג'לס גורליז (eSports) - הוא לא יכול ללכת על תארים בכל הליגות. זה ממש יקר.
אז כן, זה מרגיז שמישהו כזה בעלים של קבוצה עם הכרטיסים היקרים ביותר בעולם הכדורגל ולא מוכן להשקיע כמה מיליונים בודדים כדי להביא שחקן התקפה לקבוצה שנואשת למישהו שיכול לעקוף שחקן בכדרור ולבעוט לשער - אבל שוב, הכל היה ידוע מראש.
למשל, ב-NBA קרונקי מתעקש לא לשלם מס מותרות למרות שיש בידיו את שחקן הכדורסל הטוב בעולם, ניקולה יוקיץ'. הוא אף פירק את הקבוצה שזכתה באליפות כי לא רצה לשלם יותר מדי על שחקנים שהוכיחו את עצמם. ב-NFL יש רגולציות מאוד נוקשות לגבי תשלום לשחקנים אבל צריך להבין שהוא העביר את הקבוצה שלו מסנט לואיס ללוס אנג'לס בעיקר בשביל להכניס יותר כסף ולהגדיל את השווי של הנכס שלו בעשרות, אם לא מאות, אחוזים וממש לא היה איכפת לו מתושבי ואזרחים סנט לואיס ומיזורי, שם נולד. האיש קולד-אס-מאדרפאקר בכל מה שקשור לניהול העסק שלו. רגש זה מיותר אם הוא לא תורם לשורה התחתונה של הדו"ח השנתי. חלוץ אתם רוצים? הבוס שלכם עקר קבוצה מעיר בגלל שזה השתלם לו.
כמו כן, אוהדי ארסנל צריכים גם להבין שבניכוי חלון העברות האחרון, הכיוון אליו צועדת הקבוצה שלהם הוא מאוד חיובי מבחינת קרונקי - וזה מאחר שהתחזיות הכלכליות של הקבוצה אופטימיות מאוד. הדו"ח השנתי של ארסנל התפרסם לאחרונה והשורה התחתונה שלו היא שהקבוצה רשמה הפסד של 17.7 מיליון ליש"ט בעונת 2023/24. מדובר על שורה תחתונה יחסית חיובית כי זו העונה השישית ברצף בה ארסנל מפסידה כסף וזה ההפסד הכי קטן מבין כל השנים הללו. את העונה שעברה סיימו בארסנל עם הפסד של 52 מיליון ליש"ט והעונה עוד עלו המשכורות ב-40% ועדיין הצליחו להקטין את ההפסד.
כמו כן, הכנסותיה של ארסנל רשמו קפיצה מרשימה מ-466.7 מיליון ליש"ט ל-616.6 מיליון ליש"ט - בעיקר בזכות הצלחה על המגרש (העפלה לליגת האלופות ומקום שני שמבטיח הכנסה גבוהה יותר מאשר מקומות נמוכים יותר) והצלחה מסחרית (עלייה של 29% בהכנסות מחסויות) - מה שאומר שהמועדון חוזר, אחרי שנים קשות וקורונה, חוזר להיות אחד המועדונים הכי איתנים מפיננסית בפרמיירליג - כשיש לו את תקציב השכר החמישי בגודלו בליגה.
ומאחר שארסנל הצליחה בעונה שעברה לבנות סגל טוב מבלי לשחרר משקולות מרכש גרוע של השנים הקודמות, הפסדים על "הוצאות חד פעמיות" לא צפויים בשנים הבאות. מה זה "הוצאה חד פעמית"? במהלך העונה שעברה ארסנל היתה צריכה לשלם 18.1 מיליון ליש"ט לניקולא פפה כדי לשחררו מהחוזה. הוא היה הרכש היקר בכל הזמנים של המועדון - 72 מיליון ליש"ט. זו הוצאה חד פעמית משמעותית שלא תחזור בקרוב.
כמו כן, יאמר לזכותו של קרונקי שהוא לא חסך על הקבוצה בחמש העונות של האחרונות, בהן מיקל ארטטה ואדו, ניהלו את הסגל ואת הרכש. לפי החישובים ארסנל השקיעה 777 מיליון ליש"ט בבנייה מחדש של הקבוצה. כל מיני יצורים כמו שקודראן מוסטפי (שלמשך תקופה היה שחקן ההגנה הכי יקר בתולדות המועדון) הוחלפו בשחקנים רציניים. באותה תקופה (2019-2023) רק צ'לסי הוציאה יותר על הרכש מארסנל. ומבחינת תשלומים שנתיים על רכש (שכוללים בתוכם חישוב של פחת), רק צ'לסי (203 מיליון ליש"ט) ומנצ'סטר יונייטד (187 מיליון ליש"ט) הוציאו בעונה שעברה יותר מארסנל (171.1 מיליון ליש"ט).
כך שלמרות מה שאוהדים רבים רואים על המגרש, הבוס שמחליט על הכל, רואה רק שהוא היה צריך להלוות למועדון בעונה שעברה כ-70 מיליון ליש"ט כדי לממן את הבנייה מחדש - מה שגורם לכך שארסנל בחובות לבעלים שלה, חברת Kroenke Sports & Entertainment, של כ-324 מיליון ליש"ט.
זה לא סכום עצום והריביות על ההלוואה הזו הן לא משמעותיות כמו במקרה של החוב של מנצ'סטר יונייטד לדוגמה - אבל עדיין מדובר בסכום לא קטן, שפשוט "לא מאפשר" להביא שחקן התקפה בהחתמה חופשית או חלילה וחס לא לקנות את שחקן ההתקפה המושלם לטקטיקה של ארטטה.
אם בוחנים את ארסנל דרך משקפיי הרגולוטרים באופ"א (פייר פליי פיננסי) ובפרמיירליג (PSR) - אז אין חשש שהלונדונים יעמדו בפני סנקציות שימנעו מהם לפעול בשוק העברות השחקנים בקיץ הקרוב. לפי חישובים שעשו במספר כלי תקשורת, ארסנל יכולה להפסיד קרוב ל-100 מיליון ליש"ט העונה (היא לא תפסיד העונה ואולי אפילו תסיים אותה ברווח) ועדיין לעמוד בכל התנאים של הרגולציות.
ולכאן, בעצם, אפשר להכניס הרבה אופטימיות לקראת הקיץ. ספק אם ארסנל תזכה בפרמיירליג או בליגת האלופות העונה אבל מבחינה פיננסית המועדון, בעצם, יכול בקיץ להשלים את הסגל למיקל ארטטה - המאמן שהוציא את הקבוצה מהבוץ המקצועי שהיתה תקועה בו בשנים האחרונות של ארסן ונגר ומספר שנים אחריו.
תומאס פארטיי וז'ורז'יניו הוותיקים צפויים לעזוב את המועדון ומי שיחליף אותם, לפי הערכות, זה מיילס לואיס-סקלי בן ה-18 שגדל בארסנל ובעצם "מגיע בחינם", מה שמאפשר לרכוש גם את מרטין סובימנדי מריאל סוסידאד (שלפי הדיווחים העסקה כבר די סגורה) ובכך להצעיר את הסגל ולהקטין את ההוצאה על השכר.
בנוסף, ארטטה מחפש שחקנים התקפיים - שחקן כנף שמאל (השחקן המועדף על ארטטה הוא ניקו וויליאמס מאתלטיק בילבאו) וחלוץ (השחקן המועדף על המאמן הוא אלכסנדר איסאק של ניוקאסל). ובארסנל אופטימיים גם שיוכלו להאריך למספר שחקנים את החוזים מעבר לקיץ 2027. אמנם וויליאם סאליבה מבוקש על ידי ריאל מדריד אבל סביר מאוד להניח שבמועדון יצליחו להאריך את החוזים של חברו להגנה גבריאל, של בוקאיו סאקה, שחקן הבית והכוכב וגם לשני הצעירים - לואיס סקלי ואית'ן ואנרי, שהפכו לשחקני סגל חשובים בקבוצה.
בעקבות עלייתם של השחקנים המוכשרים מהנוער, ארסנל תוכל בקיץ הזה להיפטר מכמה שחקנים וותיקים על ידי מכירתם או שחרורם (מדובר על שחקנים כגון אלכסנדר זינצ'נקו וז'זוס). סביר להניח גם שמי שינהל את כל המהלכים הללו הוא ג'ייסון אייטו ולא מנהל ספורטיבי חיצוני שיגיע במקום אדו בהרבה מאוד כסף. אייטו, לפי הדיווחים, זכה לאמון של הבעלות והמשימות שלו ברורות מאוד. הוא יעבוד עליהם עם ג'יימס קינג המנהל התפעולי של הכדורגל במועדון, המנכ"ל ריצ'רד גארליק והיו"ר, ג'וש קרונקי שתמיד נראה כמו הבן הבכור של הבוס הרשע בסרטי מאפיה.
עכשיו זה נשמע לא מעודד במיוחד עבור האוהדים שראו איך אפשר לתפוס את ליברפול העונה ולרשום אליפות היסטורית - ואז שפכו עליהם מים צוננים במיוחד. מבחינת אוהדי הקבוצה, הרביעייה הזו בגדה במיקל ארטטה כשלא סיפקה לו אף שחקן בחלון העברות האחרונות.
ואולם, קרונקי הבן אמר שהכל מתוכנן והמשפחה - אחת מהעשירות בעולם - פשוט לא בסיטואציה דומה של זריקת כסף על כל הבעיות של הסגל כמו שעשו במנצ'סטר סיטי - למשל. "אנחנו לא נאיבים מספיק כדי לחשוב שאנחנו יכולים להשיג את כל האמביציות שלנו בלילה אחד" אמר בתחילת העונה. "אנחנו מתקינים תהליכים ותהליכי עבודה במועדון כדי לוודא שאנחנו לא מביאים לסגל שלנו רק כישרונות אלא כישרונות עם המיינדסט הנכון שיעזור לנו להשיג את המטרות הגדולות ביותר בעתיד".
מבחינת הבוסים, המועדון צריך להיות רווחי ואם אין בינואר רכש שובר שיוויון שאפשר להשיג במחיר סביר, הם לא ישקיעו כמה מיליונים או אפילו כמה מאות אלפי ליש"ט כדי להביא מישהו שלא מתאים בדיוק לתוכניות לטווח הארוך. והשורה התחתונה, וזה מה שחשוב בעסק - וארסנל, לצערם של האוהדים שלה, היא עסק לכל דבר של הקרונקים - זה שכל צינורות ההכנסות הגדולים (זכויות שידור, חסויות וספונסרשיפ, כרטיסים ומנויים, מכירות) גדלו ואחרי חצי עשו הפסדי העונה צפויה להסתיים ברווח. הרווח הראשון מאז 2018.
ארסנל, שעד 2018 היתה רווחית 16 שנים ברצף (הרוויחה בסך הכל כ-400 מיליון ליש"ט), היתה מושכת כל כך לקרונקי בגלל הרווחיות שלה והמודל העסקי שלה. האמריקאי לא בא לרכוש מועדון כדי לזכות איתו בתארים. והוא לא גדל באיזלינגטון ומתעורר כל בוקר במחשבה על ההמסטרינג של סאקה. אם התארים יגיעו, זה נחמד מאוד - אבל בסופו של דבר, כל מי שרוצה להרוויח מספורט בא להפסיד תארים. זה ממש מדעי.
במטא-מחקר של אוניברסיטת אוביידו שבספרד בדקו את הקשר בין ביצועי של קבוצות ספורט לרווחים של קבוצות הספורט ומחקרים שבדקו את ההשפעה של רווחים של קבוצות על ביצועים ספורטיביים. מה שהם גילו זה שביצועי ספורט ברמה הגבוהה ביותר לא משפיעים (לטוב או לרע) על רווחיות של מועדון אבל שיש השפעה שלילית של רווחיות על ביצועים ספורטיביים. הם אפילו גילו קורלציה בין הגדלת הצפי לרווח לירידה במספר הנקודות שהקבוצות משיגות.
לפי המחקר על כל עלייה של 1% ברווח יש ירידה של 6% במספר הנקודות בליגה. "זה מראה שיש מצב הגורם להפסד באיכויות ספורטיביות שבתמורה גורם לרווח" אומרים החוקרים. בהיררכיה של ארסנל יכולים להגיד שהם רוצים להתחרות על כל התארים ולעשות את זה תוך כדי הגדלת השווי והגדלת הרווחים של המועדון אבל זה כמעט בלתי בלתי אפשרי להיות הישגים באמת ורווחיים באמת.