ביטול המשחק בגביע המדינה בין סכנין לבית"ר ירושלים הוא עוד מכה לתדמיתם של ההתאחדות ושל הכדורגל בישראל. ההחלטה התקבלה אתמול (ג') סמוך ל־7 בערב, לגבי משחק שאמור היה להיערך היום בבלומפילד.
גרירת הרגליים שנמשכה אתמול משך שעות אחדות, החזיקה במתח את הצופים הרבים שביקשו להגיע לבלומפילד להתמודדות המסקרנת. ההחלטה שלא לקיימה התקבלה משום שלא נמצא פתרון לנושא המאבטחים, והיא כשלעצמה מעלה כמה שאלות: האם בלתי אפשרי היה לגייס מאבטחים מוסמכים? ובכלל, איך קרה שמיקומו של המשחק לא הוכרע לפחות שבוע ימים לפני מועדו?
העונה כבר קיבלנו הוכחות לכך שכנראה אצלנו הכול אפשרי, וישנן דוגמאות. למשל, המשחק שלא שוחק בליגת העל בין הפועל באר שבע לסכנין, או החלטת המשטרה להפסיק את המשחק שבין מכבי חיפה למכבי תל אביב בסיומה של המחצית הראשונה. עכשיו מצטרף אליהם משחק נוסף, הפעם בגביע המדינה, ומי יודע מה עוד נכון לנו עד לסיומה של העונה.
השאלה מי אשם ולמה, אינה מענייני, מפני שלא באנו לחפש אשמים, אלא להתריע כנגד המשכם של האירועים, שבשנת 2025 הם עלבון ובושה לכולם. כי אם בלתי אפשרי היה לקיים אתמול את המשחק, אז לאן הגענו, ולאן עוד אפשר להתדרדר?
שחקן שאינו רוצה - הוא שחקן לא רצוי
ומכאן לכדורסל. אתמול התקבלה באיגוד החלטה, לפיה שחקן שלא יתייצב לסגל הנבחרת ללא אישור של רופא הנבחרת, יועמד לדין.
למעשה ההחלטה כופה על שחקן, שהוזמן על ידי המאמן, להגיע. אלא שדעתי בנושא זה החלטית: שחקן שאינו רוצה, הוא שחקן לא רצוי במדי הנבחרת הלאומית. כבוד גדול מאד ללבוש את גופיית המשחק שלה ולשחק למען ההימנון והדגל. מי שחושב אחרת, שימשיך לראות את משחקיה בטלויזיה, ואיך אומרים? בלי טובות!