הבלייזרס חזרו ובגדול

מאת יוסי כהן

שתי הקבוצות הטובות בליגה (לפחות מבחינת מאזן) התעמתו אמש כשפילדלפיה אירחה את פורטלנד. במה שאנו צפויים לראות גם בסדרת הגמר עצמה, המערב מוכיח שליטה אבסולוטית בליגה, והבלייזרס מחצו את הסיקסרס כדי להוכיח שלפחות כרגע, פורטלנד היא הקבוצה מספר אחד בליגה (למרות סקרמנטו).

הלייקרס נראים רע רבותיי. שאקיל אוניל וקובי בראיינט מתחילים כנראה לפתח מאבקי אגו והלייקרס הפסידו בפעם הראשונה אחרי מי יודע כמה משחקים ליריבה העירונית העלובה, הקליפרס. לא סתם הפסידו, הובסו ב-23 נקודות. בינתיים המאזן של שאקיל וחבריו מתקרב לטוב במערב (11:23) אך הגישה וצורת המשחק לא נראים טוב. אבל, כשפיל ג'קסון על הקווים, כולנו יודעים שזה יגמר לפחות בגמר המערב.

סקרמנטו מממשיכה לשחק נהדר וכריס וובר פיצה את הקבוצה על הרחקה שלו בשבוע שעבר. וובר חזר והפציץ: 51 נקודות ו-26 ריבאונדים בהפסד לפייסרס ואחר כך ערבים של 21 ו-30 בנצחונות על מינסוטה וקליבלנד. סטויאקוביץ' חזר גם הוא לעניינים וכיכב בשני הנצחונות. דנוור מתחילה להתקדם למעלה ונראה שמשבר האמון בין המאמן דן איסל לשחקנים, שהגיע לשיאו בהחרמת אימון, שייך לעבר הרחוק. הנאגטס נראים מצוין וניצחו שבעה מתוך עשרת המשחקים האחרונים (כמובן שההפסד האחרון הגיע מול הקליפרס העלובים, אבל לא חשוב). אנטוניו מקדייס נמצא בעונה הטובה ביותר שלו במקצוענים והוביל את דנוור לנצחונות על יוטה (31 נק'), שארלוט ועל ונקובר (33 נק' בשניהם). עם קצת עזרה מניק ואן אקסל, הנאגטס נמצאים במקום השמיני במערב ומתחילים לחשוב על הפלייאוף. מה המרחק בין הראשונה במערב (פורטלנד) ליוסטן שבמקום העשירי? 6.5 משחקים בלבד. המערב חזק מאוד, כבר אמרנו?

במזרח אין כל חדש תחת השמש מלבד זה שאלן אייברסון החליט להתפוצץ השבוע: 41 נק' בהשפלה של סיאטל, שיא קריירה של 54 נק' בנצחון על קליבלנד ולקינוח, 22 קטנות מול הנטס. נגד הבלייזרס הציג אלן את המשחק הגרוע ביותר שלו העונה וסיים עם 12 נק' בלבד. גם זה קורה.

ומי במקום השני במזרח העלוב? נכון, הניקס. בלי שחקני פנים, עם יותר גארדים מכל דבר אחר, ניו יורק מנצחת כמו שהיא יודעת: משחק שכונתי שבו כל מטאטא יורה: אלן יוסטון, לטרל ספריוול, צ'רלי וורד שחזר מפציעה וגלן רייס רק מחכים לפלייאוף. גם אנחנו. שארלוט ממשיכה לשהות בצמרת ומיאמי כבר במקום הרביעי, תוך שהיא נהנית מיכולת מצוינת של אדי ג'ונס וטים הרדוואי. אולי בכל זאת נקבל עוד סדרת איגרוף בפלייאוף בין הניקס להיט. טורונטו ואינדיאנה משלימות את השמיניה הראשונה במזרח ולשתיהן מאזן שלילי. חלש, כבר אמרנו?

סן אנטוניו התחילה את העונה והפגינה חוסר יציבות כרוני. לצד נצחונות גדולים הגיעו הפסדים מרגיזים כשהשיא היה נגד שיקגו, הקבוצה הגרועה בליגה (נשמע מוזר הא?). אבל הספרס, חבורת לוחמים אמיתית עם משחק הפנים הטוב ב-NBA (תודות לצמד המגדלים רובינסון ודאנקן), חזרו לעצמם, משחקים מצוין ועומדים במקום הראשון בבית המערב התיכון. רובינסון ממש מתעלה על עצמו באחרונה ודרק אנדרסון ואנטוניו דניאלס מספקים משחק חוץ יציב. אם המגמה תימשך, אל תפסלו את הספרס כשיגיע הפלייאוף. הם יכולים לנצח כל קבוצה בכל סדרה נתונה (בהנחה שדאנקן בריא).

דוקא בשבוע שבו הפך פטריק יואינג לשחקן ה-13 בהיסטוריה שחוצה את קו 24 אלף הנקודות הגיע הזמן לאמר את האמת: הוא פשוט פתטי ועלוב. עכשיו לך ותבין מה סיאטל חשבה כשהביאה מהניקס את הסנטר המזדקן והתחייבה על חוזה המיליונים שלו מניו יורק. מה הם רצו, שיואינג ירסק את שאקיל, דאנקן, וובר וראשיד בדרך אל התואר?

הסטטיסטיקה שלו לא ממש מספרת את כל הסיפור: 9.3 נק', 7.9 רב' וכמעט שלושה איבודי כדור למשחק, אבל יואינג קולע מבפנים ב-41 אחוז בלבד ומול שאקיל ושות', זה יהיה יותר גרוע. זה לא המספרים כמו הלייאפים שפטריק מחטיא והצורה שבה הוא מדדה במורד המגרש. כמה חבל (עם כל הכבוד לאוהדי הניקס, שגם ככה שונאים אותו כשחושבים על זה).