באיירן מינכן אוהבת מאוד להפיץ שמועות על החתמת הכוכבים הבולטים של היריבות לפני המפגשים החשובים מולן. לכן אף אחד בגרמניה לא מופתע כי המעבר האפשרי של פלוריאן וירץ לשורותיה הפך לשיחת היום בתקשורת לקראת משחק העונה מול לברקוזן (שבת, 19:30, ספורט1), בו חייבת האלופה לנצח את הבווארים כדי לשמור על סיכוי אמיתי להגן על הכתר. זה פשוט עניין שגרתי, במיוחד עבור אולי הנס, והנשיא לשעבר פתח בקמפיין עם הצהרה עסיסית.
בסוף החודש תציין באיירן 125 שנה להיווסדה, והנס קבע: "אם הייתי יכול לפעול ללא מגבלות, הייתי מבקש כי וירץ יהיה המתנה שלנו. הוא יתאים בצורה מושלמת למועדון ולשיתוף הפעולה עם ג'מאל מוסיאלה". אכן, הציוות של שני הכוכבים בני ה-21 עובד נהדר במדי נבחרת גרמניה. אלה שני הכישרונות היצירתיים הבולטים במדינה, והם משלימים זה את זה בצורה כמעט מושלמת - מוסיאלה אוהב לפעול על שטחים קטנים, בעוד וירץ נהנה הרבה יותר כאשר יש לו מרחבים פתוחים. מובן מאליו כי הדבר הנכון מבחינת ספינת הדגל הגרמנית יהיה לאחד אותם לבנות את הקבוצה סביבם למשך עשור לפחות. השאלה היא רק אם זה אפשרי, ואם כן באיזה עיתוי יוכל המעבר לצאת לפועל.
המנהל הספורטיבי כריסטוף פרוינד ממש לא פסל את הרעיון להנחית את וירץ כבר השנה. "אנחנו מרוצים מהסגל האיכותי שלנו, ולא מרבים לדבר על שחקני רכש ספציפיים. עם זאת, המקרה של וירץ תמיד יהיה על הפרק, כי הוא שחקן מבריק באופן יוצא דופן. כולם יודעים את זה. מותר לנו לחלום". כל עוד וירץ לא האריך את החוזה בלברקוזן, אשר מסתיים נכון לעכשיו בקיץ 2027, החלומות האלה אינם מופרכים.
המגעים לחתימה על חוזה חדש מתנהלים כבר זמן רב. למעשה, ב"קיקר" דווח בדצמבר על כך שהצדדים הגיעו להסכמה, אך התברר שזה לא מדויק בלשון המעטה. על השולחן נמצאת האפשרות להאריך את החוזה עד 2028 עם העלאה משמעותית בשכר שיחצה את רף 10 מיליון יורו לשנה - שיא כל הזמנים עבור המועדון. נקודת המחלוקת המהותית נעוצה בפרטי סעיף השחרור שיוכנס בו. וירץ ואביו שמייצג אותו מעוניינים כי הוא יעמוד על כ-100 מיליון יורו, בעוד באייר מכוונת ל-150 מיליון לפחות. חוץ מזה, יש להחליט ממתי הוא יהיה תקף. וירץ מעוניין שזה יקרה מיידית, אם תגיע הצעה שתמצא חן בעיניו. לברקוזן רוצה שניתן יהיה להפעיל אותו רק ב-2026, אחרי המונדיאל. לפי הידיעות האחרונות, זה מה שעשוי לקרות, כאשר הסעיף יעמוד על 125 מיליון, אבל הן לא רשמיות.
כאן המקום להזכיר כי וירץ לא מקבל את החלטות הקריירה על סמך נאמנות, ובכל מקרה אין לו רגשות מיוחדים כלפי לברקוזן. במשך עשור, מגיל 7 עד גיל 16, הוא למד באקדמיה של קלן, הסמוכה לעיירת הולדתו - ורוב חבריו הם אוהדי הקבוצה. הוא ענד את סרט הקפטן, הצעיד את הקבוצה של קלן עד גיל 17 לאליפות והוגדר כעילוי של ממש במועדון - אבל אז פשוט קם ועזב לטובת היריבה האזורית המושבעת בינואר 2020.
על הדרך, הופר הסכם ג'נטלמני ארוך שנים בין שלושת המועדונים מחבל ריין. הסכם עליו הוחלט עוד ב-2001, אחרי התקרית המרעישה במסגרתה "גנבה" דווקא קלן את נער הפלא מהאקדמיה של לברקוזן. מרקו קווטשאלה היה רק בן 12, המעשה הוגדר כלא מוסרי, והוחלט כי לא יהיו עוד נסיונות להעביר שחקני נוער, על מנת לאפשר להם להתפתח ללא לחץ מיותר. גם בורוסיה מנשנגלדבאך הצטרפה לסיכום הזה, והוא החזיק מעמד במשך כמעט שני עשורים, עד שלברקוזן לא התאפקה. רודי פלר, שכיהן אז כמנהל הספורטיבי, הסביר: "וירץ רצה לעזוב את קלן בעצמו וחיפש יעד חדש. מבחינתנו, היה יכול להיות מחדל בקנה מידה מפלצתי לא לנסות להחתימו. הרי היו לו המון אופציות אחרות בכל מקרה".
הציניקנים גרסו שזו לא הייתה התנהלות תמימה כי אחותו של וירץ, כדורגלנית מצוינת בעצמה, כבר עברה מקלן ללברקוזן שנתיים קודם לכן. השניים טענו בדיעבד כי מדובר בצירוף מקרים, והם בוחרים מסלולי קריירה באופן עצמאי, אבל ברור שזה לפחות לא הזיק. המשפחה עושה את החישובים ללא סנטימנטים, ואבא וירץ סיפר ב-2020: "אני מבין שאנשי קלן יכולים להיות מאוכזבים ומתוסכלים.
אולי היה להם קשה לראות את הופעת הבכורה של פלוריאן בלברקוזן. אני מעריך אותם מאוד, ואין לי מילה רעה להגיד עליהם. נהגנו כלפיהם בכבוד. אנחנו פשוט בחרנו בדרך אחרת כי חשבנו שזה הדבר הנכון לעשות".
הבחירה בלברקוזן התבררה כאדירה בכל מובן אפשרי. פטר בוס העניק לכישרון הצעיר את הבמה זמן קצר אחרי הגעתו, וכבר בגיל 17 הוכתר וירץ לכוכב עולה גדול בבונדסליגה. בעונת 2020/21 הוא היה שחקן מפתח בהרכב, וגם פציעה קשה בברכו שחיסלה עבורו את כל שנת 2022 לא פגעה במומנטום בסופו של דבר. היא מנעה ממנו לשחק במונדיאל האחרון, אבל ליורו 2024 הגיע וירץ על תקן אחד הצעירים הטובים בתבל, בתום קמפיין מופלא וחריג. היה לו חלק עצום בזכייתה של לברקוזן בדאבל ללא הפסד, וההישג הזה נרשם מיידית באותיות זהב בתולדות הכדורגל הגרמני. העניין הוא כי היה זה שיא שלא ניתן לשחזור, ובאופן קצת פרדוקסלי הוא גורם למחשבות על עזיבה - כי למה כבר אפשר לשאוף בלברקוזן עכשיו? אולי לזכיה בליגת האלופות, אבל זה לא בהכרח מציאותי.
כאשר יחליט וירץ שהגיע הזמן לעשות את הצעד הבא בקריירה, לא יהיו לו סנטימנטים גם ללברקוזן. גם הפעם תתנהל המשפחה באופן מכובד, אך הכוכב יידע לכפות את המעבר למקום שיעניק לו הזדמנות להתקדם מקצועית עוד יותר. בהתחשב באפשרות כי צ'אבי אלונסו עלול לסיים את תפקידו כמאמן לברקוזן בקיץ הקרוב אם יתפנה הכיסא בריאל מדריד, יש יסוד להניח שגם וירץ יעדיף לנטוש בעיתוי הזה, במקום להיות שותף לבניית פרויקט חדש עם בוס חדש. מספר שחקנים נוספים, כולל ויקטור בוניפייס וג'רמי פרימפונג, עשויים לעזוב את לברקוזן השנה, וזה כבר לא יהיה אותו דבר.
על כך בונה באיירן, ואולי כדאי לראות את החתמתו של יונאס אורביג. השוער בן ה-21 איבד בחודשים האחרונים את מקומו בהרכב קלן בליגה השנייה, אבל הבווארים מיהרו להחתימו כבר עכשיו תמורת 7 מיליון יורו. ברור שיש כאן שיקול מקצועי, כי הפציעות התדירות של מנואל נוייר, סוון אולרייך ודניאל פרץ חייבו לכאורה מציאת גיבוי, אבל ייתכן שיש כאן שיקולים נוספים. אורביג הוא חברו הטוב של וירץ מהקבוצות הצעירות של קלן. אם אחותו עזרה לסלול את דרכו ללברקוזן, אולי אורביג הוא סוג של פיתוי נוסף שמציעה לו באיירן? הוא כבר מכיר, כמובן, שחקנים רבים מהנבחרת, והידידות עם מוסיאלה פורחת, אבל דמות מוכרת נוספת בחדר ההלבשה יכולה רק להועיל.
האם למפגש הישיר בין השתיים בשבת עשויה להיות השפעה על עתידו המיידי של וירץ? לפני שנה בדיוק, סיפק הפליימייקר הצגה נהדרת במשחק העונה, אליו הגיעה באיירן בביטחון עצמי מופרז והובסה ללא תנאי 3:0. לברקוזן ביססה אז את מעמדה בפסגה, וזה היה היום בו הבינו כולם בגרמניה שהיא הפסיקה להיות נברקוזן בדרכה לזכיה בצלחת האליפות ההיסטורית. הפעם המצב שונה, והאלופה מארחת את הבווארים כשהיא בפיגור 8 נקודות. גם ניצחון של וירץ ישאיר את באיירן על תקן פייבוריטית, אבל כל תוצאה אחרת תהפוך את הסיכויים של לבקוזן להגן על הכתר לקלושים ביותר. אם תנצח באיירן ותגדיל את היתרון ל-11 נקודות, היא תעניק מתנה נאה לעצמה ליום הולדת 125. ומי יודע, אולי היא תאפשר גם לצרף את המתנה עליה חולם הנס, על אף שעסקת וירץ תהיה קשה לביצוע מבחינה פיננסית ותדרוש מכירת שחקנים על מנת לא לחרוג מהתקציב.
בינתיים, מאזנו של וירץ מול באיירן חיובי, במיוחד בעידן צ'אבי אלונסו שעדיין לא הפסיד לבווארים כמאמן. בסיבוב הראשון הסתיים המפגש באליאנץ ארנה ב-1:1, ובדצמבר חזרה לברקוזן למינכן כדי לנצח 0:1 בגביע הגרמני. מצד שני, עם כל ההופעות המרשימות, יש לכוכב שער אחד בלבד מול ספינת הדגל של הכדורגל הגרמני - היה זה השער הראשון בקריירה שלו בכלל.
זה קרה אי שם ביוני 2020, מול היציעים הריקים בעיצומו של משבר הקורונה. באיירן דרסה את היריבה ללא תנאי, ובוס שילב את הנער הצעיר כמחליף במחצית. בדקה ה-89, צימק וירץ את התוצאה ל-4:2 ונכנס להיסטוריה ככובש הצעיר ביותר בתולדות בונדסליגה, 34 ימים אחרי יום הולדתו ה-17. כעת, בגיל 21, אחרי שהשתדרג למעמד של כוכב על, אולי הגיע הזמן להבקיע פעם נוספת לרשת באיירן - ולא בהפסד. כמה הזדמנויות כאלה עוד יהיו לו? הרי אולי עוד מעט הוא בכלל ילבש את מדיה.