כשיש משהו טוב, אז למה לקלקל אותו? השאלה עולה נוכח פרסום הידיעה ששופט העבר בכדורגל פיירלואיג'י קולינה חושב שיש צורך לבטל את החוק המאפשר לשוב ולבעוט בכדור לאחר שהשוער הדף אותו מבעיטת 11 מטרים.
לדעתו של קולינה, מיד לאחר שהשוער מנע ספיגה, יש להפסיק את המשחק ולחדשו בבעיטה מקו ה־5 לזכות הקבוצה שניצלה מהבקעה. במילים פשוטות: קולינה הוא בעד עיקרון 'הבעיטה היחידה', כפי שמקובל בביצוע הבעיטות המכריעות לאחר הארכה ושבהן אין כמובן ריבאונד. ברור שהצעתו טובה לשוערים וגרועה לשחקני השדה.
מוזר מאוד שקולינה, הנחשב לאחד משופטי הכדורגל הגדולים בהיסטוריה, מעדיף לשנות סדרי עולם במשחק שמטרתו המוצהרת היא הבקעת שערים, ולמה הדבר דומה? לכך שבמשחק כדורסל, החטאה של זריקה מקו העונשין תעביר את הכדור להגנה שביצעה את העבירה ולכן לא יהיה יותר צורך לנתר אל הריבאונד.
אם נשוב לכדורגל, הרי בזכות מעמדו של קולינה, כראש ועדת השופטים של פיפ"א, עוד עלול להיווצר מצב שבו דבריו והצעתו ימומשו על ידי התאחדות הכדורגל הבין־לאומית, ואם אכן כך יקרה בעתיד, יאבדו למשחק הפופולארי ביותר בתבל המתח והדרמה הסובבים את בעיטת העונשין.
הייתי שמח אם קולינה היה, למשל, מציע שקבוצה שעברה את קו מרכז המגרש לא תורשה להחזיר את הכדור שבשליטתה לאחור אל הטריטוריה שלה. הדבר יעניק תנופה רבה למשחק וימנע ביצוע מסירות סרק רבות שהפכו בשנים האחרונות לנגע של ממש.
הצעה אחרת היכולה להשפיע לטובה על המשחק, היא להקפיד על כך שיפסקו התפיסות המרובות ברחבת העונשין בעת ביצוע כדורי קרן. התפיסות נעשות על ידי ידיים המחבקות ולופתות את החלוצים, והן הפכו למכה שקשה להיפטר ממנה. למעשה כמעט בכל כדור קרן ניתן לשרוק לפנדל, אך משום מה נמנעים שופטים רבים בעולם מלראות בכך עבירה ומתעלמים ממנה - לכן טוב יעשה קולינה, אם ישמיע את דעתו על אותן ידיים מושכות, שכידוע חוקת הכדורגל אוסרת על קיומן.