את עונת 2023, קצת יותר מחצי שנה אחרי ההפסד הכואב לקנזס סיטי בסופרבול, פתחה פילדלפיה עם רצח בעיניים. האיגלס רשמו ריצה של עשרה ניצחונות ב-11 משחקים ונראו בדרך הבטוחה להגיע שוב רחוק.
ואז באה הקריסה. חמישה הפסדים בששת המשחקים הנותרים ותבוסה מבישה 32:9 בטמפה ביי במשחק הראשון בפלייאוף הפכו את המאמן ניק סיריאני לברווז צולע. למעשה, כבר בקיץ הייתה דרישה לפטר אותו, והקולות גברו אחרי פתיחה בינונית של 2:2 בעונה הנוכחית. מכל הקהלים ב-NFL, זה של פילדלפיה הכי פחות רחמן, הכי רחוק מהטייטל של "עיר האחווה". הסכינים הושחזו, זו לא הייתה שאלה של "אם", אלא של "מתי".
סיריאני הוא מאנשים שאוהבים להיות שנואים. המבט השחצני והמקטין לא מש מעיניו לרגע. הוא כל כך שנוא, שהוא יכול להיות מפוטר אפילו בעת כתיבת שורות אלה, זמן קצר לאחר הזכייה שלו בסופרבול. הוא כנראה לא מספיק שנוא כדי למנוע מהשחקנים שלו לתת הכול על המגרש. סיריאני והמתאמים שלו, קלן מור (התקפה) ובעיקר ויק פנג'ו (הגנה) הפכו את האיגלס למפלצת ולאחר תחילת העונה הבינונית פתחו הכי חזק שהם יכולים ולאט לאט הגבירו.
האיגלס פשוט הרגו את פטריק מהומס. הקוורטרבק של קנזס סיטי רץ כמו תרנגולת ערופת ראש, חסר אונים, מנסה לפלס דרכו ומופל פעם אחר פעם. קו ההגנה של פילדלפיה רשם נוק אאוט מהדהד מול קו ההתקפה שאמור היה להגן על הקוורטרבק שלו. זו הייתה תצוגת תכלית של קבוצה נחושה, אגרסיבית ושחצנית כמו המאמן שלה.
This is Cooper DeJean's first NFL career interception.
— Ben Stevens (@BenScottStevens) February 10, 2025
That he returns for a touchdown.
In the Super Bowl.
On his 22nd birthday.
Unreal. pic.twitter.com/NZqq34eO3D
מה לא נאמר על האיגלס? שהם משעממים, שהם מתכתיים, שאין להם חן. גם כששפכו 55 נקודות על הראש של וושינגטון בגמר ה-NFC. יש שיגידו זאת אפילו אחרי 40 הנקודות בסופרבול. זה, למרבה הפלא, נכון, הכול נכון - וזה כל כך יפה, כל כך מושלם. אסתטיקה פקידותית, תקראו לזה, הנאה כמו של אדם עם OCD שנתקל בקליפ של סדר מושלם. כל אחד יודע את מקומו במגרש, כל שחקן מבין בדיוק את המטרה שלשמה הוחתם, כל המערכות מתפקדות בשיא אונן.
המקביל לפנג'ו בקנזס סיטי הוא סטיב ספגנולו. בהתחשב בעובדה שכמעט ולא היה מאמן ראשי (שימש לתקופה קצרה, כשל וחזר לעמדת המתאם), הוא נחשב לעוזר המאמן הטוב בהיסטוריה. וזה לא שההגנה של הצ'יפס הייתה רעה גם במשחק הזה, פשוט ספגנולו נאלץ לראות את הקליניקה של פנג'ו, זו שהוא עצמו עשה כל כך הרבה פעמים, במיוחד בסופרבול ב-2008 שבו הדהימו הג'איינטס את הפטריוטס. הוא היה הלילה מתוסכל ושנא את מה שראה, אבל כנראה שבליבו מחא כפיים. הוא יודע להעריך שלמות.
כמו סיריאני, גם ג'יילן הרטס הרגיש את הציפורניים נשלפות לעברו. הטענה הייתה שלא הוא האיש שצריך להוביל את האיגלס. על אף שהיה קרוב מאוד לזכייה לפני שנתיים, האמון בו היה קטן. אז מה אם הוא הקוורטרבק הראשון מאז דונובן מקנאב שהעלה את האיגלס ארבע פעמים ברציפות לפלייאוף? אז מה אם הוא היחיד בהיסטוריה ארוכת השנים של המועדון שמוביל אותה פעמיים לגמר הגדול?
אם פילדלפיה היא קבוצה של פקידים, הרטס הוא המנכ"ל הבוק והמעונב שדואג שהפקידים האלה יתקתקו עבודה. ניהול המשחק שלו בסופרבול, להוציא איבוד שטותי בפתיחה, היה נפלא. במחצית השנייה, כשקיבל את הכדור לראשונה והיה מוכן להתאמות של ספגנולו והגנת הצ'יפס, הוא החל לרוץ בעצמו. קנזס סיטי, שעצרה את סקוון בארקלי במחצית הראשונה וציפתה שהכדור יחזור לידיים שלו, לא ממש ידעה מה לעשות. זה נגמר רק בשער שדה, אבל פירושו של ההבדל בין 0:24 ל-0:27 היה שח-מט. המסירה ל-46 יארד לדוונטה סמית' לאחר מכן כבר הייתה מסמר בארון הקבורה.
מהומס היה בעבר בסרט של סופרבול חד צדדי. זה קרה לפני ארבע שנים, אז הובס על ידי טום בריידי וטמפה ביי. הלילה, בגמר החמישי שלו בשש שנים, הוא יכול היה לחקוק את שמו באותיות זהב בספרי ההיסטוריה. הוא וקנזס סיטי רצו ת'ריפיט ראשון אי פעם בעידן הסופרבול.
קשה שלא להעריך את עצם ההישג של ההזדמנות להילחם על הת'ריפיט הזה. בשנה שעברה הצ'יפס זכו בפעם השנייה ברציפות, הקבוצה הראשונה לעשות זאת מזה 19 שנה. פוטבול הוא ענף מאוד רנדומלי, אבל השיטה שלהם עבדה. העניין הוא שהם מתחו את החבל קצת יותר מדי. קנזס סיטי הפסידה רק פעמיים העונה (אחת הפעמים הייתה תבוסה במשחק לפרוטוקול שאליו הצ'יפס עלו בהרכב משני במיוחד), אבל הקפידה להשאיר את היריבות שלה קרובות. 12 מ-17 ניצחונותיה הוכרעו בהפרש של טאצ'דאון או פחות. הצ'יפס נראו לעיתים כמו שחקן סנוקר שמנסה להפסיד בכוח, אבל הכדורים נכנסים לו בכל זאת.
ובכן, לא עוד. הצ'יפס נתקלו ביריבה שכמוה לא ראו העונה, ירדו חבוטים והשאירו סימני שאלה פתוחים, בעיקר מהכיוון של טראוויס קלסי. מי שכנראה ייכנס לספרי ההיסטוריה כטייט אנד הטוב ביותר אי פעם עשוי להודיע בקרוב שזה היה משחקו האחרון ולהתמסר לזוגיות עם טיילור סוויפט (השמועה אומרת שהם הזכירו את המילה "בייבי").
זו לא סתם פיסת רכילות. פרישה של קלסי יכולה לסמן צומת מאוד משמעותי בהמשך הדרך של הצ'יפס. המשמעות היא שמהומס יצטרך פרטנר חדש ואיתו גם ספר התקפה שונה לחלוטין. הייעוד שלו הוא לזכות בעוד תארים ולסגור את הפער מטום בריידי כ-GOAT. גם ההיעדרות של סוויפט מהיציעים תפחית מההילה של הקבוצה, שלא הייתה מורגלת לאבק הכוכבים הזה, אבל למדה להתבסם מריחו המשכר.
סוף עידן או יצירת המשך לשושלת? ימים יגידו.