כשמשפחתו של סקוון בארקלי בן ה-5 עברה מהברונקס לפנסלבניה הוא נתקל בבריון שכונתי שפשוט לא אהב את הילד מניו יורק והציק לו. יום אחד, נכנס סקוון הצעיר לסלון של ביתו עם בליטה גדולה על המצח שלו. "ראיתי שיש לו חבורה גדולה" סיפר אביו, אליביי בארקלי, לאתר של אוניברסיטת פן סטייט, שם סקוון שיחק בתקופתו בקולג'. "שאלתי אותו - מה קרה? והוא ענה 'אבא, ילד היכה אותי עם אבן'. הוא לא בכה או משהו כזה, הוא רק רצה לדעת מה הוא צריך לעשות".
אליביי בארקלי, מתאגרף לשעבר, יצא החוצה עם בנו לראות מה הסיפור וגילה שהילד שהיכה אותו היה ילד טיפה יותר גדול מסקוון ועם מנטליות של ביריון. הוא הסתכל על סקוון ואמר לו "יש לך הזדמנות עכשיו לסיים את כל סיפור הזה ולהילחם נגד הבריון". וזה בדיוק מה שסקוון הצעיר עשה.
כשאבא שלו צופה בו מרחוק, סקוון פירק במכות את הילד, שמאז לא הציק יותר לילד מניו יורק. בארקלי הצעיר הבין באותו יום שמול בריונים, אי אפשר להתפשר. שנתיים לאחר מכן, סקוון בן ה-7 ואביו נסעו ליד מגרש פוטבול וראה הרבה בריונים משחקים בענף שדורש מהם פיזיות בלתי מתפשרת. הילד נדלק על האירוע ואמר לאביו: "אבא, זה מה שאני רוצה לעשות".
האבא בירר אם הוא יכול לרשום את הילד אבל כבר היה מאוחר מדי. סקוון נאלץ לחכות שנה עד שהתחיל להתאמן בפוטבול בגיל 8. וכשהתחיל, הפך במהרה לשחקן הכי טוב על המגרש כי היה המתאמן הכי טוב ובעל הגישה הכי טובה בקבוצה. בארקלי הפך לאובססיבי למשחק. ביקר באימונים של פילדלפיה איגלס באזור מגוריו והיה מוכן לספוג הרבה מכות כדי להיות הראנינג בק הטוב בהיסטוריה של פנסילבניה.
סיפורי הילדות האלה הכינו את בארקלי לקריירה ב-NFL כראנינג בק, התפקיד שהשחקנים בו סופגים הכי הרבה אלימות בספורט הכי אלים. ראנינג בק ב-NFL הוא השחקן הזריז שלוקח כדור מהקוורטרבק ומנסה לקדם אותו בריצה. בממוצע, הראנינג בק מתמודד מדי מהלך עם שחקנים גדולים וחזקים ממנו ולכן יעשה קריירה באורך ממוצע של 2.57 שנים, נמוך יותר מאשר הממוצע של שחקן NFL (שזה 3.3 שנים) והכי נמוך מבין כל התפקידים בליגה (לשם השוואה, קוורטרבק יעשה קריירה באורך ממוצע של 4.4 שנים ואופנסיב ליינמן יעשה קריירה ממוצעת של 3.6 שנים).
ולא רק שהראנינג בק יעשה קריירה קצרה יותר מכל חבריו, הוא - בממוצע - יקבל פחות מרוב החברים שלו לקבוצה. השכר הממוצע של הראנינג בק הוא 1.78 מיליון דולר בשנה - רק לונג סנאפרים, פולבאקס ופאנטרים מרוויחים פחות ממנו. לשם השוואה, ווייד רסיבר ממוצע מקבל 2.27 מיליון דולר בשנה ולפט תאקל יקבל בממוצע 8.9 מיליון דולר.
אז איך זה ששחקן שרק הקוורטרבק נוגע יותר ממנו בכדור במשחק מקבל כמעט מיליון דולר פחות מקיקר? זה קשור לאנליטיקס ולמגמות בספורט הפופולרי ביותר בארה"ב. ב-NFL בונים קבוצות תחת תקרת שכר קשיחה ובדרך כלל לפי מפתח אנליטי שנקרא "expected points". המנהלים של הקבוצות עושים חישוב מבוסס סטטיסטיקות מתקדמת של כמה כל פעולה של שחקן התקפי שווה לקבוצה מבחינת נקודות ורואים שפר מהלך - מסירות של קוורטרבק לווייד רסיבר - מביאות הרבה יותר נקודות צפויות מאשר כל מהלך של ראנינג בק. כמה יותר? בין 3 ל-5 נקודות יותר (שזה בין 20% ל-30% מהנקודות שקבוצה כובשת בממוצע).
כמו כן, קוורטרבקים רצים יותר מאי פעם עם הכדור - מה שמייתר הרבה מהעבודה של הראנינג בק - שהיא לקחת את הכדור ולרוץ לתוך יער של שומן, שרירים ואלימות. בקיצור, משחק המסירות הרבה יותר יעיל, ברמה של שלשה בכדורסל הרבה יותר יעילה מזריקה מחצי מרחק. כמו כן, יש העדפה ברורה של הקהל למשחק מסירות מאשר משחק בו שחקן אחד מנסה לפרוץ בכוח את קו ההגנה. אלו דברים שריסקו את המעמד והשכר של הראנינג בק וגם שמו תקרה מאוד נמוכה על קבוצות שמסתמכות על הראנינג בק שלהן. אבל אם יש מישהו שיכול לשנות את המגמה הזו, הרי זה בארקלי.
בארקלי - מקצוען על שהעבודה שלו על הכוח המתפרץ שלו היא לא אנושית (הוא עושה סקווטים עם משקולות של כ-300 ק"ג ומשלב בין משקלים כבדים לתנועות חדות, קפיצות ותרגילים למיקסום היעילות של השלד) והעבודה שלו על שיקום ממשחקים ואימונים היא יסודית ויקרה מאוד (תרגילים מיוחדים, אמבטיות קרח, תרפיית קור ועוד) - הוא כנראה האתלט הכי טוב ב-NFL.
בארקלי העונה ניפץ כמה שיאים של הליגה ושל פילדלפיה איגלס. הוא נכנס למועדון 2,000 ראשינג יארדס בעונה אחת. מדובר על מועדון שיש בו רק 9 שחקנים בהיסטוריה. הוא כמובן הוביל את הליגה כולה בראשינג יארדס והיה במרחק של 101 יארדים מלשבור את שיא כל הזמנים של הליגה לראשינג יארדס בעונה. המהירויות שהגיע אליהן העונה היו גם כן בלתי נתפסות. הוא הגיע ל-35.2 קמ"ש בריצה ל-55 יארדים נגד הג'יאנס - מהירות השיא שלו. סתם לשם השוואה, המהירות הממוצעת של רץ ב-200 מטרים באולימפיאדה האחרונה עמדה על 35.12 קמ"ש.
בשיחה עם הפודקאסט Freaknomics, לשון מקוי, הראנינג בק של קנזס סיטי צ'יפס ופילדליפה איגלס לשעבר (שבארקלי שבר את שיא הראשינג יארדס שלו בפילדלפיה), תיאר את היחס לראנינג בקס בכלל וסקוון בארקלי בפרט כ"לא הוגן". "בניו יורק ג'איינטס היה להם דוד כמו בארקלי והוא היה מעולה אבל העדיפו לשלם לדניאל ג'ונס הקוורטרבק... איך זה הוגן בכלל?" אמר. אבל זה העניין. שבעסק שנקרא NFL, אין "הוגן". יש כמה נקודות אתה שווה לקבוצה.
בארקלי נבחר בדראפט 2018 על ידי הג'איינטס בבחירה השנייה. למרות כמה פציעות, חמש העונות שלו בניו יורק היו טובות מאוד. ועדיין, הג'איינטס החליטו לא להגיש לו חוזה חדש והצמידו לו "פרנצ'ייז טאג", שאומר שהוא נשאר אצלם לעונה אחת עבור חוזה יחסית גדול ולא יוצא כסוכן חופשי לקבל הצעות גדולות יותר. בזמן שהוא היה מוגבל לג'איינטס, הקוורטרבק המאוד בינוני של הקבוצה קיבל ב-2023 חוזה בשווי 160 מיליון דולר לארבע שנים. לשם השוואה, בארקלי הרוויח בכל שנותיו בג'איינטס קצת פחות מ-40 מיליון דולר. ג'ונס שוחרר מהג'איינטס העונה ובארקלי, שחתם בקיץ על חוזה לשלוש שנים בפילדלפיה (37.75 מיליון דולר ש-26 מיליון דולר מובטחים), הוביל את האיגלס לסופרבול.
ייתכן שאם יוביל את האיגלס לניצחון בסופרבול נגד הקוורטבק הכי טוב בליגה - פטריק מהומס - בארקלי יהיה אחראי לשינוי המגמה ויתחילו בליגה לספור מחדש את הראנינג בקס. ב-20 השנים האחרונות השחקן עם הכי הרבה ראשינג יארדס בקבוצה שזכתה בסופרבל עשה 70 יארדים. בארקלי, לפי סוכניות ההימורים, צפוי לעשות בראשון 115 ראשינג יארדס (אחרי שבגמר ה-NFC עשה 118 יארדים).
קנזס סיטי, קבוצה שנבנתה לפי היגיון אנליטי, משלמת בין 1 מיליון דולר ל-3 מיליון דולר לראנינג בקס שלה. גם אם אף אחד לא ממש מכיר אותם. בטח לא כמו טרוויס קלסי, שיוצא עם טיילור סוויפט ומקבל 17 מיליון דולר בעונה ובטח ובטח לא כמו מהומס שמקבל 45 מיליון דולר בשנה. אם בארקלי אכן יצליח להוביל את האיגלס לניצחון, זו תהיה ההתמודדות הכי גדולה בהיסטוריה שלו נגד בריונות. נגד הבריונות של מכונת הפוטבול האנליטית.