מייקל ג'ורדן היה בלתי נסבל. הוא היה רודן בחדר ההלבשה, היכה חברים לקבוצה ולא הפסיק להאשים אחרים בכישלונות הקבוצתיים. לקח לג'ורדן שבע עונות ובנייה של הקבוצה הנכונה עבורו כדי להפוך לשחקן שהוא הפך אליו - כלומר השחקן הטוב בהיסטוריה. גם כשחקן הטוב בתבל, הוא עדיין היה בלתי נסבל ובילה את רוב הזמן שלו בקבוצה לבדו, בחדר הלבשה מופרד מהאחרים שהוא דרש לעצמו. הוא גם לא הפסיק למתוח ביקורת - אפילו בפני עיתונאים - על ההנהלה. ואולם, בשביל שחקן כמוהו, היה צריך להתגמש מאוד ולבנות את הקבוצה הנכונה סביבו. זה מה שעושים עם כישרונות של פעם בדור - מוצאים איך להוציא את המיטב מהם ומהקבוצה שלהם. למרות שהם מעצבנים, למרות שיש ספקות לגבי היכולת שלהם לנצח.
אם ניקו האריסון ומרים אדלסון היו המנהלים של שיקגו בולס ב-1990, הם כנראה היו עושים טרייד על מייקל ג'ורדן. איך אפשר לדעת דבר כזה? כי הם עשו טרייד על לוקה דונצ'יץ'. הסלובני, 7 עונות לתוך קריירה ה-NBA שלו, הוא כיום השחקן עם ממוצע הנקודות השלישי הכי גבוה בהיסטוריה (28.6 נק' למשחק עונה רגילה) - אחרי ג'ורדן וכמובן ווילט צ'מברליין. והוא לא עושה את זה רק בעונה הסדירה. דונצ'יץ' הוא אחד משחקני הפלייאוף הטובים בכל הזמנים. הוא במקום הרביעי בהיסטוריה בפלוס-מינוס בפלייאוף כשרק ג'ורדן, ניקולה יוקיץ' וחברו החדש לקבוצה, לברון ג'יימס, לפניו. הסטטיסטיקות שלו לא מותירות ספק לגבי גדולתו.
ולכן זה כמעט בלתי נתפס שכמה שבועות לפני יום הולדתו ה-26 שלו, בדאלאס החליטו להיפטר ממנו בטרייד שערורייתי, שבו המאבריקס לא קיבלו אפילו שליש מהנכסים (למשל 5-6 בחירות דראפט בסיבוב ראשון) ששחקן כמו דונצ'יץ' שווה. זה טרייד שעשו שני חברים - הג'נרל מנג'ר של המאבס האריסון ורוב פלינקה, הג'נרל מנג'ר של לוס אנג'לס לייקרס (פלינקה היה סוכן של קובי בריאנט והאריסון עבד בנייקי עם קובי) - ומלבד עוד 3-4 אנשים, אף אחד לא ידע שעובדים עליו - כולל השחקנים בטרייד.
ההסברים של דאלאס לטרייד הבלתי נתפס הזה מאוד לא מניחים את הדעת. האריסון דיבר על כך ש"הגנה זוכה באליפויות" ושיבח את אנתוני דיוויס, שבמרץ יחגוג 32 אביבים, ומאחוריי הקלעים תדרך עיתונאים על הספק שיש לו לגבי הרצון של דונצ'יץ' לקחת ברצינות את הבריאות שלו.
יש לומר, יש משהו בתלונות על דונצ'יץ' בקשר לכך שאינו ממושמע ולא בכושר. דונצ'יץ' לא בדיוק בעל מיינדסט של רץ אולטרה מרתונים וגם לא שחקן ההגנה הכי נחוש בעולם. היו אפילו פרשנים שתודרכו על ידי המאבס שב"דאלאס חוששים" שלוקה דונצ'יץ' יהיה "הג'ואל אמביד" של הפרנצ'ייז, כלומר יחתום על חוזה "סופר מקס" - במקרה של לוקה יכול להיות שווה יותר מ-345 מיליון דולר - אבל לא יהיה בריא מספיק כדי לשחק. אבל האמת היא שזו השוואה פשוט מגוחכת - אמביד לא עשה בפלייאוף שליש ממה שלוקה הצליח לעשות - עם כרס בירה וזרועות חמאתיות.
כמו כן, מהצד של דאלאס גם העלו האשמות שדונצ'יץ' בעל תזונה נוראית ורמזו שאולי יש לו בעיית שתייה (לפתע פתאום צץ סרטון ב-X בו מייקל פינלי, שחקן הקבוצה לשעבר וכיום מנהל בה, אף צולם שהוא לוקח ממנו את הבירה בחגיגות אליפות המערב בשנה שעברה).
אבל אתם יודעים למי עוד היו "בעיות שתייה" - והוא היה גונב ציפיות של כריות ממלונות כדי למלא אותן בפחיות בירה אחרי משחקים? לארי בירד. אתם יודעים למי עוד היתה תזונה נוראית והיה קונה עוגות חתונה בגלל שאהב את הטעם שלהן? לארי בירד. אתם יודעים מה בוסטון סלטיקס לא עשו? הם לא עשו עליו טרייד.
Remember last year when Michael Finley had to take a beer away from Luka Doncic after they won the west finals?
— ?? Jordan Iverson ?? (@MidGround_) February 2, 2025
The rumor is that Luka has a drinking problem, and that's one of the reasons he can't control his weight. #LukaDoncic pic.twitter.com/CmdbIc1yKx
וגם מייקל ג'ורדן אהב לשתות ולהמר. וגם לברון ג'יימס, שמשקיע בגוף שלו מיליון דולר בשנה לפחות, אוכל יותר מדי ממתקים. אז להיפטר מכישרון כמו דונצ'יץ' בגיל 26 עבור כוכב הגנתי מזדקן (וגם פציע מאוד), שחקן שרק עכברי NBA מכירים את השם שלו ובחירת דראפט אחת? הזייה!
עוד הזייה. איך דאלאס לא השיגה יותר בחירות דראפט בסיבוב הראשון עבור דונצ'יץ'. קווין דוראנט בן ה-34, אחרי ניתוח באכילס, השיג לברוקלין 4 בחירות דראפט סיבוב ראשון מפיניקס. מרים אדלסון, בטרייד הזה, בעצם מהמרת נגד האפשרות שדונצ'יץ' יהיה אחד מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה. כרגע, זה נראה הימור מאוד לא מושכל.
זו הזייה שכבר מעוררת לא מעט תיאוריות קונספירציה - שהבולטת ביותר מביניהן היא שהאדלסונים רוצים את הקבוצה שתקום בלאס וגאס ולכן "מכינים את השטח" "להחלפה" עם הבעלים של הקבוצה שתפתח בעיר ההימורים - ועל הדרך גם חוסכים כסף ולא משלמים מס יוקרה שהיו משלמים עם לוקה בקבוצה. זו לא תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבעלים - מטעמים עסקיים - גומר את העתיד של הקבוצה שלו.
"הקללה"
ב-1918 בייב רות' היה הכוכב הגדול של בוסטון רד סוקס (ושתיין אגדי לא פחות), שהיתה הקבוצה הגדולה ביותר בספורט האמריקאי. הרד סוקס זכו בחמש מ-15 אליפויות הבייסבול - יותר מאשר כל קבוצה אחרת בזמנו. אבל הבעלים של הקבוצה, הארי פראזי, היה אובססיבי עם תעשיית התיאטרון ואחרי הרבה כישלונות מסחריים בברודוויי, שקע בבעיות כספיות.
אז כדי למממן הצגות נוספות הוא החליט למכור כמה משחקני הרד סוקס, כולל את רות' ב-100 אלף דולר, שהם שווים כיום כ-2 מיליון דולר. וככה התחילה "קללת הבמבינו" - שלפי האגדה האורבנית מנעה מבוסטון לזכות באליפות במשך 86 שנה. והכי חמור? היאנקיז, עם רות' במדיהם, הפכו לקבוצה הגדולה בכל הזמנים ואחת מקבוצות הספורט המוכרות בעולם.
"הטרייד"
בהוקי קרח גם היה טרייד על השחקן הטוב בעולם בזמנו. טרייד כל כך גדול שעד היום מכונה "הטרייד" (The Trade) ועשו עליו סרטי תעודה. ב-1988 אדמונטון אויילרס שלחו את וויין גרצקי ללוס אנג'לס קינגס. גרצקי, שהוביל את אדמונטון לארבע גביעי סטנלי קאפ, הגיע לסיום החוזה שלו והבעלים של האוילרס, פיטר פוקלינגטון, חיפש להרוויח עליו. אז שהוא שלח את גרצקי - שב-696 משחקים עבור האוילרס כבש 583 שערים וחילק 1086 אסיסטים (מספרים אמיתיים) - לאל.איי עבור שחקן של 104 שערים ו-103 אסיסטים ב-160 משחקים, שחקן רוקי וכמה בחירות דראפט. וכמובן, 15 מיליון דולר (שככל הנראה לקח חלק לכיסו).
אחרי הטרייד, ב-791 משחקים במדי אל.איי, גרצקי כבש 311 שערים וחילק 877 אסיסטים. האוילרס דווקא נשארו תחרותיים בכמה שנים שאחרי וזכו בסטנלי קאפ פעם אחת נוספת (ב-1990) - אבל מאז פוקלינגטון, שהפך לאיש השנוא בקנדה, היה צריך למכור את הקבוצה וב-2008 הכריז על פשיטת רגל. הוא גם הורשע בשחיתות במסגרת עסקת טיעון שבה חתם על זמן מאסר בביתו במקום בכלא. עם גרצקי הקינגס הפכו לקבוצה בכירה ב-NHL וברוס מקנייל, הבעלים, הפך לדמות מוכרת מאוד בתעשיית הספורט באל.איי. אגב, גם הוא הורשע בשוחד ושחיתות והיה 4 שנים בכלא. ב-2001 שוחרר בזכות התנהגות טובה והוא עדיין חבר טוב של גרצקי.
"טרייד הרשל ווקר"
ה-טרייד הגדול ב-NFL הוא טרייד שעד היום מכנים טריידים גדולים במיוחד בספורט האמריקאי כ"טרייד הרשל ווקר". כאן דווקא האינטרס היה מקצועי ולא בהכרח עסקי אבל עדיין אי אפשר לדבר על טריידים גרועים מבלי להזכיר אותו. באוקטובר 1989 מינסוטה ויקינגס פנו לקבוצה הגרועה בליגה בזמנו, דאלאס קאובויס, כדי להביא את הראנינג בק שלהם, הרשל ווקר.
הם שלחו בטרייד (שעירב בתוכו גם את סן דייגו צ'ארג'רס) 18 שחקנים ובחירות דראפט עבור ווקר, שהיה השחקן הכי טוב בקבוצה שסיימה את העונה שעברה במאזן של 15 הפסדים וניצחון בודד. הוויקינגס האמינו שהרשל יהיה השחקן שיביא שיביא להם את האליפות אבל במקום זה הקאובויס השתמשו בכל בחירות הדראפט כדי לבנות קבוצה שהביאה להם שלושה ניצחונות בסופרבול בשנות התשעים ובעצם הניחו תשתית להפוך לקבוצת הספורט המכניסה והשווה ביותר בספורט האמריקאי. הוייקינגס לא הגיעו לסופרבול עם ווקר.
הטריידים הגרועים ב-NBA
גם ב-NBA היו טריידים נוראיים, כמובן. כשברוקלין נטס עשתה טרייד על שלושה שחקני בוסטון מעל גיל 35 (קווין גארנט, פול פירס וג'ייסון טרי) עבור בחירות דראפט ב-2016 ו-2017, אף אחד לא חשב שבוסטון תבנה איתן קבוצה לאליפות (בוסטון בחרה עם הבחירות של הנטס את ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום). אבל זה קרה. הנטס, מאז, משחקים בשחור אבל הם בהחלט הקבוצה הכי אפורה בליגה.
הקליפרס גם כן עשו טרייד נוראי עבור פול ג'ורג' והעבירו לאוקלהומה שבע בחירות דראפט ואת שיי גילג'ס אלכסנדר הצעיר - אבל הם לא התפרקו מהטרייד הזה כמו ברוקלין. הרוקטס עשו טרייד נוראי עבור צ'ארלס בארקלי ומכרו לפיניקס את כל שחקני העתיד שלהם כגון רוברט הורי וסם קאסל עבור הכוכב המזדקן.
וצריך לומר שגם הטרייד שמילווקי באקס עשתה על קרים עבדול ג'אבר ללוס אנג'לס לייקרס היה גרוע מאוד ועברו כמעט חמישה עשורים עד שהקבוצה קיבלה כוכב מסדר הגודל שלו (יאניס אנטטוקומפו). ועדיין, אולי הטרייד הגרוע בהיסטוריה ב-NBA הוא הטרייד שהביא לבוסטון סלטיקס את הסטטוס שלה כקבוצה הגדולה בהיסטוריה של המשחק והוביל שתי קבוצות לעזוב את הערים שלהן.
ב-1956 רד אאורבך, הסנדק של הסלטיקס, הבין שהסנטר של אוניברסיטת סן פרנסיסקו, ביל ראסל, הוא משהו מיוחד. אז הוא עלה בדראפט ממקום שביעי למקום שני של סנט לואיס הוקס עם טריידים שעשה עם הקבוצה. וכדי להבטיח שראסל לא ילך למקום הראשון, הוא ביקש מהבעלים של הסלטיקס בזמנו, וולטר בראון, להבטיח לרוצ'סטר רויאלס להביא את המופע החלקה על הקרח שבבעלותו לאולם הקבוצה, כדי שלא תבחר בראסל.
וכך היה. בערב הדראפט, הרויאלס בחרו את סיהוגו גרין (9.2 נק' למשחק בקריירה) ולסלטיקס נשאר ראסל, שהוביל את הקבוצה ל-11 אליפויות ב-13 שנות קריירה והפך לאחד מהשחקנים המשפיעים ביותר על המשחק. ההוקס והרויאלס (כיום הקינגס) עזבו את הערים שלהן בהמשך השנים.
ראסל לא היה שחקן לא מוכר בזמנו כמו, נגיד, קובי בריאנט ששרלוט הורנטס עשו עליו טרייד לאל.איי בערב הדראפט, רגע אחרי שיצא מתיכונים. ראסל היה ב-1958 הקפטן שהוביל את סן פרנסיסקו לשתי אליפויות NCAA רצופות, זכה בתואר שחקן השנה של ה-NCAA והיה הקפטן של נבחרת הכדורסל של ארצות הברית, שזכתה במדליית הזהב באולימפיאדת 1956.
הוויתור עליו שווה ערך לוויתור על לוקה דונצ'יץ', שכיכב ביורוליג כבן 17 (שוב ההוקס קיבלו החלטה גרועה, מדהים) או סתם טרייד על דונצ'יץ', שעם כל "בעיות המשמעת" שלו והחיבה לבירה, לקח את הקבוצה לגמר ולגמר המערב בשש השנים הראשונות שלו בליגה. האם דאלאס יתחרטו על הטרייד של לוקה גם בעוד 86 שנה? אולי. סביר מאוד להניח שכן. בכל זאת, לא בכל יום עושים טרייד כל כך גרוע.