כולם בעד הזברות, אבל האליפות שוב תהיה אדומה

מאז 1991, רק שתי קבוצות הצליחו למנוע את האליפות מארסנל וממנצ'סטר יונייטד. היו אלו לידס (ב-92' עם קאנטונה) ובלקבורן (ב-95' עם שירר) שהפתיעו וגנבו את התואר במחזור האחרון. רבים מקווים שלמען התחרותיות, נקבל העונה תסריט דומה בסיומו יחגגו סר בובי רובסון וחניכיו בניוקאסל תואר ראשון מאז 1934, לאחר שב-14 השנים האחרונות, שמונה תארים הלכו לאולד טראפורד וארבעה להייבורי.

בינתיים יש לנו שבועיים עמוסים של כדורגל, בתוכם גם שני משחקים בין שלוש הראשונות. שבועיים שכנראה יכריעו להיכן תלך האליפות בסופו של דבר. להלן סקירת המשחקים של שלושת המתמודדות. את הערכת הסיכויים של כל קבוצה תעשו אתם בתגובות.

התותחנים סבלו העונה מבעיות רבות של פציעות. זה התחיל ברוברט פירס, שהחמיץ גם את המונדיאל בקיץ האחרון וחזר בצורה איטית אך בטוחה להרכב הקבוצה. לפניו עוד הספיק לחזור פרדי ליונגברג מפציעה ממושכת וכשלארסנל היו את כל הכלים, היה נדמה כי אפשרות הטרבל עליה דיבר ונגר, היא הגיונית למדי. אבל אז הגיעו פציעות של ויירה, סימן, וקמפבל וטרפו את כל הקלפים. אח"כ הופר האיזון עם ההפסד לולנסיה וההדחה מליגת האלופות, שאולי דווקא יעזור לתותחנים בקרב על הליגה והגביע שם היא כבר עברה את צ'לסי ולפניה את היונייטד.

מבט אחד על לוח המשחקים, מראה כי הוא קל יותר מזה של היונייטד, הרבה בזכות אי ההשתתפות בליגת האלופות, אך בטוח שונגר היה רוצה להישאר בתמונה האירופית ולשמור על האופציה להופיע ב'אולד טראפורד' בסוף החודש הבא. אם נוציא מהמשוואה את המשחק מול היונייטד בהייבורי, משחק שיכול להכריע את גורל האליפות כבר בשבוע הבא, הרי שהמנג'ר הצרפתי יכול לחייך למראה לוח המשחקים. לארסנל צפוי מפגש מול סאותהמפטון (בהייבורי) ולאחריו ארבעה משחקי חוץ בהם אסור לה לאבד נקודות. המזל הוא שמלבד המשחק מול בולטון שנלחמת על נקודותיה ונמצאת בתקופה טובה לאחרונה, הרי שלמשחקים נגד מידלסבורו, לידס וסנדרלנד לא תהיה יתר מדי משמעות עבור היריבות.

ההפסד מעורר המחלוקת לאברטון, פגע קשות בסיכוייו של סר בובי רובסון לאליפות. המנג'ר הכל כך אהוב, רצה להוסיף תואר נוסף לארון הגביעים הפרטי שלו, כשהוא בן 70 ונמצא במועדון אותו הוא אהד משחר ילדותו. האגדה החיה, שזכה כמעט בכל תואר אפשרי, חולם על אליפות אנגלית ראשונה בקריירה (יש לו גביע כבר עם איפסוויץ' ב-78') ובשנה שעברה הצליח להפתיע כשסיים רביעי והעפיל לליגת האלופות.

השנה, למרות פתיחה גרועה וציפיות גבוהות, הוא הצליח לשפר את מעמד הקבוצה למרות שהפעם נראה כי הרכבת כבר עברה בתחנה והמגפאייס לא עלו עליה. בשנה הבאה הוא ושירר ינסו לשדרג את עצמם בעוד מקום אחד או שניים ולהביא סוף סוף אליפות לניוקאסל. בינתיים היא תצטרך לקיים שלושה תנאים הכרחיים בכדי להמשיך לחלום על משהו עוד העונה.

האפשרות היחידה של הזברות לגנוב את התואר העונה היא במידה ותנצח את היונייטד אצלה בבית בסט. ג'יימס פארק ובמידה ומשחק העונה בין שתי הראשונות יסתיים בתוצאת תיקו. גם אז אסור לה לאבד נקודות כפי שעשתה מול אברטון והיא תהיה חייבת ניצחון על פולהאם המדרדרת. במידה ושלושת התנאים הללו יתקיימו, הרי שההפרש בין שתי המוליכות לבין קבוצתו של סר בובי, יעמוד על 3 נקודות בלבד ומכאן הכל פתוח. אח"כ צפויים משחקים לא קשים בצורה יחסית, נגד שלוש הקבוצות מהעיר בירמינגהאם: אסטון וילה (שכבר גמרה את העונה מבחינתה - בבית), בירמינגהם (עדיין בתחתית - גם כן בבית) ובמחזור האחרון בחוץ נגד ווסט ברומיץ' שכבר תרד ככל הנראה עד תאריך המשחק. בתווך היא תפגוש באיצטדיון האור את סנדרלנד שכבר ירדה. אז אולי הכל באמת עדיין פתוח, מה גם שאין לה את הלחץ של ליגת האלופות והגביע ממנו היא כבר הודחה ע"י וולבס לפני כחודשיים.

חודש אפריל יהיה הגורלי והמכריע עבור יונייטד בכל החזיתות. מדובר אולי בלוח המשחקים הקשה ביותר עבור קבוצה אירופית כלשהי. אחרי המשחק הביתי אתמול מול ליברפול, יונייטד יוצאת למשחק חוץ מול ריאל מדריד בליגת האלופות (8 באפריל), חוזרת לאנגליה, כדי להתארח ב-12 בחודש למשחק חשוב מול ניוקאסל שטרם אמרה את המילה האחרונה במאבק על תואר האליפות וכעבור ארבעה ימים בלבד, ב-16 באפריל, תשחק בהייבורי מול ארסנל, במה שעשוי להיות "קרב על כל הקופה". שלושה ימים אחר כך ובלקבורן עם יורק וקול מגיעה לאולד טראפורד. 23 באפריל - משחק הגומלין נגד ריאל וב-27 באפריל - משחק חוץ מול טוטנהאם.

מי שמעוניין להציץ ללוח המשחק של החודש הבא, ימצא שם שני משחקי ליגה, מול צ'רלטון (בית) ב-3 במאי ומול אברטון (חוץ) ב-11 במאי ואולי-אולי גם שני משחקים בחצי גמר ליגת האלופות ומשחק הגמר, אך לצורך כך צריך קודם כל לנשל מהתואר את אלופת אירופה הנוכחית.

עצם העובדה שמנצ'סטר יונייטד עדיין נלחמת על שני תארים עיקריים, היא מחמאה לסר אלכס, לפחות בכל מה שקשור לפרמייר ליג. מכת הפציעות גרמה ליונייטד להיראות גרוע במיוחד לקראת סוף השנה האזרחית. "אינני זוכר בשנים הקודמות מצב שבו ב-9 או 10 משחקים עמדו לרשותנו 15-14 שחקנים בריאים", נזכר רייאן גיגס.

גארי לינקר, מגדולי החלוצים האנגלים בכל הזמנים, מנמק את בעייתיות הסגל של יונייטד בשיחה עם רוי קולינס מהגרדיאן: "מנצ'סטר יונייטד היא קבוצה לא מספיק עמוקה בעמדות מפתח. אם ואן ניסטלרוי ייפצע, הם ייחלשו באופן משמעותי". פרגוסון הודה שהסגל אינו אופטימלי. סטיוארט פירסון, בעבר חלוץ יונייטד, היה לפני כמה חודשים בדעה שורון מביך ויש למכרו לכל המרבה במחיר. הדברים נאמרו אחרי ההפסד מול מנצ'סטר סיטי בנובמבר, אך דעתו של פירסון מאז לא עברה שינוי חריג מאז.

ג'ורג' גרהאם, בעבר מנג'ר ארסנל וטוטנהאם, תהה בתחילת השנה, האם אובדן התיאבון הספורטיבי של שחקני יונייטד לא נובע מכך שהמנג'ר עסוק בהרבה דברים, מלבד הקבוצה (לרבות מירוצי סוסים). אך מאז ההפסדים לסיטי, בולטון, בלקבורן ולידס, מנצ'סטר יונייטד משחקת כדורגל סבלני יותר, בדיוק כפי שהיא נוהגת לעשות בליגת האלופות.

הגנת יונייטד, שספגה עד היום את מספר השערים המועט ביותר בפרמייר ליג, היא סיפור הצלחה מוזר. בסיום העונה שעברה פרגוסון התעקש להאריך את החוזה של לורן בלאן בשנה נוספת, אבל מאז המשחקים מול בלקבורן ומידלסברו סביב חג המולד, פרצופו של בלאן אינו נראה יותר במגרשי פרמייר ליג. אסור לשכוח שרביעיית ההגנה החזקה ביותר של יונייטד, כולל ריו פרדינאנד, בראון וסילבסטרה, הצליחה להחלים ולהתייצב מלוכדת רק בחודש האחרון.

גרהאם, מומחה עם קבלות לענייני הגנה, חוזר ומשבח לאחרונה את בראון וסילבסטרה, גם על הבנת המשחק שלהם וגם על יכולתם לבצע כמה תפקידים. "הוורסאטיליות שלהם מאפשרת ליונייטד להתמודד בהצלחה לא רק נגד התקפות הפרמייר ליג, אך גם מול אוסף כוכבי התקפה מכל אירופה", טוען גרהאם. ופרגוסון? "טוב לראות את כולם ביחד, זה בהחלט אירוע נדיר".

עבור רייאן גיגס המשחק מול ליברפול היה לאירוע מיוחד. כולם עוד זוכרים את שריקות הבוז של אוהדי יונייטד (אירוע נדיר כשלעצמו) לעבר הקשר הוולשי וגם הסיפסול המאולץ, בעקבות כושר ירוד. "היתה לי תקופה לא טובה, כעת זה נראה שונה", אמר גיגס השבוע. אתמול גם הצליח להבקיע שער ליגה ראשון ב"אולד טראפורד", אחרי הפסקה של שנתיים. בקיצור, היונייטד חוזרת לשחק את הכדורגל שלה בדיוק בזמן.