תצוגת תכלית של גועל נפש: כך אוהדים הופכים משחק כדורגל לפח אשפה

מה שראינו אתמול הוא תצוגת תכלית של גועל נפש. רק לאחרונה חזרנו למגרשים אחרי תקופה ארוכה שבה הם היו סגורים מחשש לנפילת טילים ואזעקות. ציפינו לחזור לחגיגת ספורט, לא למלחמה חדשה ביציעים.

מי אתם בכלל אותם זורקי אבוקות? גולת הכותרת של פח האשפה. לוחמים סיכנו את חייהם כדי שתוכלו לחזור למגרשים, אף אחד מהם לא פילל למה שהצגתם. מעשים ערכיים וחשובים כמו הטקס שהתקיים בתחילת המשחק עבור הנרצחים מה7.10 והחזקת השלט של חזרתה של ענבר היימן ז"ל פשוט נשכחו בגלל הדיסוננס לדברים האחרים שהצגתם.

האירועים האחרונים הם חציית קו אדום שאי אפשר להתעלם ממנה. במשחק בין הפועל תל אביב להפועל נוף הגליל, מספר אוהדים פרצו למגרש וניסו להתעמת עם שוער היריבה, מתן עמבר. המשחק נמשך כאילו לא קרה דבר, וזה בחזקת "אקדח שמופיע במערכה הראשונה" - אם לא נטפל בזה עכשיו, זה יתפוצץ לנו בפנים.

ואכן, במשחק בין מכבי תל אביב למכבי חיפה בסמי עופר, קיבלנו התגרויות בלתי פוסקות בין האוהדים, השלכת חזיזים ובסופו של דבר - ביטול המשחק. כמו כן, נעצרו עשרות אוהדים, חלקם עם סכינים, אבוקות ואלות.

רוב הקהל, שמגיע ליהנות מהמשחק נפגע בגלל קומץ של עשרות עבריינים. הגיע הזמן שהקהל הרחב יוקיע את אותם פורעי חוק. השתיקה וההכלה מאפשרת לאלימות להמשיך ולהכתים את היציע. שמחתי לשמוע שגם ביציע התעצבנו על האוהדים שזרקו אבוקות, אבל זה לא מספיק. צריך לקחת אחריות ולהבהיר שאין לזה מקום.

האחריות לא מוטלת רק על האוהדים. השחקנים והמאמנים חייבים להבין את תפקידם. הם לא יכולים לשתוק, ובוודאי שלא להיות אלו שמלבים את האווירה. דוגמה אישית היא המפתח; עליהם להרגיע את הרוחות, לקרוא לאיפוק, ולהראות שהמשחק הוא מעל לכל.

חבר טוב שהיה במשחק בחיפה אמר שגם החלטת המשטרה על אי הכנסת אביזרי עידוד ומכירת בירה לא תרמה להרגעת האווירה. אני לא חושב שזה קשור באופן ישיר, ולדעתי האחריות לאירועים היא לא של המשטרה, אבל כדאי לבדוק גם את זה. מה שחשוב זה להבין ולפעול עבור הצעדים שיבנו אמון בין המשטרה לקהל. לא קל, אבל אפשרי.

נאיבי לחשוב על חגיגה של ספורט ואחדות, אבל עלינו לכבד את המשחק, להוקיר אותו. אנרגיות ורגשות הם חלק בלתי נפרד מהיציע, אבל חייבים לשמור על גבולות הטעם הטוב. מעציבה אותי התמונה של ילדה או ילד בן 6 שמגיעים בפעם הראשונה למגרש וזה מה שהם רואים וחווים.

האוהדים, השחקנים, המאמנים והמנהלים, התקשורת, המשטרה, ההתאחדות, כולם צריכים להתאחד נגד האלימות. רק כך נוכל להחזיר את הכבוד לכדורגל הישראלי ולוודא שהמגרשים יהיו מקום בטוח ומהנה לכולנו.

• 1. זיהוי והענשת האוהדים העבריינים: לאתר את אותם פורעי חוק ולהרחיקם מהמגרשים לתקופה של חמש שנים לפחות.
• 2. עידוד פעילות קבוצתית חיובית: לקדם יוזמות שמגבירות עידוד חיובי ומפחיתות מתיחות, כולל הפחתת התבטאויות מתסיסות בתקשורת לפני משחקים.
• 3. שיח מקדים: בין הקפטנים והמאמנים, בין המשטרה ונציגי האוהדים, לפני כל משחק. הם צריכים להיפגש כדי להוריד את הלהבות ולהזכיר לכולם שהמשחק הוא מעל לכל.

הכותב הוא מייסד ומוביל של ארגון ספורט "החלוץ" לילדים ונוער מבית תנועת דרור ישראל, שפועלים מעל 15 שנה לשינוי שדה הספורט בישראל.