לראשונה, הפועל חולון הפסידה בסדרת פלייאין בליגת האלופות. לראשונה מאז הונהג שלב הטופ 16, היא לא תהיה חלק ממנו. לראשונה העונה, היא ספגה אתמול (רביעי) מעל 90 נקודות במסגרת האירופית. בפעם השנייה בקמפיין, היא הגיעה ל-85 משלה - אבל זה לא הספיק מול פטקימספור שחגגה על חשבונה את ההעפלה לשלב הבתים השני.
לכאורה, תחת התנאים הקיימים, היעדר האולם הביתי והנסיבות המקילות, אי אפשר להגדיר את הופעת הסגולים ב-BCL ככישלון. ובכל זאת, הם מסיימים אותה על הגחון, באווירת משבר ועם סימני שאלה מעיקים לגבי העבר ובנוגע לעתיד הקרוב.
שנתיים אחרי הזכייה באליפות המדינה וההגעה לפיינל פור בליגת האלופות, המאמן גיא גודס חזר. הוא בנה קבוצה עם שמות מעניינים ומוכחים, דוגמת מייקל קייזר ששיחק תחתיו בעונה ההישגית ב-2022, אלייז'ה מיטרו-לונג שהיה בחצי הגמר האירופי אשתקד, ג'יילן אדאמס שעבר במכבי תל אביב ובהפועל ירושלים, יפתח זיו שחזר לישראל וצמד הזרים שהיה עם המאמן בעונה שעברה, מרקוס בינגהאם ודקאראי טאקר.
אלא שהציפיות היו מוגזמות, בפרט לאור צמיחת הפערים מצידן של שלוש העשירות מתל אביב ומירושלים. זו לא הבעיה היחידה: בפועל, רוב הזרים איכזבו לאורך הדרך, וחלקם מפלרטטים עם ההגדרה "פלופ". בינגהאם, שהיה שווה 17 נקודות ו-5.8 ריבאונדים למשחק באירופה, נמכר ליריבה ישירה בצמרת הליגה. ההסתבכות עם הקפטן ניב משגב עלתה בעזיבתו, והתבשיל נשרף לחלוטין. מועדון שנוהג כך באמצע העונה, לא דואג להנחית מחליפים ראויים ומותיר עצמו חשוף בשתיים מהעמדות החשובות בסגל, משדר חוסר תחרותיות ומשלם במהירות את המחיר.
הקהל החולוני, כמו הקהל החולוני, אינו מתאפיין בסבלנות יתר והחל להביע את דעתו הנחרצת - שלא לומר אגרסיבית. הקללות, האיומים וקריאות ההתפטרות לגודס נשמעו כבר בניצחון על הפועל גליל עליון לפני שבועיים, והחריפו לאחר ההדחה מגביע המדינה בידי בני הרצליה.
בחולון, כמו בחולון, לאירועים הללו יש השפעה רבה על מקבלי ההחלטות. לרבים הזכירו המראות האחרונים את ה"אמבוש" שנעשה בסיטואציה דומה לשרון דרוקר, ושהוביל לפיטוריו המיידיים; ובמידת מה גם לימיו האחרונים של מאוריציו בוסקאליה על הקווים.
אם כל הצרות הללו אינן מספיקות, במוצאי שבת תגיע הפועל ירושלים להיכל טוטו - והאווירה תהיה בהתאם. הפסד נוסף עלול לגרור זעזוע במועדון, ואיש אינו יכול לחתום בשלב הזה על הישארותו של גודס עד תום העונה.