הפועל באר שבע הייתה אמש (ראשון) גדולה על הפועל ירושלים, בזכותם של שניים מכדורגלניה - קינגס קאנגווה ולוקאס ונטורה. עם שחקנים ברמתם אין כל פלא בעובדה שנציגת הנגב הוסיפה אתמול עוד 3 נקודות למאזנה.
קאנגווה הוא שחקן של נגיעה מהירה בכדור ובעל בעיטה חדה ומדויקת. אלה שתיים ממעלותיו הבולטות כמעט בכל משחקיה של הקבוצה בליגת העל. אתמול בניצחון החוץ שלה בתוצאה 0:2, כבש קינגס את השער הראשון. הוא נהנה לשתף את חבריו לקבוצה, במסירות מדויקות ומשום כך אינו מרבה לבעוט לעבר השער. אם יחליט לחרוג ממנהגו זה, יוכל להבקיע יותר משער אחד למשחק. תרומותיו להצלחותיה של קבוצתו מוכחות פעם אחר פעם.
שותפו לקבוצה, ונטורה, הוא התורן שבמרכז המגרש, ושעליו תקום או תיפול שליטתה על המשחק. משום שבכדורגל נמצא הכדור משך דקות רבות מאוד במרכז המגרש, השפעתו על המשחק ניכרת לכל אורכן של 90 הדקות. הוא גם הסיבה לכך שהפועל ירושלים התקשתה לייצר התקפות שוטפות לאורך זמן.
לעומת זאת, לא יכולתי להתעלם מכמה עובדות שבלטו, ולא לטובה, בקבוצה שניצחה. זה התחיל עם השוער ניב אליאסי, שהסתבך פעמים אחדות כאשר הכדור היה ברגליו, ולפיכך כמעט ואיבד אותו לשחקני ירושלים. מפתיע יותר ששחקני הגנתו של ניב כאילו התעלמו מכך והמשיכו למסור לעברו כדורים, כאשר חלוצי ירושלים היו בשטח.
הבלם מיגל ויטור הפך כבר למוסד של ממש בבירת הנגב, אבל פעם אחת הוא היה מרחק של חוט השערה מספיגת כרטיס אדום בניסיונו לבלום את ההתקפה הביתית. למזלו, הסתפקה במקרה זה השופטת ספיר ברמן רק בכרטיס צהוב. אם הייתה מרחיקה את ויטור, קשה היה לבוא אליה בטענות. בהתקפה, שוב קיבלנו את דן ביטון שאחדות מבעיטותיו לעבר השער היו מעל המשקוף. לי לא מובן מדוע. ברור לגמרי שהדבר ניתן לתיקון.
הפועל ירושלים לא הצליחה להפתיע את מובילת הליגה, משום שבעיקרון היא כנראה לא ערה לכך שהמטרה בכדורגל היא הבקעת שערים. זו לפחות התחושה שקיבלתי מצפייה במשחק. אבל יתכן שעם שובו לשורותיה של גיא בדש, ישתנו דברים. בדש היה השחקן הטוב ביותר בהרכבה, בעיקר במחצית הראשונה, שבה מעמדת הקיצוני ימני, התגבר בקלות על כל מי שניסה לבלום אותו. במחצית השנייה הוא כבש במבצע אישי, שער שנפסל, בגלל נבדל, אך עליו להמשיך באותה דרך. מוזר ותמוה שמאמן הפועל באר שבע, רן קוז'וך, לא הבחין בכישרונו וביכולותיו. לדעתי באר שבע הפסידה שחקן מצוין.