החבר'ה הרעים: מכבי ת"א הגיעה לתחתית החבית

כדי להמחיש עד כמה מצבה של מכבי תל אביב ביורוליג חמור, רק נגיד שכרגע היא מרחק חמישה ניצחונות מוילרבאן. מוילרבאן. לא רק שמכבי עמוק במקום הלפני אחרון, אלא שהיא צריכה להכפיל את מספר נצחונותיה עד כה רק כדי להגיע למספר שיש כעת לקבוצה שבמקום ה-14. כלומר, לוילרבאן.

כדי לספק מעט פרופורציה נחוצה, נסביר ש-22.7% הצלחה, שזה מה שיש כרגע לאלופת ישראל, זה פחות ממה שהיה לקבוצת לוגאנו סנייקס ביורוליג מודל 2000/01. זה פחות מהמאזן של אידיאה שלאסק בעונת 2001/02 (ולא רק). זה פחות מהמאזן של סופוט בעונת 2004/05 (ולא רק). זה פחות מהמאזן של דינמו מוסקבה, נאפולי ולה מאן בעונת 2006/07. זה פחות מהמאזן של רואן בעונת 2007/08. זה פחות מהמאזן של אוולינו בעונת 2008/09. זה פחות מהמאזן של מארוסי בעונת 2009/10. זה פחות מהמאזן של שולה בעונת 2010/11. זה פחות מהמאזן של קאנטו בעונת 2011/12 (ולא רק). זה פחות מהמאזן של נאנטר בעונת 2013/14. זה פחות מהמאזן של ניז'ני ושל נפטונאס קלאיפדה בעונת 2014/15. זה פחות מהמאזן של שטרסבורג ושל קרשיאקה בעונת 2015/16. זה פחות מהמאזן של קאזאן בעונת 2016/17. זה פחות מהמאזן של גראן קנריה בעונת 2018/19. זה פחות מהמאזן של אלבה ברלין בעונת 2019/20. זה פחות מהמאזן של אלבה ברלין בעונת 2020/21. זה פחות מהמאזן של אלבה ברלין בעונת 2021/22. זה פחות מהמאזן של אלבה ברלין בעונת 2022/23. וזה רק בשני נצחונות יותר מאשר אלבה ברלין בעונה הנוכחית. זה פחות ממה שהיה לגרסאות הכי עלובות שראינו בעבר ממכבי תל אביב.

העונה הזאת של נציגתנו המשוריינת היא בושה, חרפה וכלימה. תתנו את כל ההסברים והתירוצים שבעולם. המלחמה הארורה, הביתיות, הקהל, הכסף, השחקנים וכו וגו ודו. הכל נכון ושום דבר לא מצדיק את הביזיון הזה. ככה, חד וחלק.

אין לי מה לכתוב על ההגנה של מכבי תל אביב כי אין הגנה למכבי תל אביב, אבל יש לי אחלה גיפים כדי להמחיש את ההגנה שאין למכבי תל אביב.

היו כאלו שהצליחו לזהות סימני שיפור מול ריאל מדריד. שזיהו מוטיבציה, רצון להיאבק ולא לוותר. שזה כנראה פשוט יותר מול הגרסה המשועממת, המפוהקת והיהירה של ריאל מדריד. וקשה הרבה יותר מול הפועלים המאומנים והאגרסיביים שיש לאלופת היורוקאפ המכהנת, ששורטים את דרכה במעלה הליגה השניה בטיבה ביבשת הישנה. וקשה הרבה הרבה יותר מול הקסם הבלתי נגמר שיש לשורטס הקטן בידיים, שאשכרה מנצל ומתעל את הכשרון העצום שיש לו כדי להעצים את השחקנים שלצידו. שום דבר מהמשפט שכתבתי כרגע חל על מנהלי המשחק התאורטיים שיש למכבי תל אביב, שעסוקים כולם או חלקם בעיקר במשחקי אגו במקום במשחקים עצמם.

• 1. דה ג'וליוס - אני לא יודע להגיד מהי הסיבה הרשמית לכך שדיוויד דה ג'וליוס לא התלבש במשחקים שנערכו השבוע, אבל אני כן יודע להגיד שמכבי תל אביב נכשלה גם במהלך הזה. והעובדה הזאת לא אמורה להפתיע מישהו.
• 2. מאייר - עומר מאייר צריך לשחק. לא ברור איך הדבר הזה לא ברור לאנשים שמקבלים את ההחלטות הללו במכבי. ולא, שתי דקות בגארבז' טיים מול פריז לא נחשב כאילו שעומר מאייר שיחק אתמול.
• 3. קטש - גם מאמנים טובים עושים עבודה רעה.

אם כבר עבודה רעה של מאמנים טובים, כמה מילים על היריבה שפעם שיחקה מעבר לכביש ועכשיו כבר לא. הפועל תל אביב הצליחה להפסיד ביום רביעי משחק שאותו היא כבר ניצחה. והתסריט הזה, של לאבד משחקים שלא ברור כיצד ניתן לאבד, הוא תרחיש שחוזר על עצמו באופן תדיר בקבוצה הזאת, כולל בעידן קואץ' איטודיס.

מאחר שאין לי מידע מספיק מהימן בעניין, אין לי יכולת להגיד אם ההחלטות של איטודיס לעניין רישום הסגל וניהול החילופים מושפעות אך ורק מאלמנטים מקצועיים וללא התערבות חיצונית. אני פשוט לא יודע. מה שאני כן יודע הוא שהמאמן המצוין והמעוטר של הפרויקט האדום והשאפתני פשוט הפסיד (עוד?) משחק במו ידיו וחילופיו (שנעשו או שלא נעשו).

האם זה נובע רק מחוסר יכולת להתמודד עם השטויות של פטריק בוורלי מחוץ ובתוך הפרקט? האם זה נובע מסיבות עלומות אחרות? האמת היא שזה לא חשוב. איטודיס הגיע לכאן כדי לעשות סדר ולנצח. עד לפני קצת יותר משבוע נראה היה שכך בדיוק קורה. ועכשיו ממש לא. ואם לא יעשה סדר, לא ינצח.

שהחטופים יחזרו כבר הביתה. בבקשה.

שבת שלום. שיהיה לנו טוב.