מכבי חיפה בלחץ. היא בלחץ לא בגלל שהיא פוחדת לאבד תואר נוסף, אלא כי היא חוששת מפגיעה משמעותית במוניטין המפואר שנבנה במשך ארבעת העשורים האחרונים. וכשאתה בלחץ, אתה עושה טעויות. חיפה הופתעה קשות מהחלטתו של עומר אצילי, שבחר ללכת לבית"ר ירושלים הלא יציבה ולא לחזור לאחד המועדונים הגדולים והמסודרים בכדורגל הישראלי. יש כאלה שיגידו שהיא אפילו נפגעה ברמה האמוציונלית. כאשר הפגיעה הזו מגיעה בהמשך לשנתיים האחרונות - שבהן הקבוצה לא מפסיקה לשמוע את המילה "לא" מיותר מדי שחקנים, זרים וישראלים כאחד, שמחליטים לעזוב או בכלל לא להגיע לקבוצה - זה כבר מתסכל.
מי עזב ומי לא בא? יש רשימה: קחו למשל את נטע לביא שלא רוצה לחזור, אבו פאני שעזב בשביל מאה-מאתיים אלף יורו, ושחקנים אחרים שבחרו במכבי תל-אביב כמו הישאם לאיוס, אושר דוידה, סתיו למקין, אלעד מדמון ושגיב יחזקאל. ויש לנו גם את ג'וש כהן שלא רצה להישאר, ודורון ליידנר שהעדיף לשחק בחו"ל. זרים שנחתו וברחו, שלא לדבר על פייר קורנו ודניאל סונדגרן, צ'ארון שרי ופרנזי פיירו. רוצים עוד?
הרושם שעלול להיווצר הוא שברק בכר וגל אלברמן איבדו את הטאצ', ואז עושים צעדים נואשים - למשל, להוכיח לכולם שאם מכבי חיפה רוצה משהו, היא מקבלת אותו. הצעד הזה נועד בעיקר ללטף את האגו של השניים, אבל מבחינה מקצועית הוא לא יתרום לה דבר, ולדעתי אפילו יזיק, בטח בראייה לשנים הבאות.
מבלי לזלזל בגיא מלמד, שהוא אומנם חלוץ טוב, הוא לא חלוץ שיחזיר לחיפה את האליפות. לפני שנה ושנתיים הביאו את תומר חמד וניקיטה רוקאביצה, שאני חייב להגיד ביושר - מלמד בשיאו לא יכול לצחצח להם את הנעליים. מלמד הוא חלוץ טוב כדי לתגבר את הקבוצה, לא להוביל אותה. למכבי חיפה לוקח שנים להכיר ביכולות של חלוץ. קחו את דין דוד למשל, שכבר כמה עונות מפציץ ועדיין לא זוכה להכרה של חלוץ מושלם. הכוונה - הוא ועוד עשרה… היו פעם כאלה בחיפה: אלון מזרחי, זאהי ארמלי, או קשרים כמו אייל ברקוביץ', ראובן עטר וברוך ממן.
והשאלה היא בשביל מה להביא את מלמד לתגבור או לחיזוק? מה כבר הבטיחו לו בכר ואלברמן? אולי הבטיחו לו שהוא יהיה שחקן מוביל בקבוצה, שהוא ישחק יחד עם דין דוד ולא יתחרה איתו על מקום אחד בהרכב, שהשיטה וההרכב של מכבי חיפה יותאמו אליו. וכל זה מבלי לדבר על סכום של מיליון יורו שממנו יצטרך שחר להיפרד (עלות החוזה המוערכת לשנתיים וחצי), והכל כדי לכפר על הטעויות של בכר ואלברמן.
בחלונות קודמים, מכבי חיפה הביאה שני שחקנים שוברי שוויון - כמו אצילי ודיא סבע, שמלמד רחוק מהם מרחק מזרח ממערב. איפה היו בכר ואלברמן מול אצילי? למה הם לא עלו לרגל אליו וטסו, למשל, לקפריסין כדי לדבר איתו? להגיד לו שרוצים אותו? כי הרי רצו אותו, כי סגרו איתו, אבל בכאילו עשו לו טובה, במיוחד בכר.
מלמד, שחגג לאחרונה 32, כנראה לא ישחזר את היכולת מהחצי עונה האחרונה, או כמו שאומרים - השיא שלו כבר מאחוריו. מכבי חיפה חייבת שדרוג. היא צריכה חלוץ בסדר גודל של פיירו, יובאנוביץ' או איגבני. ואם כל מערך הסקאוטינג "המפואר" שלה מביא את נהואל ולא יכול להביא חלוץ אמיתי עכשיו, אז עדיף לא להביא בכלל.
אלברמן ובכר בלחץ. כשאתה בלחץ אתה עושה טעויות, ועל טעויות משלמים. יעקב שחר לא יגיד לבכר ואלברמן "לא", אבל אם הרגע הזה יגיע, הוא יגיד להם משפט אחר לגמרי. שחר, כבר אמרנו, העמיד השנה סגל של עשרות מיליוני יורו, והמסר לבכר הוא: "אל תמתח את החבל". לאלברמן - "תיזהר, אתה גם ככה על הכוונת".