זה לא האופי של הפועל באר-שבע שהעניק לה אמש (יום ראשון) את הניצחון בתוצאה 0:1 על הפועל חיפה. את הניצחון הזה היא חייבת לפול גאריטה, שנכנס להרכבה כמחליף, בדקה ה- 54, ושאותו הגנת הפועל חיפה לא הצליחה לעצור. משך כל המחצית הראשונה "חסרה" באר-שבע את המערך ההתקפי, שבלעדיו השליטה במרכז המגרש בטלה בשישים.
אמנם היא פתחה את רבע השעה הראשונה בהתלהבות, אולם ללא שום תועלת ממשית. בכדורגל מנצחים בזכות כיבוש שערים, ופעמים אחדות בהן הגיעה מובילת הטבלה לעמדות בעיטה, הטיסו שחקניה את הכדורים גבוה ליציעים, או הרחק מעמודי שערה של חיפה האדומה. באותן 45 דקות נזכרתי בכך שגם במחזור הקודם גברה הקבוצה אך בקושי רב 1:2 על הפועל חדרה. המשחק שנערך אתמול באיצטדיון סמי עופר, הינו המשכו הישיר של אותו מיפגש עם חדרה.
המאמן, רן קוז'וך, לא מיהר לבצע חילופים, בתקווה שהדברים יסתדרו. אבל בדקה ה- 54 הבין שעליו להעלות למגרש את פול גריטה המסוכן. החלוץ גמל לו בשער ניצחון בדקה ה- 82. קדמו לו שתי בעיטות מרגליו שהעידו על הבנתו שהזמן הולך ואוזל, ושבעיטות לשער הן כבר בבחינת צו השעה. גריטה הוא חלוץ של הרכב ראשון, וזו מסקנה שקל מאד להגיע אליה.
לא פשוט לשחק מול הפועל חיפה, קבוצה היודעת כיצד להתגונן. לפיכך נדרש גם מקינגס קנגוואה, הכוכב מבירת הנגב, לתת הרבה יותר מכמה מסירות. אבל הוא הסתפק בהן ו"שכח" את הצורך להבקיע. אך טבעי שמשחקן ברמתו מצפים להיות במייטבו בכל משחק. עליו לראות בדברי אלה כמחמאה.
קבוצת הפועל חיפה התייצבה למשחקה הבייתי קודם כל במטרה לא לספוג. היא ניטרלה בקלות יחסית את משחקה המפוזר של התקפת הפועל באר-שבע, ואולם במחצית השניה יצאה חיפה קדימה, החלה לשחק, ואילצה את מיגל ויטור וחבריו להשקיע מאמץ. גיא מלמד, האיש בכותרות, היה כמובן השחקן שאליו נשאו הצופים את עיניהם. אלא שמלמד כלל לא הורגש במחצית הראשונה, ורק בשנייה, בזכות השיפור הכללי שחל בקבוצתו, ניסה פה ושם להטריד את שומריו, ולא בהצלחה.
כתמיד, הניצחון נחשב לחזות הכל. ובכל זאת, טעות תהיה להתעלם מהעובדה שהפועל באר-שבע של שני משחקיה האחרונים בליגת העל, לא שיכנעה. בוודאי לא, בהשוואה לניצחונות שהשיגה עד המחזור ה- 17. כל מי שאומר אחרת, טועה ומטעה.