אפשר להצביע על אינספור סיבות לכשלון של מנצ'סטר יונייטד עד כה בעונה הנוכחית שהפכה לאחרונה באופן רשמי לעונה הגרועה ביותר בתולדותיה מאז הקמתה של הפרמייר ליג. הארכת החוזה המיותרת בקיץ האחרון לאריק טן האח, הרכש המאכזב, תחושת הניתוק שהולכת וגוברת בין יושבי אולד טראפורד והקבוצה. אבל מעל הכל ובאופן המובהק ביותר, כנראה שההופעות ושפת הגוף המתסכלת של מי שאמור להנהיג את הקבוצה דווקא בזמנים קשים, קפטן הקבוצה ברונו פרננדש, הם העדות המייצגת ביותר לשפל החדש אליו הגיעה הקבוצה בעונת 25/24. ועדיין, בקרב תומכיו של הפורטוגלי המנוסה (שמצטיירים כמיעוט), תוהים בקול רם האם גלי הביקורת מוצדקים, ובשורה התחתונה: מה רוצים מברונו?
הגעתו של הקשר באמצע שנות העשרים לחייו לתיאטרון החלומות בחלון ההעברות של ינואר לפני חמש שנים תמורת חמישים מיליון לירות שטרלינג לוותה בהתלהבות גדולה לאור היכולת היציבה שהפגין בספורטינג ליסבון. בענקית הפורטוגלית ברונו כבש 63 שערים ב-137 הופעות והיה היעד המרכזי ברדאר ההחתמות הפוטנציאלי של מנג'ר הקבוצה דאז ואגדת השדים האדומים, אולה גונאר סולשיאר, שראה בצירוף ברונו כמהלך שעתיד לשנות את העתיד הקודר של יונייטד באופן מוחלט.
'האהבה שלי למנצ'סטר יונייטד התחילה כשבתור ילד צפיתי בכריסטיאנו רונאלדו ומאז הפכתי לאוהד המועדון. זאת זכות גדולה להצטרף למקום כל כך מיוחד', שיתף ברונו, שגם בחלומותיו הורודים ביותר כנראה שלא שיער ששמונה עשרה חודשים לאחר הגעתו, הוא גם יזכה לשתף פעולה עם אליל ילדותו, ששב לקדנציה שניה באולד טראפורד שהסתיימה בפרידה כואבת.
בחצי העשור שבו שיחק עד כה ביונייטד, ברונו עבד עם שישה מנג'רים שונים בצד האדום של מנצ'סטר (כששניים מהם, רוד ואן ניסטלרוי ומייקל קאריק שימשו כמאמנים זמניים), זכה בשני תארים ובעיקר חווה אי של חוסר יציבות אישי וקבוצתי. בכל פעם כשהקבוצה חוותה רגע נקודתי מוצלח תחת סולשיאר או זכייה בשני גביעים שונים בעידן טן האח, הייתה תקווה אדומה שהנה, התפנית הדרמטית אליה אוהדי יונייטד השתוקקו במשך פרק זמן ארוך כל כך עתידה לקרות, רק בכדי להתרסק למציאות הכואבת מחדש.
לאחר שענד את סרט הקפטן באופן זמני, ברונו קיבל את המינוי באופן קבוע בקיץ 2023 כשנדמה היה שימיו של הארי מגווייר הסתיימו באופן רשמי, וספק גדול אם היה קול כלשהו שהתנגד למהלך שהצטייר כטבעי דאז. 64 שערים ו-54 בישולים מאז שהפך לאדום באופן רשמי, והמינוי של ברונו התקבל באופטימיות גדולה, שמשהו חדש ומבטיח נבנה בתיאטרון החלומות לאחר עונת בכורה מוצלחת למדי בעידן אריק טן האח. ענידת סרט הקפטן היא מחויבות גדולה בכל קבוצת ספורט, וכשמדובר במנצ'סטר יונייטד- מועדון עם נוכחות אוהדים עוצמתית ומשולהבת בכל פינה בגלובוס- הציפיות הן בהתאם.
שמות כמו סר בובי צ'רלטון, בריאן רובסון, אריק קאנטונה, רוי קין, גארי נוויל ו-וויין רוני הם לא רק דמויות שהתיזו דם, יזע ודמעות עבור המועדון, אלא דוגמאות שייצגו את הקפטן האולטימטיבי בעיני אוהדי מנצ'סטר יונייטד. חלקם ילידי העיר, חלקם שיחקו אך ורק עבור מועדון אחד לאורך הקריירה שלהם וחלקם בכלל נולדו וגדלו מחוץ לאי הבריטי. אך המשותף להם הוא התשוקה וההפנמה העמוקה שהושרשה בהם על הזכות הגדולה להנהיג את אחד ממועדוני הכדורגל המעוטרים בעולם.
מבחינה מקצועית והמספרים שברונו העניק ליונייטד מאז שנחת, קשה להתווכח עם התרומה המשמעותית שלו על כר הדשא שמלמדת על היותו אחד השחקנים האמינים ביותר עבור הקבוצה בכל גרסותיה השונות בשנים האחרונות. זוהי מעולם לא הייתה עיקר הביקורת שהופנתה כלפיו בגלים עוצמתיים לאורך השנים. שפת הגוף ששידר, הויכוחים התמידיים עם השופטים, התחושה שהוא 'מרים ידיים' בקלות ולא באמת מבין את משמעות המשפט 'להילחם עבור הסמל' היו האלמנטים שתיסכלו יותר מכל את אוהדי ושחקני העבר של המועדון.
'אומר את האמת, אחרי מה שראיתי מברונו שוב היום, פשוט הייתי לוקח ממנו את סרט הקפטן', אמר בישירות רוי קין לאחר עוד תבוסה מוחצת בחצר הביתית בשלהי העונה שעברה. 'הבכיינות שלו, התבוסתנות שהוא משדר. ברונו פרננדש הוא אמנם שחקן טוב, אבל הוא ההיפך לחלוטין למה שקפטן אמור לייצג, לדעתי', טען אגדת המועדון.
הגעתו של רובן אמורים לפני שלושה חודשים הניבה תקווה חדשה שיונייטד תיצור תפנית נדרשת, הרי גרוע ממה שהציגה תחת מאמנה ההולנדי הקודם כבר לא יכול להיות, ואכן, תחילת הקדנציה הייתה סבירה בהחלט, עם ניצחון דרמטי עמוק בתוספת הזמן בדרבי על סיטי חסרת היציבות. אולם אז החלה שרשרת הפסדים נוספת כשבעיצומה ברונו הורחק שוב, בפעם השלישית העונה, בהפסד החוץ לוולבס מתחתית הליגה וחצי הביקורת האישיים כלפיו התעוררו לדציבלים חדשים.
ובעיצומו של רצף הפסדים והופעות מביכות, מנצ'סטר יונייטד הגיעה להר הגעש של אנפילד בשבוע שעבר בכוננות ספיגה מודעת למפגש ישיר עם יריבתם המושבעת, ליברפול, שמצטיירת כעת כקבוצה הטובה ביבשת. השאלה המרכזית שנשאלה באופן אחיד בקרב שני הקהלים טרם שריקת הפתיחה לא הייתה 'האם יונייטד מסוגלת להימנע מהפסד?', אלא 'כמה יונייטד תספוג?', כשזכרונות העבר המתוקים (או המסויטים. תלוי את איזה צד שואלים) מהתבוסות שליברפול הנחיתה על יונייטד לאורך השנים האחרונות היו קיימים עמוק בזכרונם של שני מחנות האוהדים.
ולהפתעת כולם, לא רק שיונייטד סיימה את המשחק בתיקו מכובד, אלא הציגה עליונות בשלבים מסוימים, עבדה כיחידה מלוכדת ואף הייתה יכולה להשיג ניצחון ראשון באנפילד מזה תשע שנים לולא החמצת הענק של מגווייר. ברונו, עם הופעה נהדרת עמוסת מנהיגות, ניצח על הקונצרט של הקבוצה האורחת ודאג להעביר מסר לחבריו בקבוצה בסיום: 'המיקום שלנו בטבלה מוצדק והביקורת ראויה, וגם היום אני לא ממש שמח כי יכולנו לנצח. אם אנחנו מציגים יכולת כזאת נגד מוליכת הטבלה, מדוע לא עשינו זאת במקומות אחרים עד עכשיו?', אמר.
כשהקמפיין האירופי שלה רחוק מלהיות מזהיר, המיקום בפרמייר ליג גרוע ודרכה בגביע הליגה הסתיימה כבר בשלב הקודם, ליונייטד נשאר הגביע האנגלי כמקום מפלט שעשוי להניב הצלחה בעונה כה משמימה, והערב (17:00, ספורט1) היא תדרים לאמירויות למפגש מול סגנית מוליכת הטבלה, ארסנל. עיתוי המשחק עשוי להיות אידיאלי עבור השדים האדומים, שייפגשו את התותחנים ימים ספורים לאחר שחוו הפסד ביתי ראשון מזה תשעה חודשים (בגביע הליגה, לניוקאסל) ובעיקר מתקשים להתמודד עם מכת פציעות אנושה שפוקדת אותם בשלב קריטי של העונה.
'אנחנו מנצ'סטר יונייטד, אנחנו לא מפחדים ממצבים נייחים ומשום יריבה', אמר ברונו לאחר שארסנל ניצחה את העימות בין השתיים בליגה בחודש שעבר. ליונייטד יש כעת הזדמנות ליצור מומנטום חיובי הכרחי בפתיחת 2025 ולנסות לשאוב שמחה והצלחה מסוימת, דווקא כעת דרך המפעל העתיק ביותר בעולם.