סיימנו את המנה הראשונה, הגענו למנה העיקרית - פוטבול של ינואר! מעכשיו אין יותר גארבג'-טיים, ואין יותר Garbage Teams - כל קבוצה שהגיעה לשלב הזה יכולה, בנסיבות מסוימות, ללכת עד הסוף (לא באמת, אבל הבנתם את הקטע).
טקסנס (4) - צ'ארג'רס (5) - שבת, 11.1, 23:30
בשעת כתיבת שורות אלו - הטקסנס הם אנדרדוג ב-3 נקודות, אצלם בבית, מול הצ'ארג'רס - קבוצה שלאורך כל העונה רשמה שני ניצחונות בלבד נגד קבוצות פלייאוף, או שמא יש לכתוב קבוצת פלייאוף - כי שניהם הגיעו נגד הברונקוס.
הסיבה העיקרית היא, ככל הנראה, הריגרסיה שחווה העונה הקוורטרבק של יוסטון, סי.ג'יי סטראוד (23), שהוא במקרה (או שלא) גם עדיין הקיובי הכי צעיר בפלייאוף הזה, וירשום במשחק הזה את הופעתו השלישית (ניצחון על קליבלנד והפסד בבולטימור בעונה שעברה). מנגד, ג'סטין הרברט (26) מחפש ניצחון פלייאוף ראשון בקריירה, כאשר בהופעת הבכורה שלו בפוסטסיזן, הוא "זכה" להיות חתום על אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות הליגה, בהפסד מול הג'אגס בעונת 2022.
מכל קבוצות הפלייאוף ב-AFC, לטקסנס יש את מאזן הפלוס-מינוס החלש ביותר - הם מאוזנים לחלוטין עם 372 נקודות שצברו, ו-372 שספגו - הקבוצה הראשונה שמסיימת עם מאזן מאוזן שכזה מאז... הצ'ארג'רס ב-2014. לקבוצה של הרברט והארבו, אגב, יש מאזן של 101+ (הרביעי בטיבו, אחרי הבילס, רייבנס והברונקוס).
הניתוח המלא לסדרה - בבלוג פיק סיקס
תשעה מעשרה פרשנים הלכו עם הצ'ארג'רס. אני מבין את חוסר ההתלהבות מהטקסנס, הם הרוויחו זאת ביושר, אבל רק אחד מאמין שהם יצליחו לגרד בבית ניצחון בנקודה? הגדיל לעשות המאמן לשעבר של הג'טס, רקס ריאן, שטען השבוע לצ'ארג'רס "יהיה שבוע ביי" ביוסטון. אפשר ללמוד מכך הרבה על התפיסה של חשיבות המומנטום בכניסה לפלייאוף.
הצד האנליטי של המוח שלי אומר לא לסמוך על הטקסנס, ושזה מאצ'אפ לא ממש טוב עבורם. צריך לומר את האמת - לא ממש ראיתי משחק פוטבול טוב שלהם מאז חודש אוקטובר, בערך. הצד הגמבלרי של המוח אומר לי שזה בדיוק מסוג המוקשים שווגאס בונה עליהם עוד כמה קומות לקזינואים מדי שנה.
ניתן הפעם לצד האנליטי לנצח. לצ'ארג'רס יש כאן מאצ'אפ טוב על הקווים, בעמדת הקיובי, וגם בצוות האימון - והם ינצחו את המשחק הזה. אני חושב שהם ינצחו משחק צמוד, עם סקור יחסית נמוך, בעד 4 נקודות.
רייבנס (3) - סטילרס (6) - הלילה בין שבת לראשון, 12.1, 3:00
מפגש שלישי העונה בין שתי היריבות המרות האלו, כשהמאזן עד כאן עומד על 1-1. בניגוד למה שהיה בניצחון של הרייבנס בשבוע 16 - הפעם ג'ורג' פיקנס צפוי להתלבש במדי הסטילרס. מי שבהחלט יפספס את המשחק הזה הוא הרסיבר המוביל של בולטימור, זיי פלאוורס, שנפצע בניצחון על הבראונס בשבוע 18. הסטאטוס שלו כרגע הוא day-to-day, כך שיש לו סיכוי לשחק, אבל לא ברור אם הוא ישוב להתאמן לפני יום המשחק.
הטמפרטורה המשוערת - 2 מעלות צלזיוס לערך, בלילה מקפיא עצמות בבית של למאר והמלך הנרי. אין כרגע צפי למשקעים יוצאי דופן, אבל מזג אוויר כזה אומר, בדרך כלל, הרבה יותר Ground &Pound מאשר מהלכי מסירה גדולים.
הסטילרס עם 4 Ls רצופים (איגלס, רייבנס, צ'יפס, בנגלס) איבדו את המקום הראשון בבית והסיד השלישי לאותה בולטימור, שמתגלגלת לפלייאוף על רצף של 4 ניצחונות.
לא ראיתי מהסטילרס שום דבר בחודש האחרון (עם או בלי פיקנס) שגורם לי להאמין שהם יכולים לנצח את הרייבנס בבולטימור במשחק הזה. וגם אם נשים לרגע בצד את ההתקפות - ההגנה של הרייבנס משתפרת, בעוד שזו של הסטילרס דווקא נראית פחות טוב בחצי השני של העונה.
זה לא יהיה קל, כי תמיד קשה להיות דומיננטי נגד יריבה מהבית כשפוגשים אותה שלוש פעמים בפרק זמן די קצר, אבל הרייבנס ינצחו כאן לדעתי ב-5 עד 8 נקודות.
בילס (2) - ברונקוס (7) - ראשון, 12.1, 20:00
מועמד ל-MVP, מועמד לרוקי ההתקפי של השנה - מה אפשר לבקש יותר מהמשחק הראשון שנסקר ונפרשן במפגש הקהילה שלנו ב-"טיילר דרדן"?
זהו גם מפגש בין ההתקפה השנייה בטיבה בליגה מבחינת נקודות (הבילס עם 30.6 נקודות למשחק) להגנה השלישית בטיבה בפרמטר הזה (ברונקוס עם 18.3 למשחק).
הבילס הראו העונה שהם מסוגלים לנצח כל קבוצה (ליטרלי ניצחו את שני הסידים הראשונים ב-NFC וב-AFC), ובדנבר הראו שהם מסוגלים לשחק קרוב מול כמעט כל קבוצה - ההפסד היחיד שלה העונה ביותר מסקור יחיד היא מול בולטימור (שגם ניצחה העונה את הבילס).
תנו לי כאן את הבילס מול קיובי רוקי, במשחק חוץ, ראשון בקריירה בפלייאוף. ניקס נראה בוגר לגילו/מעמדו, ועדיין - זה יהיה קצת יותר מדי נגד פלייקולרים כל כך מוכשרים ומיומנים בצד ההגנתי.
בילס מנצחים ב-7-14 נקודות.
איגלס (2) - פאקרס (7) - ראשון, 12.1, 23:30
האיגלס, אחרי שבוע ביי שהם יצרו לעצמם בשבוע 18, מארחים את הפאקרס - שניסו להילחם על הזכות שלא להגיע ללינקולן פייננשל פילד, ובמקום זאת לבקר בטמפה, ולא רק שהפסידו בפילד גול דרמטי לברס, אלא גם איבדו את ה-איום שלהם לעומק, הרסיבר כריסטיאן ווטסון, וסבלו מעוד כמה פציעות מטרידות - בראשן המפרק של הקיובי, ג'ורדן לאב. להזכירכם - הקורנר המוביל של הקבוצה, ג'אייר אלכסנדר, גמר את העונה עוד לפני המשחק הזה.
חשוב לציין - לאב חזר להתחמם על הקווים כבר בראשון האחרון, כשהייתה אפשרות שהם יצטרכו דרייב אחרון כדי לקחת את המשחק הזה, כך שלא נראה שהפציעה חמורה במיוחד. ועדיין, היא עשויה להגביל אותו. שימו לב גם ללוק מאסגרייב, ה-TE הפותח של הפאקרס, שחוזר מפציעה ממושכת.
אם כבר בקיוביז פצועים עסקינן, אז ג'יילן הרטס חוזר השבוע להתאמן, אחרי שיצא עם זעזוע מוח מהמשחק מול הקומנדרס, וכלל לא התאמן מאז. למעשה - האיגלס יתייצבו למשחק הזה עם כל 22 הפותחים שלהם משבוע 1, הודות לחזרה של הרטס, ושל ה-TE דאלאס גאדרט בשבוע 18.
למי שכבר הספיק לשכוח, השתיים נפגשו בשבוע 1, במשחק הראשון אי-פעם של הליגה על אדמת ברזיל - משחק שבו האיגלס ניצחו 34-29. שתי הקבוצות השתנו מאוד מאז, ואפשר לטעון שדווקא האיגלס יותר מהאורחת, בהקשר הזה.
הפאקרס לא ניצחו העונה אף קבוצה עם 10 ניצחונות או יותר בעונה הרגילה, והם יוכלו להוריד את הקוף הזה מהגב דווקא בפלייאוף.
רק 5 מתוך 12 מהקיוביז עם השכר השנתי הכי גבוה בליגה הגיעו לפלייאוף, וזהו המשחק היחיד שיפגיש שניים מהם (האחרים: גוף, הרברט ולמאר):
האיגלס מארחים את המשחק, הם הקבוצה המוכשרת יותר, והבריאה יותר. אם נוריד לרגע מהשולחן כשל אימוני מוחלט או הופעת בלהות של הקיובי, או לחילופין - הופעת-על של לאב (אני לא באמת פוסל כאן היתכנות, אבל עושה זאת לצורך הפיק הסביר) - הם אמורים לנצח את המשחק הזה, למרות שהיריבה טובה מאוד. היא כנראה היריבה שהכי מפחידה אותי, כאוהד איגלס, ב-NFC, אחרי הליונס. ועדיין, עם הסגל הזה ויתרון הביתיות - אין לאיגלס שום תירוץ סביר לא להגיע לגמר ה-NFC. היתרון האיכותי, כפי שאני תופס אותו, בין מאט לאפלור לניק סיריאני - הוא הדבר היחיד שיכול לצמצם מספיק את הפערים כדי שהפאקרס יפתיעו כאן.
איגלס ינצחו ב-4 עד 10 נקודות.