סיכום העונה ב-NFL: רגע לפני שהמשחק האמיתי מתחיל

תם ונשלם פרק העונה הרגילה של עונת ה-NFL, וכך מתחילה לה הפגרה הארוכה והמתישה לאוהדי 18 הקבוצות שפספסו את הפוסט-סיזן. עבור כל היתר - הכיף האמיתי רק התחיל.

לפני שנגיע לניתוח המאצ'אפים של שבוע הווילדקארד (זה יפורסם בהמשך השבוע) אני חושב שנכון קודם לסכם את מה שראינו עד כאן. וכמו שאני תמיד מקפיד, יש כאן הזדמנות גם לרטרוספקטיבה אישית - ב-2.9.2024 פרסמתי את הפוסט הזה שבו שיתפתי בכל התחזיות שלי לעונה הקרובה, והזמנתי אתכם לשמור, לגזור ולהטיחו בפניי בסיומה. אומנם יש לנו עוד העניין ה"שולי" של הפוסט-סיזן, אבל חשבתי שסיום העונה הרגילה הוא זמן טוב לבחון במה צדקתי ובמה טעיתי, ועל הדרך להוסיף כמה הגיגים על מה שראינו בשבוע 18, ומה שאפשר ללמוד מהעונה הזאת לגבי ההמשך.

בדומה לאותו פוסט - נפרק את הסיכום הזה לפי שמונת הבתים של הליגה. אבל עוד לפני זה, חשוב להזכיר את המפגש.

רוצים לקרוא את הבלוג המלא? לחצו כאן

אז צדקתי בכך שהבילס ייקחו את הבית, ו(לדעתי/הערכתי) שג'וש אלן יהיה ה-MVP של העונה הזאת.

כמעט דייקתי במאזן של הדולפינס, ואם אתם הייתם במיקס של הויכוח שלי עם כמה חברים אחרים לגבי טואה והחוזה שלו, אז אם טייריק היל כבר מדבר כך, אז מי אני שאתווכח איתו? גם הוא, לא מאמין שטואה יכול לקחת את הפרנצ'ייז הזה לאיפשהו בעונה הבאה (אם כך - אולי הוא בעצמו לא היה צריך להאריך חוזה בשנתיים באביב האחרון?).

בזכות הניצחון (המאוד מיותר) של הפטריוטס - פגעתי בול במאזן של הפאטס. ניצחון שדירדר אותם בדראפט 25 מהבחירה הראשונה לרביעית - הם אומנם לא היו צפויים לקחת קיובי בבחירה הראשונה (אני חושב שטראוויס האנטר יכול וצריך להיות המטרה שלהם), אבל לבטח יכלו לקבל פיצוי נאה בטרייד-דאון עם קבוצה שהייתה נחושה לקפוץ מעל הבראונס/טיטאנס/ג'איינטס כדי לקחת קיובי ב-1.

ההחלטה לפטר את ג'ארוד מאיו - מוזרה מאוד, לא בגלל שאני חושב שעשה עבודה טובה או שהוא יהיה מאמן טוב, אלא בגלל הנסיבות: מה הפטריוטס חשבו שהוא יוציא מהעונה הזאת? מה גרם להנהלה לתפוס אותה ככישלון ברמתו? והאם הוא בכלל מראש סומן כמאמן מעבר, לטובת מינוי אחר (מייק ורייבל?). בכל מקרה, זה מהלך מאוד לא "פטריוטי" של הקראפטים.

אם ניקח משהו חיובי מהפאטס של שבוע 18 - אז ג'ו מילטון יהיה פותח בליגה הזאת, לדעתי. הוא נראה ועושה את מה שאנשים ציפו שאנתוני ריצ'ארדסון יהיה מסוגל לעשות, כשנבחר 4 בדראפט (מילטון נבחר בסיבוב 6 בדראפט האחרון).

ונסיים בפספוס הגדול שלי בבית הזה - הג'טס. טעיתי בהערכתי את מה שנשאר לארון רודג'רס בטנק, טעיתי בהערכתי את כמות הדיס-פונקציונאליות שיש בארגון הזה, ושגיתי לגמרי בשורה התחתונה. להגנתי ייאמר שלפחות לא חזיתי שייקחו את ה-AFC, כמו פיטר שרייגר.

כאן כבר הייתי "קצת" פחות מדויק, אם כי ייאמר לזכותי שחזיתי במדויק את המאזן של הרייבנס, וגם את זה שהבראונס יהיו אחת מהאכזבות הכי גדולות העונה.

אם להתבסס על ארבעת ההפסדים הרצופים לסיום העונה - אני עדיין מאמין שהסטילרס הם יותר פריטנדרים מקונטנדרים רציניים, מה שהמאזן שלהם בפועל לא מאוד משקף. מודה שגם לא חזיתי שהבנגלס (שדווקא סיימו מעולה את העונה) יפתחו כל-כך חלש, ושההגנה שלהם תהיה כה חלשה (ה-DC לו אנארומו, כבר שילם את המחיר ופוטר מתפקידו).

קבוצה שמסיימת עונה עם קיובי שמוביל את הליגה ביארדים ומסירות ל-TD, רסיבר שלוקח את ה-Triple Crown ואדג' שמוביל את הליגה בסאקים - פשוט לא יכולה לפספס את הפלייאוף. ואני לא חושב שאנארומו הוא היחיד שצריך לשלם על כך את המחיר. הבנגלס צריכים מאמן חדש, הנהלה חדשה, וחייבים לפצח את נושא האימון של קו ההתקפה - גם השנה, הבחירה שלהם בסיבוב 1 (אמאריוס מימס) לא נראה כמו כוכב, אלא כמו פותח סולידי ולא הרבה מעבר.

במאזן של יוסטון טעיתי, אומנם, רק במשחק אחד - אבל לא הייתי בכיוון מבחינת סידינג, יכולת, ובעיקר - לא האמנתי שסי.ג'יי סטראווד יקח כזה צעד גדול אחורה. הטקסנס לא נראים היום כמו קבוצה שיכולה לחבר יותר מניצחון אחד בפלייאוף, וגם זה רחוק מלהיות באנקר.

הג'אגס הפתיעו לרעה אפילו יותר - ונראו לא טוב, עוד לפני הפציעה של טרבור לורנס. דאג פידרסון פוטר השבוע, כצפוי, ואני מאמין שיש שם מספיק חתיכות טובות (בריאן תומאס, בראשן) כדי לחזור לרלוונטיות ב-2025.

הטיטאנס נראו רע אפילו יותר ממה שחזיתי, והרוויחו ביושר את הבחירה הראשונה בדראפט. הם גם הספיקו להסיק, אני מניח, שוויל לוויס הוא לא העתיד.

ומה נאמר על הקולטס? הצימוד ריצ'ארדסון-סטייכן לא יכול להישאר שם גם בעונה הבאה במתכונת זו. אחד מהם חייב ללכת (ואני נוטה לחשוב שסטייכן יהיה זה שישלם את המחיר, למרות שזה לא בהכרח הדבר הנכון).

זה כנראה הבית שמרגיש הכי פחות טוב עם התחזיות שלי לגביו. זה מתחיל בצ'יפס - שהשיגו מאזן משודרג משמעותית (אם כי אפשר לטעון שהם היו מרחק 5-6 מהלכים בודדים מלסיים 7:10).

הצ'ארג'רס הצליחו להתברג לפלייאוף עם 11 ניצחונות (אני עדיין חושב שזה יותר תוצר של הלו"ז שלהם, מאשר של הבשלות שלהם לריצת פלייאוף), ומעל כולן - הברונקוס, עם 10 ניצחונות והופעת פלייאוף ראשונה מזה עשור.

עמיתי לפוד "פיק סיקס", יוסי כהן, חוזה ששתי הקבוצות האלה, בהנהגת צימודי המאמן-קיובי האלה, יגיעו לסופרבול. אני עוד לא מוכן להמר על כך, בקונפרנס שעדיין נמצאים בו, ככל הנראה, ארבעת הקיוביז הטובים בליגה (הרברט וניקס עם כרגע לא ברשימה). אני גם סבור שבשני המקרים - הצד ההגנתי הוא זה שהיו לו יותר מניות בהצלחה של הקבוצות (הצ'ארג'רס מקום 1 והברונקוס מקום 3 בליגה מבחינת ספיגת נקודות למשחק), והוא גם זה שיצטרך לסחוב אותן בפלייאוף, אם יצליחו לשרוד מעבר לשבוע הווילדקארד.

שימו לב - לשתי הקבוצות האלו יחד יש 4 ניצחונות על קבוצות פלייאוף: שניים מהם אלה ניצחונות של הצ'ארג'רס על הברונקוס, ניצחון אחד של הברונקוס על הבאקס בשבוע 3, ועוד ניצחון של הברונקוס על הנוער של הצ'יפס בשבוע 18. אני עדיין לא SOLD על הקבוצות האלו.

דייקתי במיקום והדירוג של האיגלס, אבל טעיתי בגדול לגבי הקאובויס ובעיקר הקומנדרס (שבמלל הנלווה עוד הוספתי שיש מצב טוב שיסיימו במקום הרביעי בבית). להגנתי, כן חזיתי שהסיפור של דניאל ג'ונס ב-NYG יסתיים.

אני עדיין סבור, כפי שכתבתי בפוסט התחזיות, שהקומנדרס לא בנו מספיק טוב סביב דניאלס - הוא פשוט עלה בכמה וכמה מונים על כל הציפיות ממנו, והצליח למרות העובדה הזאת. לקומנדרס צפוי להיות המון מקום פנוי תחת הקאפ ב-2025 (מקום שלישי אחרי הפאטס והריידרס) והם כנראה יהיו היעד המועדף על רסיברים שיגיעו לפרי אייג'נסי בלי חוזה, ואולי גם על שחקני קו התקפה פנויים.

חייב להודות שלא צפיתי שהאיגלס ינצחו 14 משחקים העונה. חשבתי שההגנה במרחק שנה לפחות מלהתחבר, ובפועל זה קרה אחרי הביי בשבוע 5. אם ההגנה תמשיך לשחק ככה, והרטס לא יחזור לאבד כדורים (כפי שעשה בתחילת העונה, ובסוף עונה שעברה) - האיגלס יכולים ללכת עד הסוף. על רקע הפציעות של הליונס, הם צריכים להיות הפייבוריטים לייצג את ה-NFC בסופרבול, לדעתי.

את ההפתעה הגדולה של העונה פספסתי, בגדול. עם כל התשבוחות שלי לאורך האוף-סיזן למהלכים של הויקינגס, לא ראיתי את הדברים מתחברים העונה, בטח אחרי הפציעה של מקארתי. לא הערכתי מספיק את איכות העבודה שקווין אוקונול ובריאן פלורס עשו ועושים שם, ובעיקר - לא האמנתי שדארנולד יכול לשחק ברמה כזו לאורך עונה שלמה.

בשיקגו - לא חשבתי שבעיות האימון יהיו כה משמעותיות, ולמרות כמה איתותים מאוד חיוביים, אפשר לומר שגם קיילב לא ממש עמד בציפיות. נסיבות מקלות או לא.

דייקתי בסידינג של הליונס והפאקרס, אבל זה התגלגל שונה מהצפוי. אם לא מצבור הפציעות בדטרויט, הייתי מרגיש הרבה יותר טוב עם התחזית שהם ייצגו את הקונפרנס בניו-אורלינס בפברואר, אבל יתרון הביתיות בהחלט יכול לפצות על כך.

אטלנטה היא אחת מאכזבות העונה שלי, ולתוצאה יש 3 סיבות עיקריות:

• המחשבה שהקבוצה של עונה שעברה הייתה במרחק קיובי בלבד מלהיות קבוצת פלייאוף לא הייתה נכונה. היא לקחה צעד אחורה בהגנה.
• לו הפלקונס היו במרחק של קיובי - קירק קאזינס (שצפוי לעלות להם 90 מיליון דולר במזומן על העונה הזאת) לא היה האיש. אם מייקל פניקס היה פותח בשבוע 1, או שהיו עושים מעבר אליו מוקדם יותר, יש סיכוי טוב שהם היו לוקחים את הבית.
• ראחים מוריס שוב לא נראה מתאים לג'וב. חשבתי שהוא יעשה עבודה יותר טובה, ואפילו חשבתי שיהיה לו סיכוי להתמודד על תואר מאמן העונה. בפועל - הביצועים היו רחוקים מאוד משם.

מהצד של הבאקס לא טעיתי מאוד מבחינת מאזן, אבל האקס-פקטור היה ליאם כהן, מתאם ההתקפה החדש, שלקח את בייקר עוד צעד קדימה, והצליח לייצר איזון משופר דרמטית בין מסירה לריצה.

הקאמבק התוך-עונתי של ברייס יאנג הקפיץ את הקבוצה שלו בסופו של דבר למקום השלישי בדיוויז'ן, והוא הרוויח את המקום כפותח לפחות לעונה נוספת ביושר. מה הסיינטס יכולים לעשות, במסגרת הנסיבות ותקרת השכר, כדי להיות שוב רלוונטיים? אצטרך לנצל את שמונת חודשי הפגרה כדי להבין.

פעם אחר פעם, הסימולציה שהרצתי קבעה שהראמס תהיה העולה לפלייאוף על חשבון הסיהוקס, וסירבתי ליישם. אתנחם בכך שלפחות ברמת המאזן דייקתי בשתיהן.

מייק מקדונלד, שהיה הבחירה המוקדמת שלי למאמן העונה - לא יזכה בתואר הזה. אבל אני עדיין חושב שהבעיות בקבוצה העונה היו יותר מסביבו, ולא בתחום אחריותו. ההגנה נראתה טוב לאורך מרבית העונה, ובשורה התחתונה - 10 ניצחונות הם הרבה מעבר לממוצע הניצחונות של מאמן ב-NFL בעונתו הראשונה (6) וגם יותר מהמאזן של פיט קארול בעונתו הראשונה בסיאטל (7). ה-HC הוא לא הבעיה בסיאטל, אבל הבעיות הן בהחלט גם בתחום אחריותו כדי לפתור לעונה הבאה.

ההפתעה הגדולה העונה היא, כמובן, הניינרס. להם חזיתי עונת ריגרסיה שתסתיים מוקדם, אבל לא כל-כך מוקדם. ולא ככה. העונה הזאת, למעשה, חתמה את הפרק הכושל האחרון בהיסטוריה של הניינרס. הקבוצה הזאת, במתכונתה המוכרת מעונות 2022-2024 לא תעלה שוב למגרש. ולא אופתע אם שמות כמו דיבו סמואל, טרנט וויליאמס ואולי אפילו קייל שנהאן - לא יהיו שם ב-2025.