מעבר לעובדה שהתיקו 2:2 עשה אמש (יום ראשון) צדק עם קבוצות ליברפול ומנצ'סטר יונייטד, היה זה המשחק הטוב ביותר שנראה העונה באחת מחמש הליגות הבכירות של אירופה. מי שבמפתיע תרמה לכך הייתה האורחת ממנצ'סטר, שסוף סוף הפגינה איכות של קבוצה גדולה.
מעטים ציפו לכך שמנצ'סטר יונייטד תהווה יריבה של ממש למובילת טבלת הפריימרליג, אבל על כר הדשא היא ניהלה משחק שווה כוחות בכל פרמטר אפשרי: מהירות, עוצמה, טכניקה, יכולת הבקעה, ובקיצור, כל מה שדרוש כדי לשוב הבייתה עם נקודה יקרה. התיקו הזה אף החזיר לה את גאוות המועדון, שהושפלה בדצמבר האחרון, על ידי סידרה מכאיבה מאד של הפסדים. לאוהדיה הרבים, בעולם כולו, ה- 2:2 הוא בבחינת האור הגדול שבקצה המינהרה.
אולי ליברפול, שאירחה את ההתמודדות, חשבה על עוד ניצחון לפרוטוקול, אך בסיום גם עליה לשמוח מהתיקו, ובעיקר על כך שלא ירדה מנוצחת מהמיפגש. היא כהרגלה, שיחקה הכי מהר שאפשר,והשקיעה מאמץ עצום בכל דקה ודקה, כמתבקש מהטוענת לכתר. כמוה, כאמור, עשו גם כדורגלני היונייטד, בניצוחו של הקפטן הפורטוגלי, ברונו פרננדש.
ברונו היה הרוח החיה בהופעתה, הן בהגנה והן במשחק ההתקפה. ולפיכך אין ראוי ממנו להיבחר לשחקן החשוב ביותר והטוב ביותר במשחק המרתק שראינו. לא לכל קבוצה באירופה יש כדורגלן ברמתו. לאחר שריקת הסיום שאל פרננדש: אם כך שיחקנו בחוץ נגד ליברפול, מדוע שלא נשחק כך בכל המיגרשים האחרים"?...
אבל גם קפטן היונייטד יודע שלשחק בקביעות בעוצמה כה חזקה וביעילות מיירבית, הינו דבר כמעט בלתי אפשרי. אחרי המאמץ העצום שהושקע אתמול, לא רק שחבריו לקבוצה חייבים זמן התאוששות - זקוקים לו גם כדורגלניה של ליברפול.
היום השאלה המעניינת מכל היא האם לתיקו בליברפול יהיה אכן המשך איכותי ישיר גם במשחקיה הבאים של מנצ'סטר יונייטד? האם מאמנה החדש, רובן אמורים, מצא את המפתח להצלחה? המפתח אותו חיפשו כל המאמנים שהיו לקבוצה מאז פרישתו של מאמנה האגדי, סר אלכס פרגוסון.
ליגת הכדורגל האנגלית, הטובה ביותר ביבשת, עדיין רחוקה העונה מסיומה. זו איפוא בהחלט ההזדמנות שניתנת עכשיו ל"שדים האדומים" להוכיח מה באמת הם שווים. הזדמנות שאסור לפספס.