אם צריך לנחש מה יהיה, אז בסוף - כנראה - הסאגה של דני אולמו וברצלונה תיגמר עם איזושהי הסכמה שתושג בעקבות איזושהי מכירה של נכס כלשהו וברצלונה תוכל להשלים עוד עונה בהווה על חשבון העתיד שלה. זה קורה ככה כבר כמה שנים. כנראה, זה יגמר ככה. בינתיים, נכון לאמש, לה ליגה מסרבת לרשום את אולמו ופאו ויקטור לסגל.
גם בהתאחדות לכדורגל סירבו לרשום אותם וזה נשאר ככה אחרי שבארסה פנתה לבית המשפט המסחרי וגם לוועדת ערעורים. האופציות שנותרו לבארסה היא פניה לבית המשפט הגבוה לספורט בספרד (CSD) ולבית המשפט העליון של ספרד. אם לא יצליחו, אולמו ופאו ויקטור יכולים לעזוב את ברצלונה לאן שהם בוחרים.
ז'ואן לאפורטה היה צריך לסכם את המכירה של הזכויות למכירת מושבי ה-VIP בקאמפ נואו החדש כדי לגייס עשרות מיליונים ולהשלים את הליך הרישום של אולמו, אותו רכש המועדון ב-60 מיליון יורו מלייפציג, 60 מיליון יורו שלא באמת היו למועדון. וזה מהלך קלאסי של לאפורטה 2.0. לקנות שחקן בכסף שאין ולהבטיח את הרישום שלו עם מכירת הכנסות עתידיות.
על הנייר, ברצלונה יכולה לאבד צפונה ל-200 מיליון יורו אם לא תצליח לרשום את אולמו. לפי חישוב של יומון הספורט הקטלוני, "ספורט" - ברצלונה יכולה לאבד את אולמו בחינם (55 מיליון יורו שהיא עדיין חייבת לשלם ללייפציג שהלכו לפח) אבל לא לפני שהיא משלמת את 48 מיליון יורו שהיא הסכימה לשלם לו לאורך כל החוזה שלו עד 2030 (לפי סעיף בחוזה שלו והחוק בספרד).
לזה צריך להוסיף שברצלונה היתה יכולה לקבל הרבה יותר מ-100 מיליון יורו על מכירת מושבי ה-VIP (לפחות 200 מיליון יורו) אבל בגלל הלחץ לרשום את אולמו ולהימנע ממבוכה כבירה - מכרה אותם בזול. אז אם לא יצליחו לרשום את אולמו זה יהיה אסון פיננסי. ואולם, כאמור, גם אם הכל יסתדר לעונה הזאת. אולמו ירשם, פאו ויקטור ירשם וברצלונה תשלים עונה סבירה בליגה ובליגת האלופות - הבעיות לטווח הארוך לא נפתרו, וספק גדול אם יפתרו בקדנציה של ז'ואן לאפורטה כנשיא המועדון.
האסטרטגיה הכושלת של לאפורטה
כל הבלגנים כולם מתחילים עם חוב של יותר מ-1.2 מיליארד יורו. חוקי תקרת השכר של של לה ליגה מחייבים קבוצות בחוב כזה לעשות הכל כדי להימנע מלהעמיק אותו - מה שאומר שרק עם ההכנסה המובטחת אפשר לבנות קבוצה תחת תקרת שכר שהליגה קובעת. חלק מהקבוצות יכולות להוציא ולהשקיע בעצמן אך ורק מתוך ההכנסות הטבעיות שלהן - כל עוד הן רווחיות. במקרה של ברצלונה, הקבוצה פשוט לא יכולה להוציא על רכש ושחקנים גם אם ההכנסות שלה גבוהות מאוד - כי שיעור מסוים של הכסף שיש חייב ללכת לכיסוי החוב והמועדון לא רווחי. השאיפה השנתית של בארסה בשנים האחרונות היא להגיע ל-"1:1". כלומר, על כל יורו שנכנס אפשר להוציא יורו אחד על הסגל.
עוד פרטים פיננסים על ברצלונה בהמשך אבל אחרי שלוש שנים של "ניסים פיננסים" נראה שאוהדי הקבוצה צריכים להבין שהאסטרטגיה של לאפורטה היא הגורמת העיקרית לבלגנים המביכים שמכים בברצלונה שנה אחרי שנה. מאז שז'ואן לאפורטה התחיל את הקדנציה השנייה שלו כנשיא ברצלונה במרץ 2021, הוא עושה את כל המאמצים כדי להחזיק נראות של קבוצה הישגית - למרות החוב. הוא עשה ועושה את זה על ידי מכירת נתחים מהכנסות עתידיות לחברות השקעות מרחבי העולם. ככה הוא מצליח לגייס כסף להווה על חשבון מה שאמור להיכנס בעתיד.
הוא מכר חלק מזכויות השידור לחברת ההשקעות האמריקאית Sitxth Street ב-2021, הוא מכר "מניות" באולפנים של ברצלונה (Barca Studios) לחברת קריפטו (Socios) ולחברת Orpheus Media. העסקות הללו אפשרו לברצלונה להחתים את רוברט לבנדובסקי וראפיניה בתוך מסגרת תקרת השכר הנוקשה לעונת 2022/23. עם זאת, הרבה מהכסף הזה לא היה מזומן ובגלל שחלק מהמשקיעים בחברות הללו לא הצליחו לגייס מספיק כסף ליוזמות שלהם עם ברצלונה - נוצרו בורות.
המשמעות היתה שברצלונה סיימה את העונה שעברה עם הפסדים "יוצאי דופן" בדו"ח הכלכלי. למשל, באוקטובר, אחד מהפרויקטים היצירתיים של לאפורטה - Barcelona Vision - חווה ירידת ערך ורווח של 12 מיליון יורו "על הנייר" הפך לפתע פתאום להפסד נטו של 91 מיליון יורו, מה שהוביל לכך שלה ליגה היתה חייבת להוריד את תקרת השכר של ברצלונה.
בשנים האחרונות לה ליגה, בראשות חאבייר טבאס - אישרו לבארסה להשלים את הסגל ואת הרכישות, ככל הנראה בגלל שהליגה לא רוצה שהמותג החזק של ברצלונה יחזיק קבוצה שנראית חלשה על הנייר. העונה, כאמור, זה נגמר. לאורך הקדנציה השנייה שלו, לאפורטה הציג יצירתיות חשבונאית מרשימה כדי למכור עוד ועוד נכסים עתידיים של ברצלונה עבור הכנסות מיידיות - ולאפשר למנהלים הספורטיביים שלו לבנות קבוצה חזקה. המועדון, כאמור, רכש בקיץ את אולמו (55 מיליון יורו) מר.ב לייפציג ופאו ויקטור ב-2.7 מיליון יורו מג'ירונה. בנוסף, נרשמו לקבוצה הבוגרת חמישה שחקנים מברצלונה B והיו מאמצים כדי להחתים את ניקו וויליאמס. על פניו, הקבוצה עשתה מהלכים שהראו שאפתנות.
אבל סימן לבאות הגיע כאשר אולמו וגם ויקטור היו צריכים לצפות במשחקים הראשונים בלה ליגה מהיציעים עד שאנדראס כריסטיאנסן יצא מטופס הרישום של הקבוצה בגלל פציעתו בגיד האכילס. הם נרשמו עד סוף 2024 וכשהגיעה 2025, כאמור, התחילו הבלגנים.
בתחילת העונה לא נראה שהסיטואציה הפיננסית הפריעה לקבוצה של האנזי פליק - אבל באותו הזמן שלבנדבוסקי, ראפיניה ולאמין ימאל קרעו את הליגה, לאפורטה יצא למסע דילוגים לקטאר, דובאי, מונגוליה ואזרביג'אן - שמטרתו הגדלת ההכנסות. לאפורטה הצליח, ככל הנראה, למכור מושבי VIP (שעדיין לא קיימים) בקאמפ נואו החדש (שעדיין לא קיים) במחיר זול בהרבה ממה שהקבוצה אמורה להכניס מהם בשנים הבאות. את לה ליגה, כאמור, זה פחות הרשים. מה שברור זה שהאלתורים של לאפורטה כבר לא מחזיקים מים. בלה ליגה לא סומכים יותר על המילה של ברצלונה והחוב שלה עדיין משמעותי.
ההסתרה לא השתלמה
בעונת 2022/23 ברצלונה "הסתירה" הרבה בעיות מבניות והפסדים עם הכנסות ממכירת הנכסים העתידיים אבל הדו"ח של 2023/24 מלמד הרבה יותר טוב את עומק הבעיות הפיננסיות של הארגון. ההכנסות "הטבעיות" של ברצלונה בעונה שעברה - מזכויות שידור, מכירת כרטיסים, שיווק, מחברי המועדון ושאר דברים - עמדו על 763 מיליון יורו (ירידה מ-806 מיליון יורו בעונה שלפני). עלויות השכר (לכדורגל וענפים אחרים) עמדו על 472 מיליון יורו - 430 מיליון יורו לכדורגל בלבד (ירידה מ-626 מיליון יורו). ואולם, הוצאות יוצאות דופן והוצאות אחרות כגון על רכש, ריביות, טיפול בחוב ועוד - הובילו להפסד של 91 מיליון יורו (כשבעונה שלפני הרווח, על הנייר, עמד על כ-352 מיליון יורו). החוב עומד על 1.306 מיליארד יורו - ירידה קטנה מ-1.357 מיליארד יורו בשנה שלפני. ההכנסות, העונה, לא צפויות לעלות - כי בארסה משחקת באצטדיון לא שלה.
ההפסד לפני מיסים של ברצלונה עמד על 129 מיליון יורו - הכי גדול בלה ליגה בפער (הבאה בתור היא אספניול עם הפסד של 29 מיליון יורו). לשם השוואה, ריאל מדריד הרוויחה בעונה שעברה 16 מיליון יורו. ברצלונה, בלי מכירת ההכנסות העתידיות, היתה רושמת הפסדים של 459 מיליון יורו בשלוש העונות האחרונות. ואלו היו מצטרפים להפסדים של 1.2 מיליארד יורו בארבע העונות עד עונת 2022/23 - שזה פשוט הרבה, הרבה, הרבה יותר מאשר פריז סן ז'רמן (833 מיליון יורו), יובנטוס (661 מיליון יורו), אינטר (551 מיליון יורו) וצ'לסי (470 מיליון יורו) - המפסידות הגדולות האחרות בכדורגל האירופי.
ברצלונה עדיין עם הכנסות מהגבוהות בעולם הכדורגל ובטח בספרד. ואולם, בעוד ריאל מדריד מכניסה סכום של כ-1 מיליארד יורו מדי עונה, בברצלונה הסתפקו בעונה שעברה ב-763 מיליון יורו. ההכנסות של ברצלונה מחסויות ופרסום צפויות לרדת עם השנים מאחר שחלק מההכנסות יילך לחברות השקעות שרכשו אותן - אבל צפויות להישאר גבוהות. עם זאת, הכנסות אלו מושפעות מאוד ממה שקורה על המגרש - ומה שקורה (ויקרה) על המגרש לא מותיר הרבה מקום לאופטימיות.
רוברט לבנדובסקי לא הופך לצעיר יותר, שחקנים גדולים יחשבו פעמיים לפני שהם חותמים בברצלונה אחרי שראו מה קרה לאולמו. וכדי איכשהו לצאת מזה מבלי למכור את הנכסים הכי גדולים שלה - גאבי, פדרי ולאמין יאמל - הקבוצה כנראה תצטרך לבנות עוד יותר על האקדמיה שלה ורכש זול כי כרגע בקטלוניה כל כך חוששים מהמצב הפיננסי, שיש אפילו חרדה מתגברת לעתידה כמועדון חברים.
ברצלונה פשוט חייבת להפסיק עם הרכש היקר ואפילו פנטזיות על החתמת מוחמד סלאח כבוסמן כבר מזיקות לאוהדים, שעדיין מצפים מהמועדון שלהם להביא את השחקנים הכי טובים בעולם. האמת היא, שלברצלונה פשוט אין לי את האופציה להתנהל ככה. היא תהיה חייבת להתמקד אך ורק ברכש זול או הבאת שחקנים חופשיים לא יקרים מדי. היא תהיה חייבת להמשיך להסתמך על מוצרי האקדמיה שלה וגם למכור את חלקם כדי להתחיל לכסות את החובות. כל האלתורים הפיננסים בעולם לא ישנו את הסיטואציה הזו. זו סיטואציה שמחייבת את לאפורטה ובארסה לחשוב מחדש על איך שהם בונים קבוצה ומנהלים את העסק.