אני ממליץ לכל הקוראות והקוראים לצפות בסרטון השמחה הספונטני של אוהדי קבוצת הכדורגל האנגלית מהצ'מפיונשיפ, לידס יונייטד, אשר נסעו ברכבת כשעתיים ומחצה לכל כיוון כדי לצפות בניצחון המתוק של קבוצתם 0:2 בחוץ על סטוק סיטי, ניצחון שהעלה את לידס למקום הראשון המוביל לפרמיירליג, והושג בין השאר בזכות הכוכב הישראלי המצוין, מנור סולומון. אחזור לכך בהמשך.
אירופה מבולבלת. היבשת התמימה הופכת אט-אט לנשלטת על-ידי האיסלאם, לרע ולטוב. הבעיה היא שאירופה מצויה אולי רק בשלב הראשוני של התובנה שלפיה היא מאבדת חלק מזהותה המקורית. יש ביבשת מעט מדינות שהן יוצאות מן הכלל, למשל צ'כיה, בעיקר כי העם הצ'כי מאופיין בזהות די אחידה, וההגירה לא פקדה את שעריו.
הבעיה הגדולה ביותר ואולי המיותרת ביותר של האנושות טמונה בסכסוכי דתות. רוב המלחמות הן מלחמות דת. רוב שפיכות הדמים בעולם, ודאי במזרח התיכון, נעשית על-ידי טרוריסטים איסלאמיים קנאים בסוברם בטעות כי עושים זאת במצוות דתם. על רוב הרוע וההרג אחראי הטרור האיסלאמי, שראש וראשון לו הוא איראן ולצידו מה שנקרא על-ידי המפגינים התמימים בשם פלסטין.
המדינה היחידה שמתמודדת באומץ ובהצלחה עם הצרה הזו היא מדינת ישראל, וזאת בזכות הצבא וכוחות הביטחון המעולים שלה ובזכות אזרחי ישראל, ולמרות הממשלה הגרועה שמכהנת בה כעת ונשלטת בחלקה גם היא על-ידי כוהני דת שהפכו את היהדות לקרדום לחפור בו, כי נראה שאולי כל מה שבאמת חשוב להם הוא שלושה דברים: כסף, כסף וכסף. מעליהם מכהן ראש ממשלה שנשלט על-ידי אותם כוהני הדת ועוד כמה אנשי ימין קיצוני, ביודעם שאם לא יישמע לרצונותיהם, יאבד את כיסאו. כיסאו הוא כנראה הדבר החשוב לו ביותר.
החתום מטה נותן כבוד לדת למרות שאיני דתי. עם אלוהים אין לי שום בעיה, אך יש לי בעיה גדולה עם צוותי הקרקע שלו מכל הסוגים ומכל הדתות, שמפרשים אותו על-פי ראות עיניהם, מבלי שקיבלו ממנו מעולם שום הודעת וואטסאפ, SMS, מייל, שיחת טלפון או יונת דואר, לפחות עד כמה שאני יודע. אחריהם נוהרים המונים בלי לשאול יותר מדי שאלות.
הדת הכי גדולה ובעיניי גם הכי מלהיבה בעולם היא דת הכדורגל. יש בה מנהגים קבועים ואמונות טפלות, רגשות מתפרצים ואהבות עזות, קנאות ומחוות וריגושים, תהילה ומסורת. כשצד אחד בטירוף של אושר ושמחה, צד שני מתייסר ובוכה, ולהפך. יש בו צבעים מרהיבים ומאמצים פיזיים ומנטליים עילאיים ויכולות שגורמות בכל משחק למיליונים בעולם לקנא בכל אחד מ-22 השחקנים שעולים על כר הדשא בכל משחק, על כך שהתמזל מזלם להתברך ביכולות הללו.
רוב אוהדי הכדורגל בעולם ודאי יסכימו איתי שהכדורגל הכי טוב בעולם, הכי מדהים, הכי נצפה, הכי מרגש והכי איכותי הוא הכדורגל האנגלי. המון שחקני כדורגל שמשחקים בקבוצות הליגה האנגלית, אולי אפילו רוב השחקנים, כלל אינם אנגלים ולא בריטים, אך המכלול הוא פנומנלי. כדי שתבינו עד כמה החתום מטה מחובר לתחום, אגלה לכם שהרצון שלי לפנסיה הוא לטוס אחת לשבוע-שבועיים לסוף שבוע של כדורגל אנגלי, אך זו פנטזיה רק כי ברור שחני לא תסכים, ובצדק.
לכן אסתפק גם בפעם בחודש. בשנים האחרונות אני מקפיד לעשות זאת רק פעמיים-שלוש בשנה, אך מאז שבעה באוקטובר הפסקתי. הפסקתי בגלל הצביעות המקוממת של התאחדות הכדורגל האנגלית שמהווה בעיניי תמונת מראה חדה וברורה למה שקורה באנגליה, צרפת, שבדיה, בלגיה, הולנד, אירלנד ומדינות אירופיות נוספות שבמובן מסוים נכבשו על-ידי ההגירה האיסלאמית.
השבעה באוקטובר קרה כזכור ביום שבת, שבו בין השאר מתקיימים משחקי ליגות הכדורגל בארץ וגם באנגליה ובמדינות נוספות. השעה באנגליה הייתה בסך הכול 08:29 בבוקר. משחקים רבים באנגליה מתחילים בדקת דומייה לזכר מישהו או משהו, וכמעט כל משחק מלווה בסממנים ומחוות נגד גזענות, ובצדק. התאחדות הכדורגל האנגלית הצבועה אפילו לא מצאה לנכון, לא בשבת הזו ולא באלו שאחריה, להכריז באופן ברור על דקת דומייה לזכר 1,200 ישראלים שנרצחו במיטותיהם או במסיבתם תוך יום אחד על-ידי טרוריסטים פלסטינים איסלאמיים ארורים, שבדרך גם אנסו נשים באכזריות רגע לפני שרצחו אותן וחטפו 250 אנשים למנהרות הטרור שלהם בעזה.
אותה התאחדות הסתפקה בהודעה מאוזנת, מפוחדת, מקוממת, בזו הלשון: "נזכור את חיי החפים מפשע באירועים המזעזעים בישראל ופלסטין. מחשבותינו איתם, עם משפחותיהם ועם החברים באנגליה, אוסטרליה וכל הקהילות שנפגעו מהסכסוך. אנחנו נעמוד לצד ההומניות, ונקרא לקץ המוות, האלימות, הפחד והסבל". הרוצחים והנרצחים, האונסים והנאנסות, החוטפים האכזריים והנחטפים האומללים - באותה נשימה. חרפה!
חלפו ימים, ובאנגליה כמו ברוב שאר אירופה, החלו הפגנות סוערות דווקא נגד מדינת ישראל, כולל קריאות פומביות להשמדתה ולהרג כל אזרחיה. שירם של אוהדי לידס יונייטד מתוך אהבתם לכוכב הישראלי של קבוצתם, סולומון, מבטא בעיניי לא רק גאווה ישראלית, אלא גם משקף את חוסר ההבנה הבסיסי של האירופאים אשר מצטרפים להפגנות המתקיימות בבירות אירופה נגד ישראל מאז שבעה באוקטובר. במקום שיתקוממו נגד הטרוריסטים הפלסטינים האיסלאמיים (בלי להכליל, אני מאמין שרוב המוסלמים באו לאירופה כדי לחיות בה בשקט ובשלום) ומשלחיהם האיראנים, הם מפגינים נגד המדינה הדמוקרטית שלמעשה מגינה גם עליהם.
וכך, למשמע שיר האוהדים של לידס יונייטד שבו נכללה שורה שלפיה מנור סולומון שונא כביכול את פלסטין, התאחדות הכדורגל האנגלית הזדרזה לגנות והודיעה שתשקול להעניש את לידס יונייטד. כאשר אוהדי לידס יונייטד שרו שמנור סולומון שונא את פלסטין, למרות שמנור בחור חכם ומעולם לא אמר מילה בנושא ואני משוכנע שאין בו שנאה כלפי אף אחד, הדבר נבע מאותה אי-הבנה של האירופאים שמצטרפים להפגנות אשר קוראות להשמדת ישראל ואינם מבינים על מה הם מפגינים.
עבור אותם אירופאים מדובר כנראה בטרנד זמני של אנטישמיות ושנאת ישראל שאולי יתחלף לאחר המלחמה בטרנד אחר. עבור מדינת ישראל זה עניין קיומי, ולכן ישראל תמיד תנצח בזכות כוחה ובזכות ידידותיה הטובות בעולם ובראשן ארצות-הברית. ההתנהלות של התאחדות הכדורגל האנגלית היא בושה לכדורגל האנגלי והעולמי, ואנטי-תזה לכדורגל האנגלי הנפלא.
הכותב הינו יועץ אסטרטגי-תקשורתי, פאר לוין תקשורת