1. לפמות שני שחקני חמישייה ב-85% מהזמן
שתי דקות ו-40 שניות לסיום המשחק אמש (חמישי), נפל דבר בהאלה פיוניר אשר קרוי על שמו של אצא ניקוליץ' אשר בבלגרד. עודד קטש שלף מהספסל את ג'ון דיברתולומיאו, והכניס אותו במקום רוקאס יוקובאיטיס. מכבי תל אביב הוליכה 68:87, וברגע הזה - רק ברגע הזה, לראשונה - עלתה למגרש הסקנד יוניט הידועה לשמצה.
עד אותה נקודת זמן, שנרשמה בשיאו של הגארבג' טיים, הקפיד מאמן הצהובים שבכל רגע נתון יהיה על הפרקט לפחות שחקן אחד מהחמישייה המקורית. לפחות אחד? יותר, בדרך כלל הרבה יותר. כלקח ממאורעות העבר הלא רחוק והבלתי סימפטי, הוא זנח את תיאוריית החמישייה הראשונה אל מול החמישייה השנייה, וניהל את המשחק בצורה שונה לחלוטין מזו שהתרגלנו לראות במהלך העונה.
- למכבי תל אביב יש כרגע חמישייה מובילה מובנית, ברורה והיררכית: תמיר בלאט ורוקאס יוקובאיטיס בעמדות החוץ, ליוואי רנדולף במשבצת הסמול פורוורד, ג'יילן הורד ורומן סורקין בשתי עמדות הפנים.
- קטש בחר לפתוח עם ההרכב הזה, וכהרגלו ביצע חמישה חילופים ברבע הראשון. אלא שאסטרטגיית החילופים הייתה אחרת: בלאט ירד ראשון מבין הגארדים, אבל כשיוקובאיטיס יצא - בלאט היה זה שהחליף אותו. רנדולף הוחלף ראשון מבין הפורוורדים, אבל כשהורד קיבל מנוחה קצרה - רנדולף החליפו.
- מיד עם העלייה לרבע השני, הציב מאמן הצהובים ארבעה שחקנים מההרכב הפותח. חלפו מעט פחות משלוש דקות, ואותה החמישייה המובנית, הברורה וההיררכית שוב הייתה על המגרש כמקשה אחת.
- בסך הכל, הפירסט יוניט הוצבה במלואה בכ-30% מהזמן (כ-12 דקות). ב-21 דקות היו לפחות ארבעה שחקנים ממנה. ב-27 דקות היו שלושה או יותר. ב-34 דקות, שהן 85% מהמשחק כולו, היו שניים ומעלה. במעט יותר מ-37 דקות היה על המגרש שחקן אחד לפחות מהחמישייה המקורית. ורק באותן פחות משלוש דקות של זמן זבל, שהוזכרו בפתיח, הייתה חמישיית מחליפים שלמה על המגרש.
- וכל זה - עם הנחה. הנתונים קצת מרמים, ובפועל היו צריכים להיות חד-משמעיים עוד יותר; ה-MVP הורד סיים את הערב עם 31:29 דקות, הזהות באופן כמעט מתמטי לממוצע העונתי שלו (31:24). אז איפה ההנחה? בחמש הדקות האחרונות הוא סופסל וצפה מהצד במשחק שכבר היה גמור. אם התוצאה הייתה צמודה, לא מן הנמנע שהיה מתקרב לאזור 35 דקות.
2. אתגר טרביון מתחיל רק עכשיו
כשסייבן לי הדהים בהופעת הבכורה שלו ביורוליג, עם 23 נקודות ב-22 דקות בניצחון על אנאדולו אפס - כן, זה קרה השנה ולא לפני עשור - מיהרנו לשלוף את הנתונים ההיסטוריים כדי ללמוד וללמד עד כמה הפרמיירה שהעמיד הייתה חסרת תקדים. בצר לה, התרגלה מכבי לקבל לשורותיה עוד שלושה שחקנים במעלה הדרך. או שמא, לאור מצבה, יש לומר במורד הדרך.
דייויד דה ג'וליוס קלע רק שלוש נקודות בתשע דקות במשחקו הראשון, אבל הוא היה יוצא הדופן; מריאל שאיוק הגיע לעשר נקודות ב-12 דקות; ואתמול הצטרף טרביון וויליאמס עם 12 נקודות ב-17 דקות.
מבלי להיגרר לסופרלטיבים מוגזמים, אפשר כבר לזהות שוויליאמס מביא לשולחן דברים שהיו חסרים למכבי תל אביב. אופציה למשחק פוסט אפ, יותר נוכחות בצבע, קצת רוחב ומאסה שלא ממש היו לה, וגם ראיית משחק ויכולת מסירה. ארבעה אסיסטים הוא מסר אתמול, כולל אחד שכבר מתויק בהיילייטס; לווניין גבריאל לא היו ארבעה אסיסטים בשום משחק העונה, והוא הגיע למספר הזה (בצבירה הכוללת) רק בהופעתו הרביעית, אחרי 46 דקות על המגרש. ייתכן שמוקדם לדבר על זה, אבל אולי - רק אולי - גם יהיה העונה לקטשים משחק בין גבוהים. אולי.
האתגר האמיתי שמצפה לאנשי הקבוצה יהיה בכלל בניהול האישיות של הרכש מאלבה ברלין. הסיפורים, הדיווחים והניתוחים על אופיו והתנהגותו יצרו תמונה מורכבת שמרמזת על הצורך בתחזוק יומיומי. המערכת התל אביבית מנוסה כבר באירועים מהסוג הזה, ועברה כמה מהם בהצלחה יתרה. אם ההתחלה של וויליאמס מרמזת על מה שהוא עתיד לתרום - וזה חתיכת "אם - הרי שמדובר כבר בשדרוג של משהו שלמען האמת לא היה קשה לשדרג.
3. דרושים: סקורר, בית ומכונת זמן
הניצחון הזה לא באמת משפר את מצבה של מכבי תל אביב בטבלה, ולא באמת מקדם אותה לעבר מאבקי הכניסה לפלייאין. כדי להתקרב איכשהו, אם בכלל, לאזורי החיוג הללו, היא תצטרך לעשות דברים יוצאי דופן; כאלה שהיא לא תוכל לחלום עליהם בלי (סתם, למשל, כדוגמה) חזרה ליד אליהו בעתיד הנראה לעין - או בלי חיזוק נוסף ומשמעותי של גארד שייצר לעצמו ולאחרים, יהיה כתובת למהלכי קלאץ', יאיים מבחוץ ויוכל גם להגיע לטבעת. בקיצור, סקורר. וקצת פחות בקיצור, גו-טו גאי. והרבה פחות בקיצור, שחקן שיובא בראש ובראשונה במחשבה על אליפות המדינה, כן?
ואחרי הכל, המספרים מספרים שאולי בכל זאת היה משהו במשחק הזה. הוא הציל את הצהובים מחודש קלנדרי שלם ללא ניצחון ביורוליג. בדצמבר 2021, עם יאניס ספרופולוס באדי הדלק האחרונים שלו על הקווים, הם עמדו על 0 מ-6 (ולמעשה, לא ניצחו במשך חודשיים תמימים וספגו שמונה הפסדים רצופים). גם חודש דצמבר 2016, שהחל עם רמי הדר, נמשך עם ליאור ליובין ז"ל והסתיים עם איינארס בגאצקיס, נתקעה הקבוצה עם 0% בשישה מחזורים.
מפה לשם, מכבי טעמה אתמול מהו ניצחון "ביתי" לראשונה אחרי 59 ימים; זה היה גם הניצחון הדו-ספרתי הראשון שלה (על קבוצה שאינה אלבה) מאז הפלייאין מול באסקוניה בעונה שעברה; וז'לגיריס? הפעם האחרונה שבה קבוצת ההגנה הטובה ביורוליג ספגה כל כך הרבה נקודות ו/או הובסה בפער כה גבוה התרחשה לפני כמעט עשרה חודשים, כשהובסה 95:76 בידי אולימפיאקוס.
כאן, בשורה האחרונה של הטור, נדרשת קלישאה גנרית על נס ז'לגיריס או נס חנוכה. אבל בואו. "כל אחד הוא אור קטן", ונשאיר את זה ככה.