פפ גווארדיולה הוא כנראה מאמן הכדורגל היחיד בעולם שיכול לומר על עצמו "אני לא טוב מספיק". הוא אמר זאת לאחר הפסדה הדרמטי של קבוצתו מנצ'סטר סיטי בתוצאה 2:1 למנצ'סטר יונייטד.
אני לא מכיר מאמן אחר שהיה מעלה בדעתו לומר משפט דומה. אבל פפ הוא אחד במינו, אולי גם משום שברור לו עד כמה הוא מוערך בעולם הכדורגל, ועם זאת אין באפשרותו לספק הסברים מה קורה לסיטי שנקלעה למשבר כה כבד. מאז החל לאמן את ברצלונה שאותה הוביל לשלוש זכיות באליפות הליגה הספרדית, הוא עבר מהצלחה להצלחה, כולל שלוש זכיות עם באיירן מינכן באליפות גרמניה ושש זכיות עם מנצ'סטר סיטי באליפות הליגה האנגלית. והנה, העונה הוא מתמודד לפתע עם סיפור אחר לגמרי.
דווקא משום שבכל שנותיו כמאמן נשם גווארדיולה אך ורק אוויר פסגות, ההתמודדות עם המשבר זרה לו לחלוטין: ההגנה סופגת וההתקפה לא קורעת רשתות. יתכן שגווארדיולה גם לא יודע היכן הבעיה, שכן לאמן הוא לא שכח. ברקע מצויות השאלות המתבקשות: האם העדרו של כדורגלן השנה בעולם, רודרי הפצוע, היא כה קריטית? האם זוהי עייפות החומר של הקבוצה? והאם סוף סוף מצאו יריבותיה את הדרך לפגוע בה? השאלות קיימות - תשובות בינתיים אין.
ואולי אל העובדה שמנצ'סטר סיטי אינה מצליחה לשחזר את הישגיה העצומים, יש להתייחס פשוט כדבר בלתי נמנע. יובנטוס האיטלקית רצה לתשע אליפויות רצופות, אבל לא הצליחה להמשיך אל מעבר לכך. גם קבוצות הכדורסל הגדולות ידעו עליות ומורדות, ואיני מכיר אפילו אחת המצויה על גג העולם ללא הפסקה.
את בוסטון סלטיקס אני מביא תמיד כדוגמא לכך. מסוף שנות ה־50 ועד אמצע שנות השישים היא זכתה ב־8 אליפויות רצופות ב־NBA אולם על מאזן שכזה בוסטון לא הצליחה לחזור. שיקאגו היא דוגמה נוספת. כאשר מייקל ג'ורדן, הכדורסלן הטוב בהיסטוריה, שיחק בשורותיה, עלה בידיה לזכות ב־6 אליפויות (לא רצופות), אך מזכייתה האחרונה, שהייתה ב־1998, המילה אליפות אינה מצויה במילון הפרטי שלה.
אז גם אם בינתיים מנצ'סטר סיטי מקרטעת, יש לקבל זאת בהבנה. כי ככה זה בספורט.