וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סיכום שבוע 14 ב-NFL: הסיפורים נבנים בדצמבר

12.12.2024 / 10:30

ג'וש אלן טוען ל-MVP, בפילי מבקרים את ג'יילן הרטס על היכולת למרות ניצחון תשיעי ברציפות. מה מכל זה יתברר כנכון? אורן גרינמן מנסה לברר בבלוג פיק סיקס

משחק חולני שלא הספיק. ג'וש אלן. Katelyn Mulcahy, GettyImages
משחק חולני שלא הספיק. ג'וש אלן/GettyImages, Katelyn Mulcahy

שני סיפורים מובילים את השיח בימים שאחרי שבוע 14, שניהם (לא מפתיע) חגים סביב קוורטרבקים.

הראשון הוא ג'וש אלן, לו רבים כבר מעניקים את תואר ה-MVP (בעיניי, בצדק) לאחר עוד שורה סטטיסטית היסטורית, ו... הפסד ל-LA ראמס. מה עוד ג'וש אלן יכול היה לעשות כדי לנצח את המשחק הזה ולהותיר לקבוצה שלו סיכוי ריאלי למקום הראשון ב-AFC? לא הרבה, אם בכלל.

השני הוא ג'יילן הרטס, אותו רבים משמיצים על השורה הסטטיסטית הרחוקה מהיסטורית שלו, בעוד ניצחון של האיגלס (תשיעי ברציפות) נגד הפנתרס. עיקר השיח הוא על הריגרסיה ביכולת של הרטס, העובדה שהוא (ומשחק המסירה) מנגנים כינור שני למועמד MVP אחר, סקוואן ברקלי, ושהרטס יהיה זה ש(אולי) יעמוד בין האיגלס לבין סופרבול שני.

אני מאמין, ומקווה, שכשנגיע לפלייאוף, בחודש הבא, הנרטיבים האלה יפסיקו ללוות אותנו - כי ברור שמאחורי כל נתון יש נסיבות שנכון שיילקחו בחשבון, ובסופו של דבר, כמו שהצ'יפס מראים לנו כל עונה וכל שבוע - מה שבאמת חשוב הוא מי מנצחת את המשחק, ולא השורה הסטטיסטית הנוצצת יותר. אנשים ייזכרו בכך כשקבוצות יתחילו ללכת הביתה, למרות כמה היילייטים ומספרים יפים.

ובכל זאת, אולי תופתעו לגלות, אבל אלה המספרים של הרטס ואלן ב-2024:

ג'וש אלן מול ג'יילן הרץ - המספרים. אתר הליגה,
ג'וש אלן מול ג'יילן הרץ - המספרים/אתר הליגה

להרטס יש יותר יארדים בממוצע לניסיון מסירה, אחוזי השלמה גבוהים יותר, וגם פאסר רייטינג גבוה יותר.

למען הסר ספק - ג'וש אלן הוא השחקן הטוב יותר, בפער, יש לו הרבה פחות כישרון סביבו (בפער) ואני גם חושב שהרטס אכן בעונה פחות טובה מהשנתיים הקודמות שלו. המשחק נגד הפנתרס היה הכי חלש שלו כל העונה. הוא לא משחק העונה ברמה של טופ-10, בטח שלא בעקביות.

אבל האם זה ישנה למישהו בפילדלפיה באמת אם הרטס "ייסחב" (או יידחף, מישבנו) לסופרבול? או אם הבילס יסיימו עוד עונה עם סיד גבוה ומפח נפגש שלא יביא אותם לניו-אורלינס בפברואר? אני מאוד בספק.

לבלוג המלא פיק סיקס

sheen-shitof

עוד בוואלה

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

6 תובנות כלליות לגבי שבוע 14:

  • יש לנו כבר 4 קבוצות שהבטיחו רשמית מקום בפוסט-סיזן (צ'יפס, בילס, ליונס ואיגלס), אבל מיהן הקבוצות שכרגע נמצאות מחוץ לבועה ויש להן את הסיכוי הכי טוב להפתיע ולהתברג? אני נשאר עם הראמס ב-NFC (כפי שסימנתי לפני כחודש) וב-AFC, אם אני חייב, אלה הקולטס - אם יצליחו לנצח בדנבר בשבוע 15, הם ישאירו לעצמם פער קטן לסגור, עם ישורת מסיימת קלילה יחסית - טנסי בבית, בג'איינטס, ג'אגס בבית.
  • קבוצות שיכולות ליפול מחוץ לפלייאוף או לרדת משמעותית בדירוג? ב-AFC, אלה הסטילרס, עם לו"ז סיום מהגיהנום (איגלס, רייבנס, צ'יפס ובנגלס). ב-NFC, אני חושב שמלבד הליונס והאיגלס כולן בסכנה ממשית (בדגש על הבאקס והסיהוקס, שרחוקות מלנעול את הבתים שלהן).
  • מבין חמשת המובילים של הליגה ביארדים בתפיסה - ג'סטין ג'פרסון הוא היחיד שמשחק בקבוצה שנמצאת בכלל באיזור הפלייאוף. היתר: ג'מאר צ'ייס (מקום 1 - 1,319), סי.די לאמב (מקום 3 - 973), ג'רי ג'ודי (מקום 4 - 944) וברוק באוורס (מקום 5 - 933) בגלות של חוסר רלוונטיות כמעט מהחודש הראשון של העונה.
  • לא אוהב לכתוב על שיפוט, אבל גם השבוע אני מסיק - חייבת להיות הרבה יותר אחידות באופן שבו עבירות סובייקטיביות (OPI ו-DPI, הולדינג) נבחנות ונפסקות בליגה. יותר מדי משחקים מוכרעים על סטנדרט כפול של צוות שופטים לגבי שתי קבוצות באותו משחק. מנגד - דגלים על עבירות שאינן סובייקטיביות כלל (למשל, Facemask) מתפספסות ברמה שאינה מתקבלת על הדעת בתקופה שבה הטכנולוגיה ושלל המצלמות שמתעדות כל מהלך מזהות כל ניואנס.
  • אם כבר בניואנסים עסקינן - אזכיר לכולם שאמנם מאמנים שהולכים על זה בכל דאון 4 זה מבדר, אבל זה לא בהכרח מוביל לפוטבול מנצח ותארים. היה פעם מאמן שהוביל את הליגה בקטגוריה, ואפילו כתב על בסיס גישתו ספר בשם "Fearless" - שמו דאג פידרסון, והוא לקח סופרבול עם האיגלס, אבל מאז חלפו 6 שנים והוא בדרך לסיים את דרכו בקבוצה שנייה לאורך התקופה. לתשומת ליבו של הקורא, דן קמפבל.
  • איך אנחנו כבר בשבוע 15, לעזאזל???
אגרסיביות לא בהכרח תוביל אותך לסופרבול. דן קמפבל. Gregory Shamus, GettyImages
אגרסיביות לא בהכרח תוביל אותך לסופרבול. דן קמפבל/GettyImages, Gregory Shamus

זרקור על: לוס אנג'לס ראמס - באפלו (42:44)

האם ג'וש אלן אכן נעל את תואר ה-MVP עם עוד שורה סטטיסטית היסטורית של טאצ'דאונים במסירה ו-3 על הקרקע (הראשון בתולדות הליגה לעשות זאת)? יכול מאוד להיות. אבל אני לא חושב שהרבה אוהדי בילס ייצאו מרוצים מהשורה התחתונה כאן. ועדיין - 342 יארדים, 6 טאצ'דאונים בסך הכול, וגם מהלכים כאלה:

מה עוד אלן יכול היה לעשות?

כלום, האמת. ההגנה שלו איכזבה אותו. ההגנה נחשפה במערומיה, וגם - לשון מקדרמוט יש מניות רבות ב-L השלישי של הבילס העונה. מקדרמוט הוא מאמן הגנתי מצוין (גם אם במשחק הספציפי הזה לא ממש ראו את זה), אבל תמיד היו לו בעיות בניהול שעון וניהול משחק. הנה דוגמא אחרונה, כפי שטום בריידי ציין בלייב - ההחלטה לרוץ במצב הזה, ולהשתמש בפסקי זמן שלו, כשהוא בפיגור שני פוזשנים על קו ה-2 של הראמס - אילץ את הקבוצה שלו לקחת צ'אנס קלוש על אונסייד (3% הצלחה העונה) לעומת לשמר את היכולת לבצע קיקאוף רגיל:

הבילס פשוט לא הצליחו להאט את פוקה עם הכדור בידיים - היו לו טאצ'דאון אחד מג'ט סוויפ ועוד אחד מסקרין, והוא גם הוסיף את אחת מתפיסות העונה ברבע השני, והותיר אפילו את טום בריידי כמעט ללא מילים:

לבלוג המלא פיק סיקס

הראמס עדיין במצוד אחרי מקום בווילדקארד, הבילס יוצאים לדטרויט למשחק שיהיה אפשר ללמוד ממנו הרבה על שתי הקבוצות. אם מסתכלים על הלו"זים להמשך העונה, יהיה לבילס קשה לפספס את הסיד השני, אבל המשחק הזה נגד דטרויט (פוטנציאל לרצף 2 הפסדים ראשון העונה) יראה לנו עד כמה הקבוצה הזאת בשלה לפוסטסיזן. עוד תצוגה הגנתית כזאת, ויהיו סיבות אמיתיות לדאגה בבאפלו.

  • עוד באותו נושא:
  • פוטבול

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully