בית"ר ירושלים התרסקה אמש (שני) בטרנר, ואין שום עוררין על כך - אבל יש לכך שלל סיבות. גם הצוות וגם השחקנים לא היו שלמים עם המערך איתו פתחה הקבוצה עד הרגע האחרון, ההרכב התברר כלא מתאים לסיטואציה, ובנוסף הוכח שחלק מהשחקנים עדיין לא בנויים להתמודד עם משחקים כאלה, כשהרף עולה ויש ציפיות לאליפות. בשורה התחתונה, הקבוצה עדיין לא באמת שם.
המבחן האמיתי של בית"ר יהיה להתמודד עם רף הציפיות שיצרה. היה לה סיבוב ראשון חלומי עם 26 נקודות, בלא מעט רגעים היא הייתה במקום הראשון, היא ניצחה את מכבי חיפה ומכבי תל אביב וגם כבשה יותר מהן בסיבוב הזה, הקהל שלה שובר שיאים במגרשים והיא חזרה להיות קבוצת צמרת ראויה בכדורגל הישראלי. זה לא דומה למצב איתו התחילה את העונה.
בסיפוק של האוהדים מהסיבוב הזה היה ניתן להבחין אפילו אתמול בטרנר, כשרובם נשארו דקות לא מעטות אחרי שריקת הסיום ותמכו בקבוצה. ברק יצחקי הנרגש נעמד והסתכל על הקהל, כשנראה שהוא שואב לא מעט חוסן מהתמיכה הזאת. בסיום הוא נשאל על כך וענה: "ללכת לקהל בסוף, בתוצאה כזאת במשחק חוץ ולעמוד דקות ארוכות ולשמוע את העידוד שלהם - זה מעודד ומכניס בנו אמונה שאנשים באמת אוהבים את הדרך שאנחנו עושים".
עם זה בית"ר צריכה להתמודד. לא במקרה היא צברה רק שבע נקודות בחמשת המשחקים האחרונים. רף הציפיות מייצר גם לחץ, רגליים כבדות וקושי לנשום את אוויר הפסגות. בית"ר כנראה לא תיקח אליפות, אך היא כן צריכה לשמור על מה שעשתה העונה ולהישאר כמה שיותר קרובה למוליכות ולהסתכל להן בלבן של העיניים. 26 נקודות בסיבוב הראשון? לעשות סיבוב שני עם עוד 26 נקודות במעמד הנוכחי שלה זאת מטרה. להראות יציבות, להוכיח התקדמות. החובה שלה היא להראות שהסיבוב הראשון לא היה הבלחה.
אם נחזור למשחק, בית"ר הייתה צריכה במשחק הזה התעלות הגנתית של איסמעילה סורו וז'אן מרסלן וקיבלה משחק רע מאוד מהם. לשניהם היה חלק גדול בשלושת השערים שספגה הקבוצה ב-13 הדקות הראשונות. מרסלן התחיל את העונה מצויין, אבל בתקופה זאת הוא רע מאוד הגנתית וחייב להשתפר. בסופו של דבר הוא בלם צעיר שלא עבר הרבה בכדורגל, בלם זר חופשי ב-250 אלף יורו. אין יותר מדי מציאות בשוק, ובית"ר לא תיקח את הסיכון להביא מישהו במקומו בינואר. הוא ימשיך עד לסיום העונה ורק לאחר מכן יוחלט האם הוא מתאים או לא. הצוות גם בודק אופציות של בלם ישראלי נוסף, ומעבר למערך של שלושה בלמים.
סורו? משהו רע עובר על השחקן, הוא לא דומה לשחקן שהיה לפני הפציעה, וזה הרבה מעבר לצד הטכני, להנעת הכדור ולניהול המשחק. הוא פשוט לא שם בהרבה מאוד דקות, חולם במצבים כמו השער הראשון ולא מגיב גם כשהוא רואה את קאנגווה עם הכדור. לא יפתיע אם הוא יחזור לראות ספסל במשחק הקרוב באשדוד, כי בינתיים זה פשוט לא אותו השחקן.
מעבר למרסלן וסורו, הרבה שחקנים לא הופיעו אתמול. הניסוי עם ז'קוב ז'נו נכשל, הוא עדיין לא בשל לפתוח במשחקים בסדר גודל הזה, לוקה בהתמודדות עם לחץ ובהבנת המשחק וכבר במשחק הקרוב ירין לוי ואולי גם עדי יונה יחזרו לקישור. במחצית אלמוג כהן גם ניסה להרים את השחקנים ואמר להם: "תגבירו קצב, אפשר לחזור" - אך השער הרביעי סיים באופן סופי את המשחק.