מאז שמיקל ארטטה מאמן את ארסנל, בוקאיו סאקה הוא השחקן שכבש הכי הרבה שערי פרמיירליג - 51 שערים. סאקה כבש עשרה שערים יותר מאשר כל שחקן אחר בסגל הקבוצה וגם בישל הכי הרבה שערים עבור ארסנל מאז 2019. ואולם, לא סאקה הוא האדם שתרם הכי הרבה שערים לקבוצה מאז שארטטה מאמן. האיש שתרם יותר מ-60 שערי ליגה לארסנל של מיקל ארטטה הוא נכס משמעותי כל כך עבור המועדון הלונדוני, שעשה מאמצים כבירים כדי למנוע מבאיירן מינכן ומברצלונה לחטוף אותו אליהם. לנכס הזה קוראים ניקולא יובר והוא מאמן המצבים הנייחים של ארסנל.
מהעונה שעברה, יש לארסנל 27 שערים ממצבים נייחים - כשבכמעט חצי מהמקרים אלו היו השערים הראשונים במשחק. 5 יותר מאשר למנצ'סטר סיטי ו-8 יותר מאשר ליברפול - שגם כן מצטיינות בתחום. ואולם, רק לאברטון, הקבוצה של שון דייץ', יש יותר מ-20 שערים ממצבים נייחים מאז העונה שעברה (26). כך שארסנל הרבה מעל כל הקבוצות האחרות. בעונה שעברה, ארסנל כבשה 16 שערים מקרנות בלבד - שיא פרמיירליג. העונה ארסנל עם שישה שערים מקרנות. ובכלל, בכדורגל האירופי, רק 2% מהקרנות הופכות לשערים, בארסנל זה 6% - כלומר פי 3 יותר. זה יוצא שהם כובשים כל 16 קרנות. בסך הכל, 26% מהשערים של ארסנל מובקעים ממצבים נייחים - שזה עלייה מאסיבית מ-11% בעונה שלפני הגעתו של יובר.
"מצבים נייחים הם חלק גדול מאוד מהמשחק", הסביר ארטטה. "וצריך את השחקנים הנכונים בשביל זה. לא רק מבחינת השחקנים על הדשא. אתה צריך למקסם את כל מה שיש לך. כמו כל דבר אחר. וזה חלק מספורט כמו בכל ספורט אחר שבו אתה צריך לעשות טריקים על היריב שלך ולהיות יציב, להאמין במה שאתה עושה ובסוף זה יעבוד בזכות שהשחקנים מאמינים במה שאנחנו עושים. ברגע שזה קורה, יש לך צ'אנס טוב יותר להצליח בזה".
בכדי שמשהו חדש יעבוד בכדורגל אתה צריך שהשחקנים שלך יאמינו בזה ואתה צריך מומחים שידעו איך לעבוד עם השחקנים ואיך לגרום להם להאמין במשהו החדש הזה. בארסנל המשהו החדש הזה היה התמקדות במצבים נייחים, והמומחה שעובד עם השחקנים וגורם להם להאמין בהם הוא יובר.
נולד בגרמניה, גדל בצרפת, למד בקנדה, עבד בקרואטיה
יובר הוא דמות מיוחדת. הוא נולד בגרמניה, גדל בצרפת ועבר לקנדה בגיל צעיר כדי ללמוד מדעי ספורט. בקנדה התחיל לעבוד כמאמן בקבוצה חובבנית ושם גם התחיל להעלות לכתב את התרגילים שהוא המציא לקרנות. אבל תפקיד של "מאמן מצבים נייחים" לא באמת היה קיים עד לאחרונה. ב-2009 כאשר יובר חזר לאירופה, הוא עבד כאנליסט עבור מונפלייה, התמחה בניתוח מצבים נייחים וסייע לה לזכות באליפות היסטורית ב-2012. גם כאנליסט של נבחרת קרואטיה לא באמת נחשב ל"מאמן מצבים נייחים". ואז הגיעה הזדמנות עבודה בברנטפורד.
בהיסטוריה של המצבים הנייחים למת'יו בנהאם, הבעלים של ברנטפורד, יש משמעות כבירה. בנהאם, שעשה את כספו בעיקר בזכות ניתוח מתקדם של תעשיית הימורי הספורט, ולקבוצותיו הביא חבורה של אנשים שמצאו וחיפשו איך לשבור את התחרות. אבל לצערו אנשי הכדורגל המסורתיים לא שיתפו איתו פעולה. ב-2014, בנהאם הפך לבעל השליטה ומחזיק הרוב במניות חברת האחזקות "FCM Holding" המחזיקה במועדון הדני מיטיולן. הקבוצה הדנית הפכה למעין מעבדת ניסויים בכדורגל. התפיסה במיטיולן היתה "מאניבולית": "אנחנו לא יכולים להוציא את אותו הכסף כמו היריבות שלנו, ולכן אנחנו צריכים לחשוב טוב יותר מהיריבות שלנו".
אז האנשים שם בדנמרק חשבו וחשבו, בדקו את הנתונים ואת המספרים והגיעו למסקנה שהתחום שעוסקים בו הכי פחות ביעילות בכדורגל הוא המצב הנייח. המספרים ברורים: בין 40% ל-50% ממצבי ההבקעה האיכותיים של קבוצה מגיעים במצב נייח למרות שרק כ-15% מהשערים מובקעים ממצב נייח. וזה למה? אולי בגלל שפחות מ-15% מזמן האימונים מושקעים במצבים נייחים. מיוטילן הפכו את המצבים הנייחים ל"פרויקט מדעי" של כל הקבוצה: פעם בחודש המנהל הספורטיבי בזמנו ראסמוס אנקרסן, צוות האימון, מספר שחקנים ו"מומחה אורח" הגיעו לפגישה על מצבים נייחים. הם דיסקסו על שיטות למצות כל מצב נייח, דיברו על איך מייצרים חשיבה קולקטיבית של השחקנים על מצבים נייחים, ראו סרטונים של מצבים נייחים מוצלחים, שרטטו רעיונות על הלוח ושמעו הרצאה של מומחה מתחום אחר - מאמן כדורסל, מאמן פוטבול, מומחה יוטיוב לבעיטות חופשיות וכו' - על מצבים מענף אחר שמזכירים מצבים נייחים בכדורגל.
כתוצאה מהפרויקט הזה, מיוטילן הפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שכובשת שער ממצב נייח כל 90 דק' בממוצע. הקבוצה זכתה באליפות ראשונה בהיסטוריה שלה כשהיא גוברת על קבוצות עשירות ממנה בהרבה. את הידע המוסדי הזה הביאו מדנמרק לברנטפורד, ולשם יובר הגיע ב-2016 והפך, בפעם הראשונה בחייו, ל"מאמן מצבים נייחים" במשרה מלאה. הוא סייע לקבוצה להעפיל לפרמיירליג וגם להישאר בפרמיירליג עם אחד מתקציבי השכר הנמוכים ביותר בליגה. ב-2019 יובר קיבל הצעת עבודה במנצ'סטר סיטי (והפך אותה לקבוצה שכבשה הכי הרבה שערים מקרנות. ושם הוא פגש את ארטטה, שהביא אותו לארסנל.
מאמני קרנות צצים כמו פטריות
בארסנל, כל קרן מגיעה עם תרגילים שכוללים חסימות, תנועות מתואמות הרמה איכותית למקום מוסכם מראש וכו'. זה נראה כמו בלאגן מסונכרן שבו לכל אחד יש תפקיד או אפילו כמה תפקידים. אבל עוד יותר חשוב: בארסנל יובר וארטטה עובדים עם שחקנים שמסכימים, מוכנים ואף מעוניינים להתאמן הרבה על מצבים נייחים. הם לא רואים בזה איזושהי פגיעה באגו. הם מבינים היטב שזה יתרון יחסי שהם מנצלים כדי לנצח משחקים. ארסנל, כאמור, מובילה את התחום ובשנתיים האחרונות כובשת ממצבים נייחים יותר מאשר כל קבוצה אחרת בפרמיירליג - בערך 30% יותר מאשר היריבות שלה לתואר. וזה בעל משמעות גדולה במיוחד בליגה שמוכרעת בשנים האחרונות על מספר נקודות בודד.
האם בעקבות ההצלחה של ארסנל רואים יותר ויותר קבוצות משקיעות יותר ויותר זמן בכדורגל נייח? כן, זה כבר קורה. בקבוצות רבות באנגליה יש מאמני מצבים נייחים שזה תפקידם הספציפי. באסטון וילה אפילו יש שיר אוהדים לאוסטין מקפיי, מאמן המצבים הנייחים של אונאי אמרי. מדעית ומחקרית, להשקיע במאמן מצבים נייחים ובאימון במצבים נייחים, זה הדבר הכי נכון.
בארבעה מחקרים שונים - של האקדמיה הגבוהה לספורט בבולגריה, של אוניברסיטת סלוניקי, של אוניברסיטת ליאון בספרד ואוניברסיטת מולגה בטורקיה - הגיעו לכמה מסקנות מרחיקות לכת בקשר לחשיבותם של המצבים הנייחים בכדורגל המודרני. במחקרים בדקו את הדאטה מיורו 2020, מונדיאל 2018 והליגה הספרדית וגילו שעד 40% מהשערים נובעים ממצבים נייחים (במצבים שנוצרים במגרש בעקבות המצבים הנייחים). המחקר גילה גם קורלציה בין קבוצות עם שיעור גבוה של שערים ממצבים נייחים לאחוז הצלחה. כמו כן, נמצא שהקבוצות הטובות ביותר הן גם הקבוצות היעילות ביותר ממצבים נייחים וככל שיורדים ברמה של הקבוצה, ככה האיכות של מצבי ההבקעה ממצבי נייחים יורדת. כל המחקרים הסתיימו בהמלצה: "צריך לייצר אסטרטגיה בנוגע למצבים נייחים ולתעדף אימונים עליהם כדי להגביר את הסיכויים לנצח במשחקי כדורגל".
ג'יאני ויו,בנקאי מ־UniCredit לשעבר ומומחה למצבים נייחים כיום, שעבד בהצלחה מרובה בפיורנטינה, קאטניה, נבחרת איטליה (וגם בברנטפורד) מאמין שמצבים נייחים שווים כמו חלוץ שכובש 15-20 שערים בעונה. ויו, שאפילו כתב שני ספרים על איך מצבים נייחים מגדלים את הסיכויים שלך לנצח ב-30, מאמין שהעתיד של הכדורגל הוא במצבים נייחים. אם המצב הנייח הוא "העתיד" או לא, נראה, ובכן, בעתיד. אבל מה שבטוח זה שככל הנראה הכדורגל יתחיל לייבא הרבה מאוד רעיונות מענפים אחרים כדי להמציא ולייבא תרגילים. בארסנל משתמשים הרבה, למשל, בחסימות - כמו בכדורסל.
במיטיולן הביאו אנשי פוטבול כדי ללמוד מהם מאחר פוטבול האמריקאי הוא משחק שבנוי, בעצם, מרצף אינסופי של "מצבים נייחים" ותרגילים התקפיים - שדורשים מהקבוצה התוקפת יצירתיות ותנועה מתואמת ומהירה. כמו מצב נייח בכדורגל. זה רק הגיוני. מצב נייח הוא הזדמנות להתקפה קולקטיבית על רחבת היריבה. כך שלהיות בעל ארסנל גדול של תרגילים שאפשר לעשות במצב נייח, בעיטה חופשית, קרן או אפילו הוצאת חוץ, זה יתרון משמעותי על כל הקבוצות שלא מתמקדות בנושא. וזה, כרגע לפחות, רוב הקבוצות.