וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אולי מיהרנו קצת? סיכום השבוע ה-12 ב-NFL

28.11.2024 / 8:07

קשרנו כתרים לסי ג'יי סטראוד וג'יידן דניאלס, מיהרנו להספיד את ג'יימיס ווינסטון וברייס יאנג - והמציאות טפחה על פנינו. אורן גרינמן מכה על חטא בבלוג פיק סיקס ושולף נתון מעניין על הרצים המובילים בליגה

מאמן העונה? מאט לפלר עושה עבודת קודש בגרין ביי. Patrick McDermott, GettyImages
מאמן העונה? מאט לפלר עושה עבודת קודש בגרין ביי/GettyImages, Patrick McDermott

שבוע 12 היה משמעותי בתפיסה שלי של כמה קבוצות ושחקנים, בעונה הנוכחית ובכלל - קבוצות כמו הדולפינס והבאקס, שכבר חשבנו שאפשר להספיד, נראות היום לגמרי בתמונת הפלייאוף, במרחק של משחק אחד בלבד ממקום בווילדקארד. קריירות שכבר הספדנו, כמו אלו של ג'יימיס וינסטון, ואפילו ברייס יאנג - קיבלו בוסט רציני עם הופעות מרשימות בשבוע האחרון, נגד יריבות והגנות איכותיות מאוד, וגם כתרים שכבר קשרנו לקיוביז צעירים כמו סי.ג'יי סטראווד וג'יידן דניאלס, מתחילים להיפרם, עם הפסדים ליריבות נחותות.

כמו תמיד, ב-NFL אתה טוב או רע בדיוק כמו המשחק האחרון שלך. חלק מהכיף והאתגר הוא לנסות ולאבחן ולחזות קדימה, אבל הנרטיב עשוי להתהפך לגמרי ברגע, וזה חלק מהקסם של הליגה הזאת.

לניתוח המלא של המחזור לחצו כאן

6 תובנות כלליות לגבי שבוע 12:

שימו לב לשמות והמספרים של שלושת ה-RBs שמובילים את הליגה ביארדים על הקרקע: סקוון בארקלי (1,392 יארדים), דרק הנרי (1,325) וג'וש ג'ייקובס (944). המאזן המצטבר של שלוש הקבוצות שויתרו על שירותיהם בפגרה (ג'איינטס, טיטאנס וריידרס) הוא 26:7, בעוד שהמאזן של המגייסות שלהם הוא 9:25. התייחסתי לנתונים האלה כמה פעמים העונה, אבל הפעם נקודה למחשבה: כמה ניצחונות נוספים הקבוצות שויתרו עליהם היו משיגות היום, לו אותם שחקנים היו שם? וכמה ניצחונות היו מאבדים בלעדיהם? לא יודע לשים על זה מספר מדויק, אבל אני חושב שהתשובה לשאלה השנייה הייתה מספר גבוה יותר.
ברייס יאנג נראה השבוע הרבה יותר טוב יותר מסי.ג'יי סטראווד וג'יידן דניאלס. אפשר לטעון שהוא נראה טוב מהם בשלושת השבועות האחרונים. תעשו עם העובדה הזאת מה שאתם רוצים.
שגיתי לגבי הדולפינס והבאקס - העונה של שתיהן רחוקה מלהיות גמורה.
יש כאן טרנד למהמרים שכדאי לשים לב אליו: האנדרדוגס במשחקים בתוך הדיוויז'ן היו השבוע במאזן של 5 ניצחונות ו-2 הפסדים עם ה-Spread.
אני רואה הרבה שיח ברשתות לגבי מי שראוי לזכות בתואר מאמן העונה. דן קמפבל הוא השם הפופולארי, כשמאחוריו שמות כמו קווין אוקונול ושון פייטון. באופן אישי, אני חושב שדן קמפבל מועמד ראוי מאוד, אבל הבחירה השנייה שלי היא מאט לאפלור.
מיילס גארט הוא בהחלט שחקן ההגנה הכי טוב בליגה. אולי נציע לליגה חוק, בעקבות מקרי סקוואן והנרי - ששחקנים טופ 3 בעמדה שלהם, שתקועים שנים באותו פרנצ'ייז כושל, יהיו חייבים לקבל הזדמנות לעבור לפרנצ'ייז אחר בפרי-אייג'נסי, כדי שנוכל לתת להם הזדמנות להראות מה הם שווים בנסיבות אחרות? בחיים לא יקרה, אבל תחשבו על זה.

זרקור על: קרוליינה - קנזס סיטי (30:27)

פטריק מהומס חוגג. ניצחון קשה לצ'יפס. Grant Halverson, GettyImages
שוב ניצח עם הרגליים. מהומס/GettyImages, Grant Halverson

ברייס יאנג היה הקיובי הצעיר שנראה הכי טוב השבוע. יותר טוב מקיילב, יותר מג'יידן ואפילו יותר מסי.ג'יי סטראווד. תנו לזה לשקוע, אבל לא יותר מדי עמוק, כי זה רק משחק אחד.

ובכל זאת, זה היה, כנראה, המשחק הכי טוב בקריירה של יאנג, לא רק בגלל המספרים (21 מ-35, 263 יארדים, עם TD וללא איבודים), אלא בעיקר כי הוא פשוט נראה, לראשונה מזה שנה פלוס, כמו קיובי לגיטימי בליגה, מול אחת מהגנות המסירה הטובות בליגה:

המספרים שציינתי למעלה כוללים 5 "מסירות גדולות" (Big Time Throws) לפי PFF - ובכך הוא הכפיל את כמות המסירות האלו שהייתה לו לאורך כל העונה! בכל עונת 2023 היו לו 18 כאלו, ומעולם לא יותר מ-3 במשחק (פעם אחת בלבד). אם הוא יצליח לבנות על המשחק הזה - אולי בכל זאת יהיה לו עתיד בליגה הזאת (זה "אם" רציני מאוד).

הפנתרס הצליחו להזיז את הכדור בקלות מפתיעה במשחק הזה - הם פתחו אותו עם שלושה דרייבים ארוכים שהגיעו לרדזון מתוך ארבעת הראשונים שלהם, ויצאו מזה רק עם 9 נקודות (הם היו 2 מ-6 ברדזון במשחק כולו).

את הפספוס הגדול היה אפשר להבין רק בדרייב האחרון, כשכולם הפנימו ששוב - כל זה קרה רק כדי שפטריק מהומס יוכל להשיג עוד W עם הרגליים שלו:

זה בכלל לא משנה מה קרה ב-58 הדקות שקדמו - האיש קלאץ' לא פחות מאף ספורטאי אחר בתולדות הספורט האמריקאי. פשוט כך.

הטייט אנד שאינו טראוויס קלסי בצ'יפס, נואה גריי, תפס שני TD במשחק הזה (משחק שני ברציפות עם 2 סקורים, אחרי באפלו) - מה שמביא את הסך כל שלו העונה ל... 4 - בדיוק כמות הטאצ'דאונים שהוא קלט בשלוש העונות הראשונות שלו בקריירה.

לבלוג המלא של פיקס סיקס

זרקור על: גרין ביי - סן פרנסיסקו (10:38)

על הניינרס במשחק הזה אין יותר מדי מה לכתוב - זו הייתה גרסה פצועה (בוסה, וויליאמס, וורד ועוד) וחיוורת של קבוצה לא טובה במיוחד ממילא. אחרי המשחק הזה, הם כבר במקום האחרון בבית, עם שוברי-שיוויון בעייתיים מאוד (3:1 במאזן התוך-ביתי) ונראה שהעונה שלהם תיגמר מוקדם מהצפוי.

צריך לזכור ולקחת בחשבון - האוף-סיזן הבא הוא זה שבו פרדי צפוי לקבל חוזה גדול. מקאפרי, קיטל ויוזצ'ק מתקרבים לקצה הפריים שלהם. והזרקור מופנה כעת לעבר קייל שנהאן - האם הוא הגיע לתקרה שלו בסאן-פראן? האם הגיע הזמן לשינוי משטר? ואם כן - איך זה ישפיע על ההתפתחות של פרדי, אחרי המעבר לחוזה גדול (עם צפי לירידה, גם אם זמנית, באיכות הכישרון סביבו)? הפרונט אופיס של הניינרס יצטרך, אולי, גם לקבל החלטות לגבי דיבו סמואל, שממשיך לאכזב, בנסיבות שבהן הוא אמור היה לפרוח (כאן למטה - עם עוד דרופ קריטי):

אני לא למדתי משהו חדש על הפאקרס במשחק הזה. לא יהיו הרבה משחקים שבהם ג'ורדן לאב ישלים 13 מ-23 מסירות ל-163 יארדים, והם יפרקו את היריבה ב-28 נקודות. ג'וש ג'ייקובס הוא סיפור הצלחה מסחרר (שאני פקפקתי בו, אגב. לא בגלל שהוא RB, אלא כי לא חשבתי שהוא יהיה שדרוג גדול ביחס לאארון ג'ונס).

אני יודע שהרבה אנשים מדברים העונה על דן קמפבל, קווין אוקונול ושון פייטון לתואר מאמן העונה. אבל לדעתי, גם לפלור ראוי לכמה קולות.

  • עוד באותו נושא:
  • פוטבול

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully