אמש (חמישי) באיטליה, כאשר הסתיימה המחצית הראשונה של המשחק בין מילאנו למכבי תל אביב, היה ברור שמכבי תל-אביב במצוקה. אמנם היא סיימה את 20 הדקות האלה רק בפיגור של 7 נקודות, אבל הבעיה הייתה ב- 50 הנקודות שספגה.
לכן גם אין לראות בהפסדה של מכבי 98:86, הפתעה כלשהי, שכן ההגנה כשלה בניסיונותיה לבלום את כוכבי מילאנו שהיו הפעם במיטבם. המילאנזים צלפו 13 שלשות, וחגגו בזכות משחקם המצוין של ז'אק לידיי (22 נקודות) וניקולה מירוטיץ' הוותיק (20 נקודות), באחד ממשחקיו הטובים ביותר בשנים האחרונות. פביאן קוזר הוסיף 11, והוכיח עד כמה מורגש חסרונו בריאל מדריד, שבה שיחק עד העונה.
אבל הסיפור שלצד המשחק הוא כמובן אי שיתופו של סייבן לי במדי הצהובים. לעיתים צריך לקרוא היטב את המפה, והעיקר להתייחס לדברים שאמר זה לא מכבר עודד קטש: "אני לא רואה סיטואציה שאפשר בה לעבור שנה שלמה עם שחקן שלא נמצא איתנו באימונים". ואיך אומרים, כנראה שלקטש נשבר. אמנם סייבן לי הגיע למכבי תל אביב בהבנה מצד מכבי שיוכל לא להגיע לארץ אלא להצטרף אליה במשחקי החוץ. אך בהעדרו מאימוניה השוטפים, ונוכח הפסדיה האחרונים, מימש עודד את אזהרתו על כך שיש גבול אותו אין בדעתו לעבור.
ההפסד אמש הוא הרביעי ברציפות אותו נחלה אלופת ישראל ביורוליג. לא הועילו 20 הנקודות שקלע ג'יילן הורד, 15 הנקודות של ליוואי רנדולף ו- 14 הנקודות שקלע רומן סורקין. גם כאשר התעוררה הקבוצה במידת מה, ועלה בידיה לצמצם ברבע האחרון את פיגורה עד למינוס 4, היא שילמה מיד ביוקר מסלי מרחק של לידיי הקטלני. במו ידיו הוא דאג לייצר נקודות יקרות בדקות הקריטיות.
מילאנו, פרט לרבע הראשון, הייתה כל העת בעמדת הובלה, וכל סל שקלעה הגביר עוד יותר את ביטחונם של לידיי ומירוטיץ'. יתכן שהם ציפו למשחק קשה יותר, אבל על הפרקט הם נתנו את הטון וניצחו בצדק. במהלך המשחק, וגם בדקות הטובות של מכבי תל אביב ,היא נראתה לי כחסרת אמביציה. אותה אמביציה שתמיד איפיינה את משחקיה.
קטש שיתף במשחק את הרכש החדש, מריאל שאיוק, וקיבל ממנו 10 נקודות. בהתחשב בכך שהיה זה משחקו הראשון של שאיוק בקבוצה, הוא עשה את שלו, ואליו אי אפשר לבוא בטענות. המהלומות המכאיבות שספגה מכבי תל-אביב במשחקיה עם בולוניה, פנאתינייקוס, אולימפיאקוס ומילאנו הם כבר נחלת ההיסטוריה. עכשיו זה בדיוק הזמן שבו עודד קטש יכול וצריך להחזיר אותה אל המסלול.