מתברר שלא כולם אוהבים את העובדה שבוסטון סלטיקס זורקת בממוצע יותר שלשות מאשר זריקות לשתי נקודות. אתמול (ד') קראתי על כך שישנם הטוענים שהדבר רע לכדורסל.
לקרוא - ולא להאמין. בכדורסל, כאשר קבוצה נהנית משורה של צלפים משובחים תהיה זו טעות קריטית למנוע מהם את הזריקות שמעבר לקשת ה־3. לפיכך, בוסטון, שהיא אלופת העונה שעברה, מנצלת את יתרונותיה כדי לקלוע מכל טווח אפשרי. אשר לקהל באולמות הכדורסל, ולצופים בבית, מדובר במיפגן מרהיב עין, שכן לראות צלף בפעולה זוהי תמיד חוויה בפני עצמה.
הרי קשת ה־3 נועדה מלכתחילה להקשות על השחקנים בזריקה לעבר הסל והיא תובעת כמובן מיומנות ברמה גבוהה במיוחד. שחקני כדורסל משקיעים באימונים כדי לשפר את יכולת הקליעה, ומכאן שאיני יכול להסכים עם האמירה שמטווח של שלשות הינו דבר רע. אני סבור שדורון ג'מצ'י, הזכור לנו כקלעי שלשות מצוין, חושב בדיוק כמוני. אופתע מאד אם הוא חושב אחרת.
זה גם מביא אותי לסיפורו של כוכב גולדן סטייט סטף קרי. שנים רבות הוא מזוהה לחלוטין עם קליעותיו ממרחקים נועזים, ארוכים יותר מקשת ה־3. המחמאות שמקבל קרי הן, ובצדק רב, מקיר לקיר. אנשים מתפעלים ממשחקו, מצפים לניסיונות הקליעה שלו ממרחקים, וכשהוא קולע, מריעים לו בהתלהבות. הכדורסלן הנפלא הזה מנצל בכל הזדמנות את יתרונו היחסי על פני שחקנים רבים ב־NBA. גם כשיחליט לפרוש הוא ייזכר כאלוף השלשות של הליגה, אז מדוע לסטף קרי מותר, ולבוסטון 'אסור'?
הביקורת על הצליפות של שחקני בוסטון גם מזכירה לי את התלמיד המעולה, שתעודת הגמר שלו רצופה בציוני 10, אבל היה מי שאמר שלדעתו זו תעודה משעממת, אלא שאת אוהדי הסלטיקס השלשות אינן משעממות. הן אפילו מאירות עיניים ומעידות על כישרון ועל עבודה קשה, המניבה כאמור תוצאות במשחקים.
כל מאמן היה שמח שיעמדו לרשותו קלעי מרחק מצטיינים ומה שמותר לסטף קרי לעשות, ולזכות במחמאות, מותר כמובן לשחקני בוסטון. אף אחד לא מונע מקבוצות אחרות לקלוע שלשות והן בוודאי לא הורסות את המשחק. הן הבונוס לאוהדיה של האלופה.