אייאקס היא עדיין לא הקבוצה הכי טובה באירופה, אבל אמש (חמישי), בהשוואה למכבי תל-אביב היא נראתה אלופת העולם בכדורגל. לכן אייאקס גם ניצחה 0:5, והתוצאה עוד עושה חסד עם מכבי. זה עלול היה להיות הרבה יותר גרוע.
מראש היה ידוע שהאלופה הישראלית אינה בכושרה הטוב ומכאן שסיכוייה להפתיע באמסטרדם היו יותר תיאורטיים מאשר מעשיים. ובכל זאת יש הפסד, ויש הפסד, וזה של אתמול נחשב כבד מנשוא ומעליב. אייאקס חגגה במגרש מבלי שיעלה ברגלי המכבים למנוע זאת ממנה. היא הניעה את הכדור בקלילות וסיימה את המחצית הראשונה ביתרון מוחץ בן שלושה שערים. במצב זה כבר היה ברור שמכבי אינה מסוגלת להזיק לה. אחר כך הגיעה תוספת של עוד שני שערים במחצית השנייה, שחתמה את התוצאה, והותירה את מכבי תל-אביב במאזן עגום המדבר בעד עצמו: ארבעה הפסדים בארבעת המחזורים הראשונים של הליגה האירופית.
על אף אחד משחקני מכבי תל-אביב ניתן לומר שהוא היה במיטבו. חולשת הקבוצה החלה בהגנה, עברה בקישור והגיעה עד להתקפה. זו עוד הוכחה לעובדה, שלאחרונה היא נראית חסרת אנרגיות ומתקשה במהלכיה. אמש היא ספגה את השער השני לאחר שחלוצי אייאקס ניהלו, בינם לבין עצמם, וללא קושי, ארבע מסירות במרכז רחבת העונשין. באותו רגע נידמה היה שקו העורף של מכבי כלל אינו קיים, והשער הובקע בקלות בלתי נסבלת.
בכדורגל כאשר קבוצה טובה פוגשת ביריבה חלשה, תוצאת המשחק היא בהתאם, ואכן היא ביטאה נאמנה את הפער העצום שבין אייאקס למכבי תל-אביב. עם זאת, אני סבור, שהתנאים האובייקטיביים הם בעוכריה של המפסידה. היא חסרת בית ועמוסה בטיסות ארוכות ומעייפות. זה אינו תירוץ. זוהי עובדה.
לצד כל הדברים שכתבתי, לא שכחתי שערן זהבי נכנס כמחליף למשחק באמסטרדם, בדקה ה- 82. שחקן שהוא סמל, ראוי שמאמנו זרקו לאזטיץ יעניק לו זמן ממשי, וכלום לא היה קורה אם זהבי היה משותף מתחילתה של המחצית השנייה. כך לפחות אני הייתי נוהג במקומו של המאמן. לא הייתה שום סיבה הגיונית לשתפו רק על סף סיום המשחק. כבוד לשחקן גדול זו בוודאי לא דרישה מופרזת. היא אפילו מתבקשת.