לקראת המשחק הערב (שלישי) בליגת האלופות בכדורגל בין ריאל מדריד לדורטמונד, אין טוב מג'וד בלינגהאם לשחק במדי ריאל את "ה־9 המזויף" המודרני. למי שאינו יודע, הכוונה היא לכך שבלינגהאם לא יוביל את ההתקפה, אלא ישחק מאחוריה.
אני מתייחס לכך משום שהתפקיד הזה אינו חדש. הוא מוכר עוד משנות ה־50 ומי שביצעה אותו הלכה למעשה הייתה נבחרת הכדורגל של הונגריה. בניגוד לכל האחרות ששיחקו אז עם חלוץ מרכזי מוביל, החליטה הונגריה לשחק עם שני חלוצי חוד שהופעלו על ידי חלוץ מרכזי נסוג. התפקיד הזה הוטל על ננדור הידיקוטי, בזכות הבנתו את המשחק ויכולתו לספק כדורים לשני שחקני החוד - שאנדור קוצ'יש (מימין) ופרנץ פושקאש (משמאל).
השינוי במערך ההתקפי נשא פירות, הרבה משום שכל אחד מהשלושה, קוצ'יש, הידיקוטי ופושקאש - היה כדורגלן על. הידיקוטי לא רק מסר כדורים מדויקים, היה קשה לשמור עליו בגלל תנועתו הבלתי פוסקת ובעיטותיו לעבר השער. עמדתם במגרש של חבריו להתקפה בלבלה את ההגנות שניסו לנטרלם ובדרך כלל ללא הצלחה. הבלבול נבע מהעובדה שבמרכז ההגנה ניצב בלם אחד בלבד שמצא את עצמו רץ מימין לשמאל - בניסיונות נואשים לשמור הן על קוצ'יש והן על פושקאש.
ניסיונות אלה נועדו מראש לכישלון חרוץ. לא סתם הביסה הונגריה 3:6 את אנגליה בוומבלי ו־1:7 בגומלין בבודפשט. לכן, בהגיעה למשחקי גביע העולם לפני 70 שנה בשווייץ נחשבה נבחרת הונגריה מועמדת בטוחה לזכייה בו, אבל בגמר, למרות שכבר הובילה בתוצאה 0:2, היא נחלה הפסד סנסציוני 3:2 לגרמניה. עד היום הוא נחשב להפתעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של משחקי הגמר.
עם כל הכבוד לשחקני הדור העכשווי, מרביתם רחוקים מאוד מאיכותם של ההונגרים הגדולים. אומנם הכדורגל עשה צעדים גדולים מאוד בשיפור הכושר הגופני והיכולת האתלטית ומאמנים ושחקנים ערים לשינויי מערכים שמתבצעים תוך כדי מהלכי המשחק, ובכל זאת, אותם שמות שהזכרתי היו תפארתו של הכדורגל. הוותיקים ודאי יודעים על מה אני מדבר.