1. לי השתלב גם ברשימת הכוכבים הזו
כל טירון יודע שלכל שבת יש מוצאי שבת, וכל כדורסלן מתחיל לומד שלכל ערב חג יש מוצאי חג. אתמול (חמישי) היה תורו של סייבן לי לחוות זאת על בשרו. אז לפני הכל, נחזיר חוב קטן מהטור שהילל כאן לפני 48 שעות את ההצגה הפנומנלית של הגארד בהופעת הבכורה ביורוליג.
לא, לא עומד להיכתב כאן פליק-פלאק לאחור, כי אף אחד משני המשחקים הללו אינו אמור לשקף את משקלו האמיתי של לי במכבי תל אביב; לא 23 נקודות ב-22 דקות (לא, הוא לא עומד לנפץ ממוצעי שיא מימי דורון ג'מצ'י), וגם לא 0 מ-3 מהשדה ב-21 דקות.
את הטקסט הקודם סגרה רשימת הפרמיירות המרשימות שנראו בצהוב בעידן היורוליג, ולי השתלב בה בטבעיות. עכשיו תראו מה קרה לאותם שחקנים בהופעתם השנייה. ספוילר: גם ברשימה הזו הוא מתאקלם בלי בעיה.
- וויל ביינום, אחרי 29 נקודות בבכורה במכבי, צנח ל-6 (7-1 מהשדה).
- פייר ג'קסון, אחרי 27, נעצר על 5 (7-2).
- אנדרו גאודלוק, אחרי 27, נרגע מעט עם 16 (9-5).
- דיאור פישר, אחרי 26, נתקע על 11 (6-3).
- יניב גרין, אחרי 24, נעלם עם 0 (3-0).
- סקוטי ווילבקין, אחרי 24, ירד ל-10 (10-4).
- סייבן לי, אחרי 23, סיים עם 5 (3-0).
אז בעצם, אלה שקלעו 25.7 נקודות בבכורה - צנחו ל-7.5 במשחק השני. הנסיגה מאמש הייתה טבעית ואפילו די מתבקשת, ואחרי שכל זה נאמר, לי שידר משהו חיובי גם בערב שבו לא הכל הלך לו, בלשון המעטה. הוא לא כפה את עצמו על המשחק (ולראיה - מספר הזריקות הנמוך שלו), ביקר שמונה פעמים על קו העונשין (יותר מכל שחקן אחר בקבוצה בכל משחק שהוא העונה) וסגר את הערב על ארבעה אסיסטים ואפס איבודים.
2. פרטיזן לא קלעה במשך חמש דקות. ולא היה מי שינצל
ובכל זאת. קצב התנועה של מכבי ירד בצורה דרסטית כשלי ריכז במקום תמיר בלאט, ולמרות שהגארד האמריקאי לא איים לכאורה על הסל, המאמן עודד קטש טעה כשלא השתמש בו מספיק דווקא ברבע הרביעי.
במקביל לירידתו של לי לספסל והחלפתו בג'ון דיברתולומיאו, פרטיזן בלגרד נתקעה במשך חמש דקות ללא סל שדה. היא פגעה ב-0 מ-8, איבדה כדור אחד ולא עזרו לה גם שלושה ריבאונדים בהתקפה כדי לקלוע יותר מנקודת עונשין בודדה. אבל היא החלה את פרק הזמן הפרובלמטי הזה ביתרון 70:76, וסיימה אותו ב-73:77. כלומר, בנזק מינימלי.
למה? כי גם הצהובים השכילו באותן דקות למצוא את הטבעת רק דרך הקו, ולא היה להם את האיש שיוכל לייצר יש מאין בהתקפות העומדות, כשהשעון מתקתק וכשהלחץ גובר. לצד הערב הפנטסטי של בלאט מסביב (תשעה ריבאונדים ותשעה אסיסטים), הוא לא בדיוק פגע בזריקות שלקח בעצמו וסיים עם 2 מ-8; ליוואי רנדולף היה בשיאו במחצית הראשונה (17 נקודות), אך בשנייה לקח רק עוד שתי זריקות והוסיף שתי נקודות; ודיברתולומיאו ראוי להתייחסות נפרדת.
להלן התייחסות נפרדת: ג'ונדי סיים עם 0 מ-9 מהשדה. מעולם, ב-194 הופעותיו ביורוליג, לא הגיע למספר כזה; הוא שיחק 22 דקות וחצי, ולא קלע בהן אפילו נקודה. היו לו תצוגות מאופסות בעבר, אבל לא בפרק זמן כל כך ארוך על המגרש; ואת הערב הוא חתם במדד 8-. גם זה שיא שלילי בקריירה. או בשתי מילים, שפל קריירה.
לאור הנתונים הללו, ולא רק בגללם, לי היה צריך להיות על המגרש ברגעים שבהם הייתה לאלופה הישראלית הזדמנות - שהתבררה כאחרונה ובלתי חוזרת - להתקרב ולהתקמבק. גם אם הסיפרה בטור הנקודות האישי שלו לא הייתה עולה (והיא הייתה עולה), הוא בוודאי היה מסייע לבלאט, רנדולף וג'יילן הורד לקבל הזדמנויות טובות יותר לנגוס ביתרון הפרטיזני.
קטש עצמו הסביר את ההיגיון מאחורי ההחלטה להושיב בצד את לי. "היו דקות שבהן בחרתי לשחק בלעדיו, כי פרטיזן השתמשה בהגנת חילופים וכדי להתקיף את זה - צריכים להיות מאומנים. הוא הצטרף רק לפני כמה ימים, וסבל מזה. אם הוא היה יותר מחובר ומבין מה אנחנו רוצים, היה לו יותר קל. אי אפשר להאשים אותו".
לבסוף חזר הסייבן ב-77:73, ומיד קבוצתו ספגה שלשה קריטית של פרנק ניליקינה שממנה היא כבר לא הצליחה להתאושש.
3. 11 שלשות ב-47%. וזה לא עניין של יום
שלשה אמרנו? שלשה אמרנו. אלוהי המספרים יתקשו בוודאי להסביר כיצד קבוצה מנצחת 26:43 בריבאונדים, וקולטת לידיה את רוב הכדורים החוזרים מהחטאות שלה עצמה (16:19), אך מפסידה בכל זאת במשחק עצמו; ולא סתם מפסידה, אלא ב-12 הפרש. אז איך מסבירים? שלשה אמרנו, והתכוונּו לשלשות.
במסגרת המהפכה המוחלטת שביצע ז'ליקו אוברדוביץ' בפרטיזן, הוא בנה את קבוצת השלשות הטובה ביורוליג. לפחות עד שיוכח אחרת. אתמול היא צלפה 11 פעמים מעבר לקשת, בכושר דיוק מדהים של 47.8%. בואו, מדהים. זה לא שהיא תפסה יום מיוחד. בשלושת המשחקים הקודמים היא עמדה על 11.6 שלשות ב-46.6%.
אז פרטיזן עם 47.8% לשלוש, ומכבי תל אביב עם 25%. לא צריך לנחש מי המנצחת, ממש כפי שלא היה צריך לנחש מי ניצחה ביום שלישי - כשמכבי פגעה ב-45.5% ואנאדולו אפס ב-26.1%.
אה, וחוץ משלשות היו גם איבודים (15 לצהובים, חמישה לפרטיזנים).
4. שעון החורף מתקרב
הצהובים יוצאים עכשיו לחודש הפחות סימפטי בלוח השנה. בשבוע הבא הם יתארחו בקובנה אצל ז'לגיריס, וכעבור חמישה ימים ישובו לז'לגיריו ארנה כדי לפגוש את פנרבחצ'ה (שרונאס יאסיקביצ'יוס בונה על תמיכת הקהל הליטאי? ואיך רוקאס יוקובאיטיס סידר לעצמו שני ביקורי מולדת בשבוע, בלי שיוכל לשחק?); בכלל, 6 מ-8 המשחקים הקרובים שלהם ייערכו בחוץ, ובשניים היחידים ש"יארחו" הם ייתקלו בריאל מדריד ובאולימפיאקוס החזקות. שעון החורף מתקרב.