המלך יוהאן השני: פרידה מיוהאן נייסקנס, התגלמות הכדורגל הטוטאלי

כאשר נשאל יוהאן קרויף על ההרכב האופטימלי מבחינתו, הוא השיב: "שוער אחד, תשעה יוהאן נייסקנסים וקרויף אחד בחוד". האמירה הזו הדגישה את ההערכה העצומה של כוכב העל לעמיתו, אך לא פחות מכך את רב גוניותו של נייסקנס. "יוהאן השני", כפי שהוא כונה, היה התגלמות הכדורגל הטוטאלי. לקרויף אמנם לא היתה עמדה מוגדרת והוא נדד על המגרש, אך הוא בכל זאת היה שחקן התקפה. נייסקנס ידע לעשות הכל. לו באמת ניתן היה למצוא תשעה שחקנים כמוהו באייאקס ובנבחרת הולנד, זו היתה יכולה להיות התגשמות החזון האוטופי.

למעשה, היה זה בואו של נייסקנס שהפך את אייאקס לקבוצה הטובה באירופה. רינוס מיכלס הצעיד אותה לגמר גביע האלופות ב-1969, אך היא הובסה שם 4:1 בידי מילאן, וניכר כי משהו היה חסר במרכז המגרש. הקבוצה היתה קצת עדינה מדי, ונדרש לוחם שיאזן אותה ויידע לעצור את היריב במידת הצורך. נייסקנס אותר על ידי הסקאוטים במועדון הקטן מעיירת הולדתו המסטדה, ששיחק אז בליגה השניה. צפיה במספר משחקים הספיקה כדי להבין שהוא מתאים למשימה, על אף שעדיין לא חגג יום הולדת 19. הנער הגיע לאמסטרדם בקיץ 1970, נכנס בביישנות לחדר ההלבשה שנשלט על ידי הכוכבים הגדולים עם האגו הענק, ותוך ימים ספורים התברר שהוא בדיוק החלק שהיה חסר בפאזל.

אייאקס היתה קבוצה של אמנים, ונייסקנס השתלב בה היטב מבחינה זו. הוא היה אלגנטי מאוד עם הכדור, לא התקשה לעבור את שחקני היריב בהטעיות קלילות, שלח מסירות מדויקות לכל טווח, ונהנה גם להצטרף להתקפות מאחור עם אחוז ניצול הזדמנויות סביר בהחלט. אלא שבמקביל הוא גם היה קשוח בהגנה, הפגין לעתים משחק אלים מדי, חילץ אינספור כדורים, ושידר אומץ ומנהיגות. סיאק סווארט, אגדת אייאקס בפני עצמו שהיה אחד הוותיקים במועדון ולקח את נייסקנס תחת חסותו, הגדיר אותו כ"קשר לרחבה לרחבה הראשון בהיסטוריה". יתרה מזו, הוא מילא ללא בעיות גם את התפקידים בעורף בעונתו הראשונה באייאקס, הוא שיחק לא פעם כמגן ימני, כולל בגמר גביע האלופות.

הגמר ההוא, מול פנאתינייקוס בוומבלי במאי 1971, היה מכונן. נייסקנס, עוד לא בן 20, היה השחקן הצעיר ביותר על הדשא בפער ניכר, אך זה לא הורגש כלל. בדיוק להיפך - הוא שידר בגרות וקור רוח. היה קשה להאמין שהוא שיחק בליגה השניה פחות משנה קודם לכן. אייאקס ניצחה 0:2, הניפה את הגביע בפעם הראשונה - וכך החל רצף של שלוש זכיות רצופות, כאשר בכל גמר מילא נייסקנס תפקידים שונים. ב-1972, כאשר גברו ההולנדים 0:2 על אינטר העוצמתית, התבקש הקשר לשמור אישית על הכוכב הגדול של השחורים-כחולים, סנדרו מאצולה. הוא עשה עבודה נפלאה, הקשר האיטלקי לא הצליח לבוא לידי ביטוי, בעוד קרויף דווקא כן - הוא כבש פעמיים והביא את התואר. בחלוף שנה, לא היו לנייסקנס משימות שהגבילו אותו, והוא פשוט דהר לכל מקום בדרך לניצחון 0:1 על יובנטוס. כדאי לשים לב - בלעדיו ספגה אייאקס רביעיה בגמר האירופי הראשון שלה. איתו היא שמרה על רשת נקיה בכל הגמרים.

מובן שאיכויות אלה נדרשו גם בנבחרת, ונייסקנס ערך את הופעת הבכורה בה עוד ב-1970. וים ואן האנחם, העילוי של היריבה המושבעת פיינורד, נהנה לשחק לצידו ושיבח אותו מאוד. מאז, מקומו היה מובטח, והוא תרם בהתקפה ובהגנה. בפתיחת מוקדמות מונדיאל 1974, למשל, הבקיע נייסקנס שלושער לרשת נורבגיה בניצחון 0:9, אך במשחק שלאחר מכן התבקש לשמור על פאול ואן הימסט, הכוכב הגדול של בלגיה - ועצר אותו בכל דרך אפשרית, כולל תיקולים חריפים מדי.

בתקשורת ההולנדית ביקרו אותו אחרי ההתמודדות שהסתיימה בתיקו 0:0, ופרשנים טענו כי לא מתקבל על הדעת לבצע 13 עבירות במשחק בודד. נייסקנס לקח זאת ללב, ואפילו סבל מהתקפי בכי כתוצאה מכך. קרויף בא כמו תמיד לעזרתו. "יוהאן היה מצוין, והוא הציל אותנו מהפסד", אמר הכוכב הגדול פומבית, והרגיע את חברו.

אז נייסקנס הפגין מחויבות דומה גם בקרב השני מול בלגיה, שנערך במחזור הנעילה של טורניר המוקדמות. הנבחרות הגיעו אליו בשיוויון נקודות, והפרש השערים העדיף של הכתומים איפשר להם להסתפק בנקודה. זה מה שקרה בתיקו 0:0 נוסף, אך הפעם היהת דרמה גדולה כי בדקה ה-89 הבקיע יאן ורהיין שער לזכות האורחים, אשר נפסל בטענה שגויה לחלוטין לנבדל. לו השיפוט היה תקין, הולנד היתה מפסידה ומפספסת את העליה הראשונה בתולדותיה לגביע העולם, וכל ההיסטוריה היתה משתנה. השריקה עזרה, ומבחינת חובבי הכדורגל הנייטרלים זו היתה ברכה, כמובן. הם זכו לראות את הפלא ההולנדי - וזו הנבחרת שזכורה כאחת הגדולות בכל הזמנים.

בטורינר הבלתי נשכח, היה לנייסקנס תפקיד חשוב מאוד, והוא אף הוכתר לסגל מלך השערים עם חמישה כיבושים, כאשר רק גז'גוז' לאטו הפולני לפניו. שני הראשונים הובקעו אמנם בפנדלים בניצחון על בולגריה, אבל גם זו מומחיות חשובה, ומרתק לא פחות כי נייסקנס קיבל את האחריות לגשת לנקודה הלבנה - הרי גם הפעם הוא היה אחד הצעירים ביותר, רק בן 22. קור הרוח שלו במצב לחץ היה מופתי, וקרויף סמך עליו בעיניים עצומות במצבים כאלה. נייסקנס מצידו ראה בקרויף מנטור על המגרש. "אני ממלא את הוראותיו ללא פקפוק", הוא אמר. ההרמוניה ביניהם היתה קרובה לשלמות.

במשחקים המכריעים בשלב הבתים השני, שיתוף הפעולה הזה עלה מדרגה. בפתיחת המפגש מול מזרח גרמניה, נחסמה הבעיטה של קרויף, אך הכדור הגיע לנייסקנס ששיחרר יעף נהדר תוך כדי זינוק - והכתומים היו בדרך ל-0:2. במחזור הנעילה מול ברזיל, הספיקה להם נקודה כדי לעלות לגמר, אך הנבחרת הזו לא רצתה לשחק על תיקו. היא שלטה נגד אלופת העולם, ובפתיחת המחצית השניה שלח קרויף כדור רוחב מדוד לכיוונו של נייסקנס שצץ ברחבה בעיתוי הנכון וכבש את אחד השערים היפים בחייו. קרויף הוסיף אחד גם בעצמו, והולנד שוב ניצחה 0:2 כדי להגיע לגמר עם 6 נצחונות מ-6 משחקים.

כמעט כל העולם היה בעד טוטאל פוטבול מול הגרמנים ביום הגורלי ההוא במינכן, ונייסקנס רשם את שמו על הלוח באופן מיידי. הגרמנים טרם נגעו בכדור כאשר קרויף הוכשל ברחבה, ו"יוהאן השני" ניגש לנקודה הלבנה. הוא התכוון לבעוט ימינה, אבל שינה את דעתו בשבריר השניה האחרון, וזה עבד - כי השוער ספ מאייר ניחש נכון את הכוונה המקורית. משם, הכתומים היו אמורים לדהור לניצחון נוסף, אך הגורל רצה אחרת. מערב גרמניה השלימה את המהפך עוד במחצית הראושנה, ולבבות רבים מדי ברחבי תבל נשברו לרסיסים.

בדיעבד, התברר שזו היתה הפסגה מבחינת ההולנדים. בחצי גמר יורו 76, במשחק אלים ורווי עבירות גסות מול צ'כוסלובקיה בגשם השוטף בזאגרב, איבד נייסקנס את העשתונות והורחק אחרי שכיסח את זדנק נהודה - דווקא כאשר הכתומים היו במומנטום מצוין וביתרון מספרי. המשחק הלך להארכה, בה הבקיע נהודה עצמו את השער המכריע. כך תם הפרק של יוהאן קרויף בנבחרת, כי למונדיאל 1978 הוא סירב להגיע, ונייסקנס הפך בארגנטינה למנהיג הבולט בלעדיו בגיל 26. זו היתה נבחרת נוצצת פחות, אך גם היא העפילה לגמר בו הפסידה למארחת בהארכה.

נייסקנס נותר, אם כך, בידיים ריקות מבחינת התארים במדים הלאומיים, וגם היבול בברצלונה היה דל בהחלט. "יוהאן השני" הגיע לקאמפ נואו בקיץ 1974, מיד בתום המונדיאל ושנה אחרי ש"יוהאן הראשון" חולל מהפכה בקטלוניה. קרויף זכה באליפות ספרד בעונתו הראשונה בבלאוגרנה, והצטרפות חברו הטוב היתה אמורה לחזק את המגמה, גם אם האוהדים התייחסו לרכש בחשדנות. נייסקנס תפס את משבצת הזר בסגל וגרם לכך שהפרואני הנערץ הוגו סוטיל הודח ממנו, ולפיכך הגישה הראשונית כלפיו היתה שלילית. היא התהפכה ב-180 מעלות תוך משחקים ספורים, כי סגנונו האנרגטי של ההולנדי שבה לבבות.

אי אפשר היה לא לאהוב קשר שנותן את הנשמה בכל תיקול ונלחם על כל כדור. המחוייבות האינסופית, שעלתה לעתים פי כמה על זו של קרויף, הביאה ל"יוהאן השני" אהבה חריגה בקטלוניה. הקבוצה אמנם נכשלה פעם אחר פעם בקרבות הצמרת, לא זכתה באליפות ב-5 שנותיו במועדון, והסתפקה בהנפה אחת של גביע המלך ב-1978, אך על המורשת שלו זה כמעט ולא השפיע. נייסקנס נבחר לזר המצטיין בליגה הספרדית בעונת 1975/76, אבל את הפרס החשוב באמת קיבל בכל משחק ביתי כאשר שמע את הקהל קורא בשמו.

לסיפור האהבה הזה היה סוף קורע לב, כי לקראת סוף עונת 1978/79 החליט הנשיא החדש ג'וספ לואיס נונייס כי נייסקנס לא ימשיך בקבוצה. "לא נזכה איתו בכלום", הוא הכריז, ועורר זעם עצום בקטלוניה. מדי יום נערכו הפגנות מול משרדי המועדון, והאוהדים צהלו: "נייסקנס כן, נונייס לא", אך זה לא שינה דבר. לשיאה הגיעה המחאה כאשר ברצלונה חזרה לעיר בתום ניצחון 3:4 דרמטי על פורטונה דיסלדורף בגמר גביע המחזיקות.

עשרות אלפים שרו לו בעוד הוא עומד על המפרסת עם חבריו, ונייסקנס התמוטט בבכי חסר מעצורים. הוא לא רצה להיפרד, אך כך נגזר עליו - וכמתנה האחרונה הוא הבקיע את שער הניצחון על סביליה במשחקו האחרון בקאמפ נואו. מדוע היה נחוש נונייס לקבל החלטה כה לא פופולרית? תשובה הגיונית לא ניתנה בזמן אמת, ובספר שפורסם ב-2016 ניתנה גרסה הזויה באופן קיצוני. נטען בו כי נייסקנס סירב בזמנו להעביר נייר טואלט לנשיא שנתקע בלעדיו בתא בשירותים ציבוריים, ועל כך לא היתה לכאורה מחילה. תבחרו בעצמכם אם אתם מאמינים לזה.

כך או כך, היה זה סוף הקרירה הרצינית של נייסקנס בגיל 27. בעקבותיו של קרויף שחצה את האוקיאנוס האטלנטי שנה קודם לכן, הוא נסע לשחק ב-NASL וקיבל שכר שמן במדי ניו יורק קוסמוס, אבל זו רק הערת שוליים קטנה ברזומה המזהיר שלו. באותה תקופה עבר הקשר משברים אישיים, התגרש מאישתו הראשונה, התמכר לאלכוהול, וסירב לחזור לנבחרת הולנד כי לא היה מוכן לכך פיזית ומנטלית. הקאמבק התקיים בסופו של דבר ב-1982, אבל הכתומים כשלו במוקדמות גביע העולם שנערך בספרד, ואת הקריירה הבינלאומית חתם נייסקנס עם 49 משחקים בלבד. מצד שני, לקרויף היו 48 משחקים - אז הוא עקף את חברו הטוב בישורת האחרונה.

בדפי ההיסטוריה, הוא היה ונשאר "יוהאן השני". זה לא יכול היה להיות אחרת. אלא שמיכלס עצמו טען כי קרויף מתפקד הרבה יותר טוב כאשר נייסקנס נמצא לצידו. "הם היו כמו לנון ומקארטני - נהדרים לחוד ומדהימים ביחד", אמרו עליהם. ועכשיו הם שוב ביחד. קרויף הלך לעולמו בגיל 68 ב-2016, ונייסקנס הצטרף אליו השבוע בפתאומיות - הוא מת בגיל 73 מהתקף לב. וכך, מתוך 11 הכוכבים שפתחו בהרכב הולנד בגמר מונדיאל 1974 נותרו בחיים רק חמישה.