בגיל 35 (עכשיו כבר 36) אלמוג כהן מונה למנהל המקצועי של בית"ר ירושלים, אחת המשרות הבכירות בכדורגל הישראלי. הוא קם ב-05:30 בבוקר, מתפלל ויוצא לירושלים כשהוא לא יודע מתי יחזור הביתה: "ברגע שלוקחים תפקיד כזה מבינים למה נכנסים, זה מעבר לעבודה השוטפת מול ברק יצחקי, האנליסטים, ההנהלה והצוות. גם כשמסיימים עם הקבוצה הבוגרת, כפיר אדרי ואני מתעסקים במחלקת הנוער. בדרך כלל אני מגיע הביתה לקראת הערב והעבודה נמשכת, זה 7\24, זה בא על חשבון המשפחה, מבחינתי אין דרך אחרת לעשות את התפקיד".
איפה ברק יצחקי נכנס בכל זה?
"פרט למחלקת הנוער הוא מעורב בכל. כבר בשבע בבוקר, כשאני יוצא מהבית בנתניה והוא מרמת השרון אנחנו מתחילים לדבר על שחקנים, מחשבות, מערכים, מנסים להיות מוכנים לכל. מדברים על עוד שינוי שאפשר להוסיף במועדון, עוד התקדמות. כל הזמן מתעסקים בשחקן כזה או אחר או במשחק ספציפי, אבל אנחנו כל הזמן מסתכלים רחב על השינוי שאנחנו עושים במועדון. יצרנו מעטפת הרבה יותר טובה - צוות, אנליסטים, בתי מלון למנוחה בין אימונים. ברק אברמוב וכפיר אדרי נותנים לנו את כל הגב הכלכלי והמקצועי לעשות את זה, מבחינתי זה מה שעושה קבוצה ומועדון טובים יותר, לפני הכול. מערכת היחסים שלי עם אברמוב מיוחדת, מעבר לבעלים ומנהל מקצועי, מעבר לכדורגל. אני מרגיש הוא סומך עליי, גם כשהוא לא מאמין בלרכוש שחקנים הוא נותן לי את הגב לזה".
יצחקי לא בקשר עם אברמוב.
"בכדורגל מאמן לא צריך לבוא במגע ישיר עם בעלים. בגלל זה יש מנהל מקצועי, כך עובדים באירופה. אין קשר ישיר ביניהם בנוגע למשחק, לשחקנים, הערות, הכול נעשה מולי".
אתה יודע, המעטפת הזאת עולה כסף, זה עוד שני מיליון שקל שיכלו ללכת לשחקנים.
"אם לא המעטפת, שני מיליון שקל לא היו עוזרים לכלום. המעטפת משפרת כל שחקן ושחקן ואת הקבוצה. ברק דורש מהשחקנים הרבה מאוד, אי אפשר לדרוש משחקנים כל כך הרבה ומנגד לא לתת להם את כל התנאים, זה לא יכול להצליח לאורך זמן. ידענו מראש מה התקציב, מה הולך למעטפת ומה לשחקנים, אפילו הצלחנו לשכנע את ברק לרכוש שני שחקנים למרות שזה לא היה בתכנון, הכול נעשה בחשיבה לטווח ארוך ולא לטווח קצר. האמונה שלי היא שצוות טוב הופך שחקן לטוב יותר ולהיפך, אם השחקן מצוין ואין לו את כל התנאים מסביב, הוא הופך לבינוני ובינוני הופך לגרוע, אין משמעות לעוד 2 מיליון שקל ללא המעטפת".
בגרמניה החלטת שתרצה להיות מנהל מקצועי?
"כבר בגיל 25-26 החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות, להיות ספורט דיירקטור אחרי הקריירה ולהביא דברים לארץ. היה לי שם את תומאס לינקה שאני בקשר איתו עד היום ולמדתי ממנו המון, זה שינה לי את החשיבה על כדורגל, התחלתי לנסות כל הזמן להבין את ההחלטות של המאמן, ואת הדרך, מה עומד מאחורי כל פעולה והחלטה. אבל אף פעם לא הייתי באנרגיה לא טובה כי אני על הספסל, עברתי לחשוב איך אני עושה בשבוע הזה את השינויים ובונה את עצמי אחרי לקבל את ההרכב.
"למעשה, אני מחלק את הקריירה שלי לעד גיל 24 ואחרי, ברמה המנטאלית אז גם חזרתי לארץ לכמה חודשים בהפועל תל אביב והבנתי שאני לא יכול להמשיך כך - הורדתי רגל מהגז והייתה לי הרבה ביקורת עצמית, הבנתי היטב מה עשיתי לא נכון. בתקופה הזאת גם הבנתי שאני רוצה לחזור לגרמניה ולהתמודד ברמה הכי גבוהה, להיות יותר חזק, לא לוותר על המקום שלי, מראש צעיר לראש בוגר. יש הרבה שחקנים בליגה שלנו שיש להם את הכישרון לשחק בבונדסליגה, אבל אין להם את האופי והיכולת להחזיק שם מעמד. להתמודד עם הקשיים זה המבחן האמיתי שם, אני הבנתי שברגע שאני לא עובד כמו מטורף זה לא יכול להחזיק, חזרתי לגרמניה ועשיתי שם את העונות הכי יפות שלי בקריירה".
בעתיד תרצה לחזור לשם בתפקיד מקצועי?
"הייתה לי כבר הצעה להיות ספורט דיירקטור באינגולשטאדט, בחרתי לא ללכת בגלל הדת והמשפחה. אני כרגע מנטאלית לא שם, כרגע לא רואה את עצמי עושה שוב את השינוי לחו"ל בעיקר בגלל הדת. אם לא הדת הייתי לוקח את הג'וב בגרמניה, זה מבחינתי הטופ של ניהול הכדורגל".
בוא נלך למשחק עם בני ריינה. העובדה שמודיעים כמה שעות לפני המשחק שאין קהל משנה את התוכניות?
"היא לא משנה אבל זה משפיע. יש הבדל בין ללחוץ ולהיות דומיננטיים עם הגב והטירוף של הקהל או לעשות את זה בלי קהל, זה אפילו פגע בנו בחלק מהמשחק. ועדיין, בסוף אתה כל הזמן מתאמן באותה צורה על דרך מסוימת, לכן זה לא יכול להשתנות יותר מדי בגלל שאין קהל, אלה דברים שעובדים עליהם יום יום דקה דקה, הפרטים הכי קטנים, אי אפשר לשנות את זה. זה כן יכול להשפיע על הקבוצה ולפגוע במה שאתה מתכנן ורוצה לבצע. כשראינו שזה לא קורה אז במחצית עשינו שינויים, זה לא שינוי שברק זרק את זה עכשיו משומקום, מהקיץ אנחנו עובדים ומדברים על האפשרות לשחק ככה, עוד אופציה שמתקשים, עוד אפשרות לרווח, להפתיע את היריב".
בדיעבד, זאת הייתה טעות להוריד את ירדן שועה לספסל נגד טבריה?
"בדיעבד ברור שלא היה נכון לפתוח איתו, במשחק הספציפי הזה טבריה העיפה כל כדור. יש הרבה דברים בעונה שרוצים להרוויח לפני החלטה כזאת או אחרת, לגיטימי ששואלים שאלות אבל הרעש היה יותר מדי גדול. ירדן שועה הוא הכוכב של הקבוצה, הקפטן, משחק הכי הרבה דקות בקבוצה. הוא נכנס ב-0:0 ורצינו שהוא יכריע את המשחק, פשוט כלום לא הלך לנו. אני מאמין שהקבוצה היא מעל הכול, אם רוצים להצליח הקבוצה צריכה לעשות את השחקנים ובבית"ר זה לא היה בשנים האחרונות. ירדן עשה מספרים אדירים אבל הקבוצה הייתה לא טובה.
"ירדן שחקן מאוד מגוון, הוא לא רק קיצוני שמאלי, לדעתי העמדה הטבעית שלו היא לא קיצוני שמאלי, היא בין חלוץ למתחת לחלוץ, סוג של שחקן חופשי. את הבישול האחרון הוא עשה מצד ימין ואת הגול מול ריינה מהאמצע. אמרו שחיפשתי למכור אותו? אני כמנהל מקצועי יודע שלירדן יש סעיף שהוא יכול להשתחרר ולצאת וגם יודע שהוא רוצה להגשים את זה, אז אני מכין למאמן אופציות. ירדן הוא הכוכב והקפטן אבל אני צריך תחליף אם ירדן לא משחק או עוזב, גם אני וגם ברק שמחים שהוא נשאר, אבל גם הוא חלק מהקבוצה והמסגרת.
"חשוב לציין, הוא לא עשה עבירת משמעת כמו שזאת דרישה של ברק מהשחקנים כל אימון ומשחק, שם זה עומד. אני נמצא כל אימון ואני רואה את הכבוד שירדן עושה לברק יצחקי, הוא ילד טוב שלא מגיע לו שיהיה סביבו כל הרעש הזה, הוא באמת עושה שינוי ומשתפר".
עדי יונה. באיזו עסקה כן היית רוצה שיעבור?
"הייתי רוצה שהוא ייצא מבית"ר לאירופה ולא לקבוצה אחרת בארץ. החלום של עדי זה אירופה, אין טעם לעוד צעד כאן בדרך לשם. גבי קניקובסקי חבר שלי, כשהוא עזב את מכבי נתניה החלום שלו היה להיות באירופה. זה שהוא לא חותם עכשיו במכבי תל אביב לעונה הבאה זה לא כי הוא לא אוהב את מכבי תל אביב, הוא רוצה להגשים את החלום. בנתניה יצאו רז שלמה, קארצב, גנדלמן, טוואמסי, שאחוביץ', רצינו שייצאו לחו"ל ולא יעברו לארץ".
כמה רחוק יונה יכול להגיע?
"רחוק מאוד. הוא עדיין צריך להשתפר פיזית ומנטאלית, אבל הוא יכול להגיע רחוק מאוד. הוא עדיין בתהליך, עובר ויעבור דברים, אבל יש לו יכולות להיות ברמות הכי גבוהות".
נעבור לז'אן מרסלן, הרקע שלו הוא של שחקן פציע, התלבטת אם להביא אותו?
"כן, היה את החשש אם לקחת או לא. הייתה פגישה שלי, של יצחקי, של אברמוב וכפיר, התלבטנו בין שני שחקנים שמרסלן המועדף. שמנו דברים על השולחן - את כל הפציעות שלו, את הסיכון. הוא לא היה סימן שאלה, מקצועית הוא היה סימן קריאה בכל פרט לפציעה. אני זוכר שהראיתי אותו ליצחקי וישר הוא אמר לי 'וואוו' ואז החלטנו שאם הוא המועמד המועדף נלך על כל הקופה. בסך הכל הוא כן היה כשיר כל העונה שעברה, עונה לפניה הוא עבר הרבה פציעות".
כמה טרזייה תומא היה קרוב?
"אני מאוד מחזיק ממנו. כשהתקרבנו לסוף החלון ולא היה ברור אם נספיק לצרף שחקן, לקחנו בחשבון שאם ייגמר החלון הוא השחקן החופשי שנרצה ללכת עליו, אבל זה לא הגיע לזה, צירפנו את ג'נו ג'קוב. צריך לזכור שעד שלושה ימים לפני סוף החלון לא הייתה החלטה לצרף זר שישי, חיכינו עם ההחלטה כי יש לזה השפעה על המענקים של משרד הספורט במיליונים ולכן התלבטנו, ברגע שאישרו לנו שזה לא ישפיע משמעותית על המענקים צירפנו זר שישי".
ירין לוי. איך הוא הפך לאחד הסיפורים המעניינים בכדורגל?
"יש דברים שקשה להסביר. בתור מנהל מקצועי אני חייב להגיד גם לזכות ברק יצחקי - אמרתי לו שאני מחזיק מירין לוי ורוצה אותו, ברק לא בא ואמר שזה שחקן נוער ועדיין לא מוכן, הוא אמר שאם אני כל כך מחזיק ממנו ללכת ולהתאבד עליו. זה מה שאני אוהב בברק, את האומץ, זאת תכונה של אופי, ללכת לקחת שחקן נוער ממכבי חיפה שכמעט לא שיחק בבוגרים ולהפוך אותו לשחקן משמעותי בבית"ר ירושלים צריך אומץ. לברק יש שתי תכונות הכי חשובות למאמן - חריצות ואומץ. מה יהיה עם ירין לוי בעונה הבאה? הוא צריך להתרכז בעונה הזאת, להמשיך להשתפר ולעבוד קשה, הוא ילד טוב ומיוחד, אני מכיר אותו המון שנים, עוד מנערים א' שהוא שיחק 6 ולא 8 או 10, בשנה השנייה בנוער הוא שיחק יותר קדימה אבל בעיניי העמדה הטבעית שלו היא 6".
אבל זה לא 6 הגנתי כמו איסמעילה סורו, ראית נגד ריינה שאין לו תחליף.
"אין יותר רק גרזן בכדורגל, צריכים שחקנים טובים עם הכדור. גם סורו טוב עם הכדור, במשחק האחרון ראו אולי 30% מהיכולת שלו. אני לא מאמין שאין תחליף לשחקן ואפשר היה לראות את זה בתקופה שהוא היה פצוע, סורו נפצע ב-0:0 נגד הפועל ירושלים, ניצחנו אחרי את זה את אשדוד, אני אומר שירין לוי הוכיח שיש על מי לסמוך, ברור שאנחנו רוצים את כולם בריאים וכשירים, אבל יש לכל אחד תחליף".
אתה אוהב שחקנים טכניים.
"תמיד אני אעדיף שחקן שבאינדיבידואל שלו הוא טכני, חזק מהיר ואז לסדר אותו, שחקנים שהפוטנציאל שלו מאוד גדול ופחות שחקנים יציבים אבל הפוטנציאל שלהם לא גבוה. אני תמיד רוצה אליי את הכישרון והיכולות ומאמין שאני אוכל לסדר את כל שאר הדברים. לא תמיד זה הולך אבל ככה אני מעדיף לעשות את הבחירות שלי".
מתבקשת כאן שאלה על זוהר זסנו. הוא מתקשה טכנית, חיפשת לו תחרות.
"אני חושב שזוהר כבר עשה שיפור אדיר מאז שהגענו - אם זה בעצירת כדור, בקרוסים, עובדים איתו על הכול. אני חושב שבסופו של דבר יש דברים שלוקחים זמן, זוהר עושה תהליך טוב מאוד ואני בטוח שהוא יעשה עונה מצוינת וישתפר פלאים, יש לו את הפוטנציאל לקפיצה אדירה. תמיד אני רוצה תחרות בעמדה, היה טוב לזוהר אם הייתה לו תחרות יותר קשה ממה שיש לו עכשיו. אסור ששחקן ירגיש בטוח וטוב עם עצמו, רז ברוכיאן צריך לעבוד קשה ולתת לו פייט על העמדה".
אתם נותנים הזדמנויות לצעירים.
השחקנים הצעירים של המועדון יקבלו הזדמנות - גם מרקוביץ', שגיא ישראלי, יובל שלו, יאן יוספוב, זה יכול לקחת חודש חודשיים ויכול לקחת חצי שנה, אבל הם עם שיפור משמעותי מהקיץ, כיף לראות את זה ואנחנו מאמינים בהם, בדרך הזאת הם יקבלו הזדמנויות, ברק רואה אותם".
הקיץ התעניינת בגולסה ויונתן כהן ועוד כמה שמות שהם לא שחקנים שמתאימים לדי.אנ.איי של מה שאתה רגיל לבנות. מאיפה זה הגיע?
"הקיץ הזה היה מאוד מורכב כי אי אפשר היה להגיד על אף שחקן לא. לא ידענו איך זה יתפתח. בתחילת הקיץ היה קשה מאוד, לא היה לי פשוט - קבוצות לא משחררות שחקנים, זרים מסוימים לא רצו להגיע ואי אפשר לפסול כלום. אמנם אני מנהל מקצועי אך הלחץ היה על כולנו, יצחקי ואני ביחד על השחקנים, ליצחקי יש סיי מאוד גדול באם אני אקח את ההחלטה על השחקן או לא ייקח, והרבה פעמים הוא גורם לי גם לשנות החלטה, הוא גורם לי לראות דברים שלא ראיתי בשניה הראשונה. אין לי בעיה לשנות את דעתי, ברגע שברק יצחקי דיבר איתי ויש בדעה בזה רציונל אני הולך איתו, אני רק רוצה לדעת מה הרציונל ולא לשלוף".
כרגע אתה וכפיר אדרי חולקים את תפקיד מנהל מקצועי בנוער, לאן זה הולך, אפשר לעשות מחלקה לפחות ברמה של היריבה העירונית, הפועל ירושלים?
"כרגע זה עליי ועל כפיר עד שנראה שיש מישהו שהוא במאה אחוז יכול לעשות שינוי. אני חושב שתוך שנתיים בית"ר תהיה עם מחלקת נוער שהקבוצות ברמה של הפועל ירושלים, הפועל ירושלים זה לא רק הקבוצות - מבחינת ההצלחה של הקבוצות נהיה שם, לבנות את כל המסביב זה לא פשוט. ברמת הקבוצות נערים א', נערים ב' ונוער, לפחות שתיים מהן יהיו בליגה הראשונה בסיום העונה, המטרה העיקרית היא שקבוצת הנוער תעלה ליגה".
בגילי נערים ונוער צריך היום לשלם לשחקני נערים ונוער שיבואו.
"אנחנו כבר משלמים, בעתיד נצטרך לשלם לשחקנים בגילאים יותר צעירים. אם אני בעד זה? בעיניי זה לא נכון, שחקן בן 15 שגר בירושלים צריך לשחק בירושלים, אותו דבר בבאר שבע ובחיפה למעט יחידי סגולה שבגיל 16-17 צריכים לעבור לאקדמיה של מועדון אחר, זה נהיה ממוסחר, אני לא אוהב את זה ולא בעד אבל זה השוק וצריך להגיב בהתאם לתנאי השוק".
אימון הפתיחה - אתה באוטובוס, מסתכל על האלפים במתחם בסוג של הלם. מה עובר בראש?
"קודם כל גאווה. אמרתי את זה גם ליצחקי, דיברתי באותו לילה כשהקהל הגיע לשדה תעופה לפני האימון פתיחה. אמרתי לו 'תשמע, תראה איזה טירוף, מה עברנו בין הרגע שלקחנו את הקבוצה למצב שהיא היום, איזה זכות יש לנו להיות במקום הזה'. כשאתה רואה את הציפיות של אנשים שבאים, חלק עם כיפות, אברכים, מכל סוגי החברה. כולם יודעים כמה הדת חשובה לי, יותר מהכדורגל, ואני רואה פתאום חרדים שצופים באימון, זה מרגש אותי".
מקצועית אתם באותו ראש. במה אתם שונים?
"הדבר שאנחנו מאוד שונים בו זה שאני רואה את כל נושא הדיסטנס בצורה שונה ממנו. דיסטנס בין שחקנים, בין אנשי צוות, מול תקשורת. אני זוכר מגרמניה זה שאתה יכול לשתות בירה עם המאמן בערב אבל כשעולים לדשא אתה צריך להיות מפלצת. המאמן הוא סמכות, אתה חייל ואם צריך אתה גם מצדיע. כשברק יצחקי פרש הוא היה מחויב לעבור לדיסטנס הזה כי בתור שחקן הוא היה חברמן וצחוקים, לא הייתה לו ברירה, אני בתור שחקן הייתי מאמן על הדשא, לא עשיתי שום שינוי, ככה הייתי כשחקן, שעולים לדשא אין חברות".
זה מתייחס לטל בן חיים.
"אני לא אתייחס ספציפית לטל, באופן כללי כשחקן הייתי מבין אם ברק היה מתנהג ככה. אני גדלתי ביחד על שיר צדק וחן עזרא, ישנו בפנימייה באותו חדר, כשהפכתי למנהל מקצועי הם הבינו שעל הדשא אני גרמני ומחוץ לאימון הכול בסדר. בדשא הם ידעו שאני יכול להעיף את שיר צדק מהאימון, אני יכול לצרוח עליהם, לדרוש מהם, לא לתת להם חוזה חדש כי מה שמעניין אותי זאת ההצלחה של מכבי נתניה, לא החברות. אני בטוח ששיר צדק גם הבין אותי וגם אם לא זה בסדר, אני צריך לדאוג למכבי נתניה".
חשוב לך כל הזמן לשמור על ברק יצחקי, שיידעו לפרגן.
"מבחינתי המאמן זה אני, אין לי בעיה שאני אקבל את הביקורות וילכלכו עליי, יש לי אמונה חזקה בבורא עולם. כשעושים את זה למאמן שלי זה משהו שפוגע בי, שכואב לי, קשה לי עם זה, מאוד חשוב לי שיכבדו אותו, אני מאוד נפגע שמדברים על ברק משהו שלא מגיע לו. הציק לי שביקרו אותו אחרי טבריה ופחות פרגנו אחרי נתניה, אני פה כדי לשמור על המאמן שלי, אני אעשה הכול בשביל לשמור עליו, אני רואה כמה קשה הוא עובד ומה מגיע לו, לא סתם הקהל בטירוף כזה, ברק עובד כמו משוגע כדי שהקבוצה הזאת תצליח".
אתה קונה מקומות 4-6?
"אני לא קונה את זה, כי מבחינתי להגיד שאני קונה זה להיות לוזר. אני רוצה לנצח כל משחק. כרגע המטרה היא פלייאוף עליון, אבל ברור שברגע שנהיה שם, גם ברק וגם אני נעלה את המטרות, גם אם נהיה מקום שלישי לא נגיד שזהו, הגענו ליעד, תמיד נרצה עוד. אנחנו כן מבינים שכרגע אנחנו לא שם, הלוואי ונגיע לזה, אבל כרגע אנחנו לא שם ולכן לא נמכור אשליות לאוהדים. נעשה צעד אחרי צעד, קודם ניכנס לפלייאוף ושנהיה שם לא נסתפק בזה, תאמין לי".
בית"ר סביב 20 מיליון שכר שחקנים, איזה תקציב צריך כדי להתמודד יותר גבוה?
"כדי לרוץ לאליפות או לפחות להתמודד אני אומר שצריך שכר שחקנים של לפחות 30 מיליון. בשביל לצמצם פערים אנחנו עובדים מאוד קשה, הצוות איכותי, אם זה גם משה אוחיון, מאמן השוערים, אודי בן שמחון מאמן הכושר, האנליסטים, כולם חושבים מחוץ לקופסא ורוצים להתקדם, אבל כדי לסגור את כל הפערים צריך עוד קצת בתקציב כדי שנוכל להתמודד ראש בראש על אליפות, אני מאמין שאם נעשה שנים טובות גם ההכנסות יגדלו ודברים טובים יקרו, הכול ענין של סבלנות לדרך".
ברק בכר גם לוחץ גבוה, מה יהיה במשחק?
"הוא גם ילחץ גבוה, הוא לא יעמוד מאחורי הכדור. ברק ואני נשב ונראה איך אנחנו יכולים להפתיע, לחזק את היתרונות ולהכות בחולשות של חיפה. אני מאוד מעריך את ברק בכר, אנחנו בקשר טוב, הוא הראשון שידע שאני רוצה להיות בבית"ר ירושלים, היו לנו הרבה שיחות על המקצוע לאורך השנים, עד העונה הזאת היינו מדברים לפחות פעם בשבוע".