עידן זלמנסון יחגוג בעוד כחצי שנה את יום הולדתו ה-30, אבל בימים אלה הוא פותח את עונתו ה-14 ברציפות בליגת העל. ברוב שנותיו ג'ינגל הסנטר בין הזירה המקומית לזו האירופית, וכך יקרה גם החל מהערב (שלישי, 19:30) - כשקבוצתו החדשה הפועל חולון תתארח בוורצבורג במחזור הראשון של ליגת האלופות.
כשזלי, כפי שהוא מכונה בפי חבריו, נכנס בשערי היכל טוטו בפעם הראשונה, הוא נזכר דווקא בגיא פניני. "זה השם הראשון שעולה לי לראש כשאני חושב על חולון", הוא מחייך. אחרי שלוש שנים בהפועל תל אביב, הוא מתרגל למציאות חדשה במועדון חדש, ונכנס לרשימה קצרה אך אקסקלוסיבית: לפניו היו רק עוד שלושה שחקנים שהופיעו בארבע הקבוצות הגדולות בכדורסל הישראלי - טרה סימונס, רפי מנקו ותמיר בלאט.
- אז למה דווקא חולון?
"אחרי שסיימתי בהפועל תל אביב, חיפשתי אתגר חדש ורציתי להגיע למועדון שעדיין שואף לתארים ולהישגיות. זה המקום המושלם בשבילי. את המאמן גיא גודס אני מכיר, גם את הישראלים שכבר חתמו פה, למרות שעם אף אחד מהם לא שיחקתי בקבוצה אחרת בעבר. ידעתי שתיבנה כאן קבוצה טובה".
- אחרי שלוש שנים באותה קבוצה, ו-13 שנים בליגה, מצאת בקלות למצוא את האנרגיות להתחיל מחדש?
"תמיד מרגש אותי להתחיל פרק חדש. זה נותן בוסט של אנרגיה. אני רעב מאוד לכדורסל, ויכול להגיד שעד עכשיו אני נהנה מהמועדון, מהאנשים ומהקהל. יש לנו קבוצה עמוקה וגדולה, עם סגל רחב. יהיו ימים שאשחק יותר וימים שאשחק פחות, אבל אני מרגיש שיש לי המון אחריות - ואידרש בעיקר להביא ניסיון ויציבות על המגרש ולעזור לאחרים להיראות טוב יותר".
- למה אפשר לצפות העונה מהפועל חולון?
"זה לא סוד שהתקציב של מכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל ירושלים גבוה יותר. אנחנו יכולים לחפות על זה ברוח לחימה ובקבוצתיות. זו לא בושה להגיד שאנחנו רוצים להתחרות על תארים".
- כל מי שקשור לקבוצה, מדבר על חיבור מיוחד בחדר ההלבשה.
"הייתי בהמון קבוצות, והאווירה כאן נהדרת. פשוט כיף להגיע. אנשים באים מוקדם לאימונים, נשארים אחרי שהם מסתיימים, ונוצרת חברות מדהימה בעיניי. כולם רוצים ללמוד ולהשתפר ולהצליח. וכשהפוקוס הוא על הקבוצה, ופחות כל אחד על עצמו, זה המפתח להצלחה ולדברים טובים שיבואו".
- ברגע שאתם משחקים עם זר אחד פחות מהתל אביביות ומירושלים, אתם לא מציבים לעצמכם תקרת זכוכית?
"לא, כי במועדון עשו חשיבה שאני אוהב מאוד ובנו סגל מקומי רחב. כשחתמתי בחולון, דיברנו בינינו הישראלים שהקבוצה תלך לאן שניקח אותה. אחר כך דיברנו גם עם הזרים, ונראה שהם באותו מיינד סט. ברור שזה תלוי בהמון דברים בדרך, אבל הכיוון והחשיבה טובים, ואני מקווה שגם התוצאה תהיה בהתאם".
- הפועל תל אביב ביצעה קפיצת מדרגה בהשקעה ובבנייה דווקא בקיץ שבו עזבת. לא התבאסת? לא היית רוצה להיות חלק מזה?
"מבחינתי - לא. הפועל זה מקום מצוין, ואני שומר על קשר עם האנשים שם, אבל הייתי רוצה לראות דרך אחרת במועדון".
- איזו דרך?
"דרך שנבנתה לאורך שנים, ואולי קצת התפספסה בקיץ האחרון. בסוף, אתה תמיד רוצה לבנות בסיס רחב שירוץ יחד במשך שנים - וכסף הוא לא מה שמביא זכייה בתואר. אני לא יודע מה ייצא מהעונה הזאת, אבל אני לא בטוח שזו הדרך שבה האנשים בהפועל רוצים לחוות את התואר, לפחות לא הקהל. בכל מקרה, זה שלהם. אני מאחל להם בהצלחה, ומקווה לזכות בעצמי בתואר עם חולון".
- לעומת מה שסיפרת על חולון, איך היה חדר ההלבשה של הפועל תל אביב בעונה שעברה?
"היו שם אנשים מדהימים. השחקנים חברים שלי, ואת כולם אני אוהב. כשאתה בונה קבוצה עם שחקנים בקליבר גבוה, נכנסים לקבוצה גם אלמנטים של אגו ודברים אחרים. זה בא מצד כולם, ולא תמיד זה עובר הכי חלק. לא היו התפוצצויות או דברים גרנדיוזיים, אבל לא תמיד קל לשחקנים להוריד מעצמם".
- איך עבר עליך הלילה שאחרי ההפסד במשחק המכריע של גמר הפלייאוף?
"לילה קשה, אתה לא מצליח לישון ושוקע במחשבות ובתחושת פספוס. להגיע שנתיים לאותו מעמד, ולא לשתות מהבאר, זה לא קל. הדרך החזיקה אותנו שם אחרי גמר הגביע וגמר האליפות בעונה הראשונה - הידיעה שהיינו רלוונטים, התחרינו על תארים, עשינו חיים קשים לכולם והיריבים היו צריכים לירוק דם כדי לנצח אותנו. אבל זה לא ניחם אותנו כדי למנוע את העצב".
- ואחרי שברון לב כזה, אתה רוצה לשכוח מכדורסל ולהתנתק? או דווקא לחזור כמה שיותר מהר למגרש?
"היום אני מבין שאחרי כל העומס שאנחנו חווים לאורך העונה, אתה חייב להתנתק מהכל למשך שבועיים. להיות עם המשפחה והחברים, לעשות דברים שיעזרו לך לנפש. אחר כך כבר נכנסים למוד עבודה".
- מעטים, כאמור, יכולים לענות על השאלה הזאת: מה דומה ושונה בין מכבי והפועל תל אביב, ירושלים וחולון?
"יש דמיון בין ארבעת המועדונים"...
- אתה מסתבך עכשיו עם כולם.
"כן, כנראה. אבל כולם תחרותיים, כולם דואגים לשחקנים, כולם נותנים הרגשה של משפחתיות, וזו הסיבה שהם הפכו כנראה למועדונים גדולים. זו מין אווירת רצינות שאתה מבחין בה מהרגע הראשון. אתה מרגיש מתי אתה נמצא בקבוצה ששואפת לתארים".
- התחלת את הקריירה במכבי תל אביב, והיה איזשהו רגע בקיץ שחזרה שלך עמדה על הפרק.
"היה דיבור קטן. הם גיששו, שאלו, ויצא לי לשוחח עם כמה אנשים, אבל בסוף זה לא היה רלוונטי. מבחינתי, האופציה של חולון הייתה הכי טובה ונכונה בשבילי בשלב הזה של הקריירה".
- בישראל קוראים לך ילד עד גיל 29, ואומרים לך לפרוש כשאתה בן 30... מה החלפת הקידומת הזו אומרת מבחינתך?
"זה אומר שאתה יותר קרוב לסוף מאשר להתחלה, וזה מכה בך. אבל מבחינה גופנית אני במצב מדהים, ומרגיש בשיא הקריירה שלי. בר טימור הוא ההוכחה שבגיל הזה רק מתחילים לעלות".
- איפה תהיה בגיל 40?
"בחולון, משחק כדורסל. אמרנו פניני, לא?".