בקרוב ימלאו שלוש שנים בדיוק להגעת הבעלים החדשים לניוקאסל יונייטד ועל סוגיה אחת בוודאות שאין מחלוקת: המועדון נמצא במקום טוב הרבה יותר מהיכן שהיה עד להגעתם. כלומר, השיפור הוא משמעותי, אבל יש צורך להזכיר שבתקופת הבעלים הקודמת תחת שרביט מנהיגותו של שנוא נפשם של האוהדים, מייק אשלי, ניוקאסל צללה לתחתית הבאר- מקצועית ורוחנית- כך שהשיפור הגדול היה צפוי לאחר הפסימיות התמידית ששררה בימי אשלי. ועדיין, למרות השדרוג המקצועי שנבנה בהדרגתיות מאז שקבוצת הרכישה הסעודית השתלטה על המועדון, הציפייה הייתה שהקבוצה כיום כבר תהיה במקום אחר, נשגב ומרשים אף יותר.
כשמדברים על המהפכה העצומה בניוקאסל, השם הראשון שעולה- ובצדק- הוא אדי האו, שמונה לתפקיד מנג'ר הקבוצה בנובמבר 2021. האו נחשב דאז לאחד המנג'רים המקומיים הצעירים, המבטיחים והבודדים שנולד וצמח בשנים האחרונות בכדורגל האנגלי, שנשלט כבר תקופה ממושכת על ידי מאמנים זרים.
הוא אמנם חווה ירידת ליגה טראומתית עם בורנמות' טרם הגעתו לצפון מזרח הממלכה, אבל עדיין הביא עמו ניסיון מרשים ויכולת לשמר קבוצה תחרותית במסגרת התנהלות תקציבית סבירה. האו הצליח לעמוד במטרה הראשונית שהוצבה בפניו ושמר את ניוקאסל בליגה העליונה בעונת הבכורה שלו, אבל היה ברור שהגעתו והמשאבים הפיננסיים הגדולים שברשות בעלי המועדון יאפשרו לו לפתח את הקבוצה ולהפוך אותה תוך שנים ספורות לאחת הקבוצות הבכירות בפרמייר ליג.
עונתו השניה בתפקיד כבר אותתה, ובגדול, על הכוונות של המאגפייז, שגם מומשו בפועל. עונה ששילבה כדורגל אטרקטיבי, דינמי והידקה שוב את הקשר בין יציעי סנט ג'יימס פארק לבין השחקנים, שהגיבו בגדול. ניוקאסל שבה לוומבלי לגמר גביע הליגה בו אמנם הפסידה למנצ'סטר יונייטד בפברואר 2023, אבל ההפסד לא מנע את פרץ השמחה שעטף את האוהדים לאורך סוף שבוע אינטנסיבי בבירת הממלכה, שתובל במכלול שירה אופטימית, גלונים של אלכוהול שנצרך ללא הפסקה, ובעיקר תחושה שלמרות ההפסד, ניוקאסל הגדולה חוזרת. הקבוצה סיימה במקום השלישי ושבה לליגת האלופות לאחר למעלה משני עשורים, כשהלך הרוח המקומי התגבש תחת אמונה שמכאן- אפשר רק להתרומם.
עונת 24/23 התחילה בהתרגשות גדולה לרגל השמעת פזמון הצ'מפיונס ליג שוב בדציבלים מרשימים בביתה של ניוקאסל, שהוגרלה ל-'בית המוות', שכלל בין היתר את מילאן, פריז סן ז'רמן ובורוסיה דורטמונד. לצד האושר הגדול שכרוך בחזרה למפעל היוקרתי ביבשת, המציאות הכתה במאגפייז שהתקשו להתמודד עם האינטנסיביות הכרוכה בשילוב ליגת האלופות עם אתגרי הפרמייר ליג, סיימו כנועלת הבית בשלב הבתים ופספסו העפלה לאירופה דרך הליגה לאחר שסיימו במקום השביעי וראו את השדים האדומים מעפילים על חשבונם, לאחר שהיממו את סיטי בגמר הגביע האנגלי בוומבלי.
את עונת 25/24 ניוקאסל התחילה בהבנה עמוקה שכיום, שלוש עונות מאז השינוי האינטנסיבי של בעלי הקבוצה, היא עדיין רחוקה מאוד מלהגשים את החזון הראשוני שנוצר והפנטזיה על כך שהיא תימנה תוך עונות ספורות על הרשימה המצומצמת למדי של הפייבוריטיות למאבק הזכיה באליפות. ההון העצום שקיים לרשות הבעלים אמנם הושקע בתבונה עם רכישות של מגוון שחקנים שהפכו את הקבוצה לאטרקטיבית למדי, אבל השאיפה להתחרות בקבוצות הצמרת של הליגה בדמותן של סיטי, ארסנל, ליברפול הולכת ומצטיירת כבלתי מציאותית בפועל.
גם תקנון ה-'פייר פליי' הפיננסי, שהפך לנוקשה הרבה יותר, הפך את המשימה למתאגרת באופן משמעותי ולא סייע לשדרוג הסטטוס המקצועי של הקבוצה. ומעבר להיבטים הכלכליים, ישנו קושי ממשי שמבעבע מתחת לפני השטח, שמדיר שינה באופן תדיר ממחשבותיהם של אוהדי ניוקאסל, והוא הסיכוי לאבד את המנג'ר אדי האו.
דן אשוורת', המנהל הספורטיבי של המועדון בשנים האחרונות, עזב בקיץ לטובת הפרויקט השאפתני שמנצ'סטר יונייטד מובילה בעצמה בחודשים האחרונים, ובין מחליפו פול מיטשל ובין אדי האו קיימים פערים בולטים, שספק גדול אם ניתן לגשרם. בזמן שמיטשל נאלץ לגייס שחקנים חדשים בקיץ בפינצטה לאור ההידוק על הרגולציה הפיננסית מטעם הליגה, האו עצמו הרגיש שמודר באופן קבוע מקבלת החלטות קריטיות בנושא גיוס השחקנים ורכש לחיזוק הקבוצה, ואף לא היסס לשתף את התסכול הגדול שחווה בשפת גוף מאוכזבת במסיבות העיתונאים האחרונות.
החשש הגדול של אוהדי המאגפייז הוא שהאובדן הפוטנציאלי של עזיבת האו, עשוי להטיב דווקא עם הנבחרת הלאומית, שמחפשת באופן אקטיבי מנג'ר קבוע להובלת שלושת האריות למוקדמות המונדיאל הקרוב, והאו מסתמן כמועמד האידיאלי. 'אני לא בטוח שעזיבה של האו היא משהו שאוהדי ניוקאסל יצליחו לעכל. זה נראה מדאיג מן הצד, והעיתוי עשוי להיות בעייתי, אבל מה שבטוח הוא שאת הפערים בינו לבין המנהל הספורטיבי הם יצטרכו לגשר, ובהקדם', שיתף לאחרונה בחשש אגדת המועדון, לס פרדיננד.
עבור נבחרת אנגליה, האו הוא המועמד האידיאלי. ראשית, מכיוון שבורסת המועמדים היא מינימלית להחריד, ושנית- הוא עונה על כל הדרישות שמצטיירות כהתאמה מושלמת לתפקיד: לאחר כשלונות העבר עם מנג'רים זרים, מולדת הכדורגל מעוניינת אך ורק במנג'ר אנגלי (אלא אם כן באופן חריג ומפתיע, יורגן קלופ או פפ גווארדיולה יגלו עניין יוצא דופן בתפקיד), והאו, שצמח בכדורגל המקומי כשחקן מהליגות הנמוכות, זכה להזדמנות כמנג'ר ובנה את עצמו באופן מדורג ומרשים. הוא דמות שמקרינה רוגע ושלווה באופן זהה למנג'ר הקודם, גארת' סאות'גייט, ואותם אלמנטים הפכו לדרך חשובה ובעיקר שונה בתכלית ממאמני העבר של אנגליה, שבעיקר הנחילו אווירת כאוס תמידי.
בזמן שעתידו בניוקאסל לא ברור, גם על כר הדשא המשימה שניצבת בפניו היום נגד מנצ'סטר סיטי (14:30, ספורט1) כלל לא פשוטה, כשהמאגפייז ינסו לעשות את מה שמיעוט מקבוצות היבשת הצליחו לעשות עד כה, ולעצור את ארלינג הולאנד ואלופת הפרמייר ליג. ניוקאסל, שחוותה הפסד מתסכל במערב לונדון במחזור האחרון נגד פולהאם, תנסה להגיב לאחר שהופתעה בקרייבן קוטג', ותקווה לשוב למומנטום חיובי וקיזוז גל השמועות באשר לעזיבה אפשרית של האו. והפתרון האידיאלי להורדת מפלס הלחץ ביציעי סנט ג'יימס פארק הוא ניצחון יוקרתי על הסיטיזנס, הישג שמעט מאוד קבוצות בליגה יכולות להתהדר בו בעונות האחרונות.