אבי רצון ושלמה שרף, לא החליפו מילה זה שלוש שנים. הריב המתוקשר בין השניים החל עוד לפני יותר מעשר שנים, כששרף פתח את קדנציית האימון הראשונה שלו בנבחרת ישראל. הערב נפגשו השניים ודנו בעיקר בנבחרת ישראל של עידן גרנט. לפחות בנושא הזה היתה בינהם הסכמה. למי שפספס, לפניכם קטעים נבחרים:
זה התחיל כששלמה שרף הביע דאגה לקראת המשחק מול צרפת וחשש מהטקטיקה של גרנט: "אם אתה צריך לשמור על הצרפתים, אתה צריך את היחידה ללוחמה בטרור, עדיף לא לחשוב עליהם בכלל". אח"כ חזר שרף למשחק מול קפריסין, "הנבחרת באה במטרה להתגונן, להפריע, כבר עברנו את זה בשנות החמישים. זה מפוצץ אותי כשאני שומע שהשחקנים מתעייפים בדקה ה-50, מה הבעיה. לקשטן זה לא הפריע בעונה שעברה באירופה וגם לא למכבי חיפה בליגת האלופות".
אבי רצון הסכים איתו בנושאים הללו, אך הזכיר לו שהוא הפסיד בקפריסין פעמיים ואמר כי יש אנשים שחושבים שבעקבות ההיסטוריה העגומה שלו, אסור לו להביע דיעה על התוצאה שהשיג גרנט באי השכן. שרף ענה לו: "אני היום פרשן. חובתי וזכותי המלאה להביע את דעתי. אני מכיר את הכדורגל, הייתי מאמן, אני לא משמיץ, אין לי שום דבר אישי נגד אברם גרנט, אני מאחל מכל הלב שיצליחו. אז מה אם הפסדתי לקפריסין. ניצחתי גם את צרפת, אז מה?"
לאחר שהמשיך וקטל את הדרך בה העלה והוריד שחקנים מהאולימפית וקבל על ייבושו של דגו, כשאבי נמני, חברו לקבוצה, מועדף על פניו, התפנה שרף לשמוע את השאלה המפתיעה של רצון, שהציע לו לחזור לאמן את הנבחרת.
"היום אני עוסק בדברים בשביל הנפש שלי," אמר שרף, "הקמתי רשת של בתי ספר כדורגל. אני לא מדבר על הבראת הכדורגל, אלא עושה את זה בנתניה בפועל. הספיקו לי השנים שהייתי בנבחרת. לא אחזור".
רצון ביקש מהמאמן הלאומי לשעבר, להביע דיעה על הליגיונרים בניון ורביבו: "בניון פצוע? איזה פצוע, נפל לו הג'וקר על הרגל. זה כמו נמני. אני מכיר את הסחורה כל כך טוב. אני מוכן לראות את הריפליי של המשחק ותראה שלא קרה לבניון כלום. הוא היה בטוח שהוא מגיע מספר ומקבל את חולצת ההרכב ואולי בצדק. אבל פה מתחילה הבעיה של הכדורגל הישראל, כי המאמן תמיד צודק כלפי השחקנים. בכל זאת, שני היוסים (הכוונה גם ליוסי אבוקסיס) צריכים להיות בהרכב. אני לא יודע מה עובר על רביבו. התרומה שלו למשחק בקפריסין לא היתה קיימת."
אבי רצון נזכר בערגה בימים היפים, שלמה הזכיר לו שבלעדיו הוא לא היה קיים ("אני עשיתי אותך"), אלא שהפעם היה להם נושא לשנאה משותפת, אברם גרנט. רצון: "נהנתי מהרבה דברים בתקופתך שלמה, אבל לא מהעובדה שלא התייחסת לביקורת עניינית. לזכותך ייאמר שלא ניסית למכור משהו שהוא לא. אצל גרנט אתה לא יכול לדעת כלום. הוא תמנון תקשורתי". רצון הוסיף ואמר, "אצל שלמה שרף תמיד היו השחקנים הטובים בנבחרת, אצל גרנט אף פעם אי אפשר לדעת את המניעים לשילובם של השחקנים".
בסופו של דבר, לא חידשו השניים יותר מדי, מעבר לגילוי האוייב המשותף. האמת שדווקא אהבנו אותם יותר כשהם היו יריבים...
בסוף רצון הציע לשרף לחזור לנבחרת
31.3.2003 / 23:58