אתמול (שבת) נערך במתחם חודורוב ערב מרגש לזכר תומר סטרוסטה ז"ל, אוהד הקבוצה שנרצח במסיבת נובה. האירוע, שהופק בשיתוף משפחתו של תומר, כלל משחק ראווה בין חבריו לקבוצה שהורכבה מעובדי המועדון, שחקני עבר ומאמנים במחלקת הנוער.
בסיום 40 דקות של כדורגל, ניצחה קבוצת החברים של תומר בתוצאה 2:5. את השער האחרון כבש אחיו של תומר ז"ל, איתי ונטורה, שחקן במחלקת הנוער של המועדון, שעלה לשחק בדקות הסיום וזכה לתמיכה ואהבה מחבריו ומכל הנוכחים באירוע.
למשחק הגיעו בין היתר מאמן הקבוצה מסאי דגו, ראש מערך קשרי האוהדים שביט אלימלך ושחקן העבר עומר דמארי.
אימו של תומר, אורלי ונטורה, נשאה דברים טרם נפתח המשחק: "אני רוצה להודות לכולכם שהגעתם לכבד אותנו במשחק לכבודו ולזכרו של תומר שנרצח במסיבת הנובה ברעים. לא כולכם יודעים, אבל ניבאו לתומר עתיד מזהיר כשחקן כדורגל. במשך כל שבוע היינו מלווים אותו לאימונים, וכמובן כל שבת במשחקים. תומר שיחק בתפקיד החלוץ, וכשהכדור היה מגיע אליו לרגל... הוא היה רץ, שולט בו בצורה חכמה מאוד ומסיים בגול. כילד, היה לו ראש מלא תלתלים, ועל המגרש היו קוראים לו ראובן עטר הקטן.
"כשתומר הגיע לחטיבת הביניים בגיל 13, הוא הרגיש שהוא צריך לבחור בין הכדורגל לבין לחיות את החיים, המסיבות והיציאות בימי שישי בערב - כי המאמן היה מתקשר ובודק בערב שישי אם השחקנים יצאו לבלות או הלכו לישון. אבל תומר בחר שכבר מגיל צעיר הוא רוצה לחיות את החיים, כמו שרק הוא ידע לעשות. כך, גם ביומו האחרון ובשעה האחרונה של חייו, מה שעשה זה לרקוד, לשמוח ולחיות את החיים.
"לא אשקר, יצא לי הרבה לחשוב מה היה קורה אם היה מחליט אחרת, מה היה קורה אם היה מחליט ובוחר בכדורגל - החיים שלנו היו שונים לגמרי. אבל ב-11 החודשים האחרונים למדתי כמה דברים: הדבר הראשון זה להפסיק לשאול 'מה אם', והדבר השני זה לא לשאול 'למה', כי לשני הדברים האלו אין באמת תשובה. קצת לפני השבת הארורה ששינתה את חיינו, תומר ואני ישבנו ודיברנו ואחד הדברים שהוא התחרט עליהם (כי האמת שלא היו הרבה דברים שהתחרט עליהם) זה שהוא הפסיק לשחק כדורגל, כי ידע שהוא מוכשר מאוד.
"אז החל מהערב ואני מקווה שמעכשיו בכל שנה, נערוך משחק לכבודו ולזכרו של תומר שלי, שאנחנו כל כך אוהבים ומתגעגעים אליו. אני מקווה שעד סוף הערב קצת נשמח, קצת נבכה, נשמע מוסיקה, נצחק, נתרגש, נתגעגע וכמובן נשחק כדורגל, בעצם נעשה כל מה שתומר אהב לעשות - ונחגוג את חייו של תומר שלי.
"ולסיום, שוב תודה לכם - לחברים של תומר שמלווים אותנו ושישחקו הערב לזכרו, ותודה לכל מי שהגיע לכבד אותנו הערב. תודה ענקית למועדון הכדורגל הפועל תל אביב שמזמן הפכו למשפחה ולא רק לקבוצת כדורגל, ושמאותו יום ארור לא עזבו אותנו אפילו לא לשנייה אחת. תודה מיוחדת לשמוליק בל ואורטל בוטביקה האהובים על העזרה והתמיכה להרים ערב כזה, ועל החיבוק החם שאנחנו מקבלים. אוהבת את כולכם ובהצלחה במשחק".
מנכ"ל המועדון, עמית פסט, אמר לנוכחים בסיום המשחק: "משפחות סטרוסטה ו-ונטורה היקרות, חברים, משפחת הפועל תל אביב, תודה לכולכם שהגעתם לכבד את זכרו של תומר, שנרצח ע"י מחבלים נתעבים בפסטיבל נובה ב-7.10.
אנו גאים לקחת חלק במחוות הללו עבור אוהדינו שאינם איתנו עוד. זוהי חובתנו הערכית והמוסרית - והמעט שהמועדון יכול לעשות עבור אנשים שהפועל תל אביב הייתה כל עולמם. במהלך השנה האחרונה אנו עוברים אירועים קשים מנשוא, כקהילה, כמדינה - וגם כל אחד בביתו. לא הכרתי את תומר לצערי, אבל כשאתה מביט בו דרך התמונות, אי אפשר להתעלם מעיניו הטובות, מלאות שמחת החיים, אשר אורן כבה לנצח.
בשם מועדון הכדורגל הפועל תל אביב והקהילה המדהימה שמקיפה אותו, חשוב לי להגיד לכם, משפחות סטרוסטה ו-ונטורה היקרות ללבנו, אנו מחבקים אתכם ונמשיך ללוות אתכם מקרוב תמיד. מי ייתן והערב הזה יהפוך למסורת רבת שנים - ותומר, אם אתה מסתכל עלינו עכשיו, תדע שיש לך משפחה וחברים מדהימים, שעושים הכל בשביל לשמר את זכרך ולפאר את שמך בכל הזדמנות. אני מודה לכם על הזכות לכבד את זכרו של תומר, בנכם האהוב. יהי זכרו ברוך".
לאחר טקס הענקת המדליות למשתתפים, הזמר בן גדסי ביצע את השיר "לילה מייאש", שנכתב על ידי תומר ז"ל ונמצא ע"י אימו לאחר מותו. השיר הולחן על ידי עדי לאון.