ערב טוב ייאוש ולילה טוב תקווה: הניגודים בין מכבי חיפה לבאר שבע

השבוע האחרון במכבי חיפה הזכיר את העשור המאוד לא מאושר שקדם לקדנציה הקודמת של ברק בכר - חוסר שקט, מחאות מהקהל, תחושה שהעונה התבזבזה עוד לפני שהחלה. כל זאת, כשלקבוצה שני ניצחונות משני משחקים ויחס שערים 0:6.

הנסיבות שהובילו לכך שעומר דהן יפתח לצדו של דיא סבע בהתקפת מכבי חיפה אכן היו בעייתיות. גם אם ההדחה מאירופה הצדיקה צמצום בסגל, המכירה של פרנזי פיירו ומיד אחריה הפציעה של דין דוד הבהירו כמה הבנייה הייתה בעייתית בקיץ הזה. על הנייר, השנה הרביעית של בכר במכבי חיפה החלה לקבל במהירות צורה של השנה הרביעית שלו בהפועל באר שבע, וכל זה כשאנחנו באמצע ספטמבר.

מה היה עוצר את מחול השדים וגורם לכולם לעצור קצת? ניצחון על בני ריינה. תשע נקודות משלושה משחקים היו קונות אוויר לנשימה ומספקות שקט תעשייתי, לפחות עד אמצע השבוע. מכבי חיפה הצליחה לאבד את מנת החמצן הזאת.

למען הסדר הטוב, אני חושב שאיתן שמואלביץ' שישב בעמדת ה-VAR טעה. אם אתה לא מסוגל לקבל החלטה על בעיטת 11 מטר בתוך דקה, אל תשלח שופט למצלמה. זה נכון לכל החלטת VAR, אגב, הגיע הזמן שיתחמו את העניין הזה בזמן. בנוסף, עם קצת מזל שריף כיוף הודף את הפנדל הגרוע של גיא חדידה וכל הסיפור הזה מייצר מומנטום אחר למכבי חיפה, בדומה להדיפת הבעיטה של ג'וש כהן בפתח תקווה בעונת האליפות הראשונה. אלא שכל אלה דיונים תאורטיים. עובדתית, מכבי חיפה שמטה שתי נקודות, ויחד עם יכולת חיוורת במיוחד שמה בעצמה את חותמת הכשרות לכל הטענות שעלו נגדה השבוע.

לאן הולכים מכאן? בעוד שלושה ימים יסתיים חלון ההעברות. אחר כך יגיע אתגר לא פשוט בדמות בית"ר ירושלים. עדיין לא סגרנו חודש, וכבר נראה שמכבי חיפה עומדת להתמודד עם השבוע הכי חשוב שלה בעונת 2024/25.

אין לדעת האם בשבוע האחרון צפה ז'ארקו לאזטיץ' במשחק בין מכבי תל אביב למכבי פתח תקווה אשתקד בבלומפילד. רן קוז'וך הימר אז על לחץ גבוה, אבל משחק המעברים המהיר של האלופה שבדרך וההגנה הבינונית של הקבוצה שלו הורידו אותו בתבוסה 4:0.

למרות הכישלון ההוא, הגיוני היה לצפות שקוז'וך ינסה ליצור לחץ בחלק ההתקפי גם הפעם, אבל נראה שמכבי תל אביב לא הייתה מוכנה לכך. היו לאלופה מחציות גרועות גם בעונה שעברה, אבל בשום שלב, להוציא אולי את משחק ההפסד למכבי חיפה, היא לא נראתה כל כך נחותה ועגומה בבלומפילד. ההשפעה אמש יכלה להיות הרסנית, לו רק באר שבע הייתה יודעת לכבוש (שערים חוקיים, הכוונה).

באר שבע רגילה להפסיד למכבי תל אביב בבלומפילד ואפילו לכבוש שם שערי שוויון שנפסלים לה, אבל ל-0:1 הזה היה טעם שונה. תאורטית, בלי ויטור, עם סוללת פצועים, חוסר אמון במאמן וביטול משחק סוער שהשלכותיו עדיין נבחנות בבית הדין, מכבי תל אביב הייתה צריכה להוביל 0:3 בדקה ה-15. הבעיה: היא קנתה את הלוקש הזה. באר שבע אולי לא פתחה בעצמה במלחמה פסיכולוגית, אבל הנסיבות הפכו אותה לחלק ממנה והיא כמעט ניצחה בה.

כאמור, היא הפסידה לבסוף, אבל את נקודות האור קשה היה לפספס. קינגס קאנגווה הוא חתיכת שחקן, הכושר הגופני טוב (ובלי אירופה יהיה יותר קל) והקישור יודע ללחוץ. מחץ התקפי חסר ואולי הגיע הזמן לסמוך יותר על אמיר גנאח, אבל אחרי יותר משנה של חוסר תקווה, שהחלה ב-6:1 בטרנר, העיניים סופסוף נפקחו ודרכן ניתן לראות גוון ורוד.

דווקא במשחק שבו הפסיד קוז'וך צבר קרדיט, אבל גם הוא יודע ומבין שהיכולת תימדד במשחקים עם אדרנלין נמוך יותר ונגד קבוצות שבאות להסתגר. רק אז נדע עד כמה משב הרוח החדש בנגב באמת מרענן.

הפציעות של שגיב יחזקאל, גבי קניקובסקי ודור תורג'מן הבהירו מדוע מכבי תל אביב צריכה סגל עמוק כל כך, במיוחד בהיותה הנציגה האירופית היחידה שלנו השנה. לאזטיץ', שמכוון לחלוקת עומסים נכונה, הלך עוד לפני המשחק אול אין עם המושג "רוטציה". העובדה שערן זהבי לא ראה אפילו דקה במשחק אמש רק ממחישה עד כמה הגישה שלו מרחיקת לכת.

בפברואר שעבר זהבי סופסל לראשונה על ידי רובי קין. האירי ידע שהמקרה מורכב וטיפל בו בזהירות. זהבי, גם אם לא אהב את ההחלטה, קיבל אותה בהבנה. לאזטיץ' כבר לקח את הסיפור שני צעדים קדימה. הרי אם במכבי תל אביב חושבים שזו צריכה להיות שנת הפריצה של תורג'מן, זהבי צריך לשלם מחיר. לפחות על פי השער והתוצאה אמש זו הייתה החלטה נכונה.

לזכותו של זהבי ייאמר שכבר מפברואר מחכות לא מעט נשמות טובות שיתפוצץ, שייצא בהצהרות, שיוביל למשבר בנוסח זה שהיה עם חזן ובניון בנבחרת או לכל הפחות יספק כותרות מכפישות על מכבי תל אביב, אבל מהצד שלו זה לא קורה. הוא מתנהל בשיקול דעת ולא מתפתה לקולות שמסביב. גם הוא יודע שהמעמד השתנה, גם הוא רואה את הסגל הרחב, גם הוא מבין שבגיל 37 כולם סופרים לך את הימים עד הודעת הפרישה. ובינינו, גם הוא יודע שהוא לא השחקן שהיה.

האם זה אומר שהכול בסדר מבחינתו? כמובן שלא. למרבה האירוניה, הפציעה של תורג'מן צפויה להחזיר אותו להרכב כבר ביום רביעי מול הפועל ירושלים. יהיה מעניין לראות כיצד זהבי מגיב על המגרש. יהיה הרבה יותר מעניין אם גם יכבוש.

• במהלך השבוע שעבר דיווח שלמה וייס כי מכבי חיפה מתעניינת בגיא מלמד. ההיתכנות למעבר כזה עדיין לא ברורה מצד הפועל חיפה ונותרו רק שלושה ימים להחליט, אבל דבר אחד בטוח: אין בנמצא הרבה חלוצים ישראלים שיכולים לתת את התפוקה של מלמד. הצמד שלו מול הפועל ירושלים הבהיר שוב עד כמה קבוצות בדרג הבינוני תלויות בו. שש שנים אחרי ההתנסות הלא מוצלחת בהפועל באר שבע, אולי הגיע הזמן שיקבל עוד צ'אנס במועדון גדול.
• אחרי לא מעט כותרות וכמעט מעבר לבית"ר ירושלים, נדב נידם הגיע לקריית שמונה וגמל מיד עם שער שהוביל לניצחון על עירוני טבריה. נידם כבר בן 23, גיל לא צעיר כשמדברים במושגים של "פריצה", אבל עונה טובה עשויה לסלול לו את הדרך למכבי תל אביב. שחקן שיהיה מאוד מעניין לעקוב אחריו השנה.
• בסוף העונה שעברה כבש סתיו נחמני את השער השני לרשת הפועל תל אביב והשאיר את מ.ס. אשדוד בליגת העל. אמש נכנס כמחליף בדקה ה-20 ובדקה ה-76 הבקיע את השער שהחזיר את קבוצתו למשחק בדרך ל-2:2 מול סכנין. נחמני נחשב בעבר לטאלנט במחלקת הנוער של מכבי תל אביב, עבר למכבי חיפה ומאז מושאל ממנה לקבוצות שונות. האם יש לו עתיד בירוק?