מדהים לקרוא על כך שכריסטיאנו רונאלדו עומד על סף מיליארד עוקבים בכל הפלטפורמות. הוא מוכר כמעט בכל בית בעולם, ולהזכירכם, מדובר בכדורגלן שכבר אינו משחק באחת מהליגות הפופולאריות בתבל.
מתברר שהמעבר לליגה הסעודית היה מבחינתו הצעד הנכון. הוא לא חייב לשחק בריאל מדריד, ביובנטוס או במנצ'סטר יונייטד כדי לצבור עוד ועוד מעריצים, והנתונים בשטח מעידים על כך כאלף עדים. ספק אם יש היום מישהו מפורסם ממנו וזוהי מחמאה למשחק הכדורגל, שמשורותיו עלתה הדמות שיש לה כל כך הרבה מעריצים. במילים אחרות: רונאלדו הוא יותר מאשר אלביס פרסלי והחיפושיות.
אני זוכר היטב את התקופה שבה שיחק בקבוצת ריאל מדריד, ואלפי ישראלים טסו לספרד לראותו, והגיעו לאיצטדיון ברנבאו, כמתנת בר מצווה נחשקת לילדים. זה היה טירוף של ממש, שלא לדבר על חולצת המשחק שלו שנחטפה כלחמניות חמות מהתנור.
אותו, ובצדק רב, לא מעניין אם בעבר היו כדורגלנים טובים ממנו או כמותו, ואומנם היו כאלה. למשל, מבקיעני על, דוגמת פרנץ פושקאש, פלה, יוסביו, גרד מילר, מראדונה, ומאוחר יותר מרקו ואן באסטן ומסי. אלה רק מקצת השמות ובכל זאת יש בכריסטיאנו רונאלדו משהו מרתק המשפיע על כולם. האהבה לאימו, אותה הוא מרבה להציף במתנות, כמו גם את כל בני משפחתו האחרים. הפרסום שמלווה כל צעד שכזה, הוא תוצאה ישירה להתפתחות הטכנולוגיה עליה פלה או גרד מילר כלל לא חלמו.
רונאלדו סוחף אוהדים רבים, הרבה בזכות השקעתו העצומה בשמירה על כושר גופני יוצא דופן, גם בהתקרבו בצעדי ענק לגיל 40. בכך הוא מהווה דוגמה מעולה לדרך שבה הוא מנהל את חייו. עבורו, הגיל הוא רק מספר כרונולוגי, ושניתן להיות בכושר בכל גיל, משום שאין דבר העומד בפני הרצון.
בהשוואה אליו, נחשב ליאו מסי לצנוע, למרות שזכה בגביע העולם במדיה של נבחרת ארגנטינה, תואר שחסר לכריסטיאנו, אבל רונאלדו מייצג בכבוד את פורטוגל, החל מהתקופה שבה שיחק במנצ'סטר יונייטד האנגלית ואחריה בריאל מדריד הספרדית וביובנטוס האיטלקית והוא מתגאה בכך. ייתכן מאוד שאפילו בשעת כתיבת הטור הזה רונאלדו כבר עבר את מיליארד העוקבים אחריו. זה בהחלט אפשרי.