עשרה לקחים מחצאי הגמר האזוריים

1.לא כל הנוצץ זהב – המיאמי דולפינס שהרשימה כל-כך במשחק הויילד קארד נגד הקולטס, קרסה לחלוטין נגד הריידרס, קבוצת פוטבול טובה, אבל לא מבריקה. עקב האכילס של הדולפינס היה שוב פעם ג'י פידלר, שהשלים שלוש מסירות לידי הגנת הריידרס, מתוכן הוחזרה אחת לטאצ'דאון. אאוץ'. לאמאר סמית' חזר לממדיו הטבעיים. חנוכה נופל רק פעם בשנה. כך גם משחק של 208 יארד.

2.לא כל הנוצץ זהב (2) – הסיינטס מניו אורלינס, שדילגו מעל המשוכה הגבוהה מאוד של הסט. לואיס ראמס, נדמו כמי שהמעמד גדול עליהם. ההגנה, הכוח המניע מאחורי ניו אורלינס, עשתה יותר מדי כבוד לקולפפר והבחורים. את מחיר הענווה היא שילמה בריבית דריבית. אולי כדאי שיביאו את כריס מקנטייר – הפה המלוכלך של בלטימור רייבנס – להרצאת אורח בקיץ?

3.לשקר יש רגליים – בלטימור רייבנס מצליחים לעבוד על כולם בעיניים ולנצח משחק פלייאוף שני ברציפות ללא קווטרבק ווייד רסיבר. ג'אמאל לואיס תלוי יותר מדי בקו ההתקפה שלו ושאנון שארפ, עם כל הכבוד, הוא בכלל טייט אנד. השיקגו ברס של 86' היו קבוצת הגנה לא פחות טובה מהרייבנס, אבל היה להם את ג'ים מקמהון בקיו.בי, וולטר פייטון ווילי גולט. טריו התקפי קטלני. מעניין מי תהיה הקבוצה הראשונה לצעוק בפניה של הרייבנס, "המלך הוא ערום"?

4.ריי לואיס הוא אדם מסוכן – מי שהתמקד בריי לואיס בשני המשחקים האחרונים ראה אדם עם שליחות. קטלנית. אלימה מאוד. כמעט פלילית. הבן אדם מחפש לפגוע באנשים שמולו. להבדיל מדניס רודמן שהיה ממעיד שחקנים בדרך להגנה, או תוקע ברכיות לאשכים, ריי לואיס מתעופף לעבר הקורבן, על כל 124 הקילוגרמים שלו. הוא מכוון את הקסדה לחזה, לברכיים, למותניים ולצוואר, כל המקומות שעלולים לגרום לפציעה.

5.קבוצה שמבקיעה בהגנה מנצחת משחקים – הרייבנס, הג'יינטס והריידרס, החזירו כולן אינטרספשנס לטאצ'דאון. בפלייאוף הסובל מהתקפות חלשות, ההגנה היא גם ההתקפה הטובה ביותר. חוץ ממינסוטה, לה יש את רנדי וכריס קרטר, אז כך שהיא לא צריכה טובה מאף אחד.

6.קבוצה שמבקיעה בספיישל טים מנצחת משחקים – הג'יינטס פתחו את המשחק בהחזרת קיק אוף לטי.די. הרייבנס שברו את הטייטנס עם חסימת הפילד גול וההחזרה שלו לאנד זון השני. מסתבר שבפלייאוף הסובל מהתקפות חלשות, הספיישל טים הוא ההתקפה הטובה ביותר. חוץ ממינסוטה, לה יש את רנדי, כריס קרטר, רוברט סמית ודונטה, אז כך שהיא לא צריכה טובה מאף אחד (אתם שמים לב כאן למוטיב חוזר?).

7.השיפוט מצוין – רק צ'אלנג' אחד בארבעה משחקי פלייאוף? (הג'יינטס ערערו על תפיסת כדור של האיגלס) זה מראה שהזברות עושות את העבודה שלהן כמו שצריך. בזמן כזה, בדרך כלל, מחפשים להאשים את השופטים בכל דבר רע שקורה. לא הפעם.

8.ג'יסון סיהורן איז בק אין ביזנס – סיהורן, שתוייג לפני שנתיים ושלוש כהבטחה הלבנה הגדולה, בעמדת הסייפטי, נפצע והושבת לאורך כל העונה שעברה. בינתיים ג'ון לינץ' מטמפה השתלט על תואר הסייפטי הטוב ביותר בפוטבול. לעונה הזאת הוא חזר מהוסס ואיטי בצעד, אבל בשני המשחקים האחרונים של ניו-יורק הוא החזיר אונסייד קיק לטי.די ואינטרספשן ל – 7 נקודות. יופי לו.

9.ג'ים פאסל הוא איש הקרח האמיתי – הוא לא מזיז שריר בפנים במשך שלוש שעות. אחרי שהג'יינטס פתחו את המשחק בהחזרת קיק אוף של 97 יארד לטאצ'דאון, הוא הוריד מבט לתוכנית המשחק שלו ועבר לצ'ארט של ההגנה.

10.הויקינגס הם הדארלינג של כולם – אחרי שהקולטס, הראמס והברונקוס נבעטו בסיבוב הראשון, ונשארנו רק עם הג'יינטס והרייבנס של העולם, כולם מחזיקים אצבעות לילדים של דניס גרין שישברו את המנחוס ויקחו את הסופרבול. גם משום שמגיע להם. וגם משום שאם הרייבנס או הג'יינטס אלופים, הפוטבול ייהפך לענף ספורט...איך לומר זאת בעדינות...פחות...אטרקטיבי. אז כדי לא לעודד משחק הגנתי ואנשים כמו טרנט דילפר, מהיום מארגנים הסעות לכותל ומניחים פתקים שהקרסול של רנדי יחזיק ושדניס גרין לא יעשה במכנסיים כשזה יקבע באמת.