המשחקים האולימפיים המודרנים כבר ראו ספורטאים שהפליאו לעשות בבריכות השחייה ובאיצטדיוני האתלטיקה. בשחייה היו, כדוגמה - מרק ספיץ ומייקל פלפס, ובאתלטיקה ג'סי אוונס, אמיל ז'אטופק, בוב בימון, קרל לואיס ויוסיין בולט. הם מייצגים כמה מהשמות הגדולים שזכו בזהב. אחד המוזהבים שעשה זאת שלשום בפריז 2024, הוא קופץ המוט השבדי ארמנד דופלנטיס.
הרגע שבו שבר את שיא העולם והעמידו על גובה של 6.25 מטרים, הוא מאותם רגעים בהם ידענו שעל הערב הזה ידברו עוד שנים רבות. מונדו, כפי שהוא מכונה, הגיע הכי גבוה כדי לראות את קומותיו הגבוהות של מגדל אייפל. אולי אפילו המגדל עצמו מחא לו כפיים.
מונדו הוא תופעה יוצאת דופן. ב־1985, כאשר סרגיי בובקה עבר לראשונה 6 מטרים בקפיצה במוט, נדמה היה שהאדם נמצא על גבול יכולתו הספורטיבית. והנה ראינו את דופלנטיס מרחף מעל גובה של 6.25 מטרים. בכך שיפר בסנטימטר את שיא העולם, שקבע באפריל השנה, בסין.
השבוע, בעת קביעת השיא החדש, ראינו גם מהי הרוח האולימפית. האמריקני סם קנדריקס, שזכה במדליית הכסף, דחף במחיאות כפיים את הקהל באיצטדיון לעודד את מונדו, ומיד לאחר קפיצת השיא אץ לברכו על התוצאה הנפלאה שהשיג. זוהי בדיוק רוח הספורט בהתגלמותה.
רק נקווה שדופלנטיס בן ה־24 לא אמר את מילתו האחרונה. אבל דבר אחד ברור: תמיד תהיה לו פריז.
תומאס בעקבותיה של גריפית'
לפני יומיים זכתה האצנית גבריאל תומאס מארצות הברית במדליית הזהב האולימפית בריצת 200 מטרים. היא עברה את המרחק בזמן של 21.83 שניות. אני מתייחס לריצתה משום שהיא הזכירה לי את ריצתה המנצחת של בת ארצה, פלורנס גריפית' ג'וינר במשחקי סיאול 1988.
אז, כשליח הרדיו, ראיתי את אותה ריצה מקרוב, ופלורנס שיפרה את שיא העולם והעמידה אותו על 21.34 שניות. כשתומאס רצה על המסלול בפריז, היא דמתה לה מאוד בתנועותיה. לא יכולתי שלא לחשוב על כך תוך כדי מהלך הריצה. כנראה שלאצניות גדולות יש הרבה מהמשותף.