יש להניח כי הזכיה של ספרד ביורו 2024 חיזקה את המוטיבציה של נבחרת יפן לקראת האולימפיאדה והעניקה לה רוח גבית. הרי לפני 3 שנים, במשחקים האולימפיים שנערכו על אדמתם בטוקיו, היוו היפנים יריב שקול מאוד לספרדים בחצי הגמר. הקרב הצמוד הלך להארכה, והוכרע לטובת האדומים רק בדקה ה-115. בהרכב הפותח של ספרד שיחקו אז דני אולמו, פדרי, מארק קוקורייה, אונאי סימון, מיקל אויארסבאל, מיקל מרינו ומרטין סובימנדי. לואיס דה לה פואנטה היה מאמנם. עכשיו כולם אלופי אירופה עם מדליית זהב על הצוואר. אם הם יכולים, אז גם היפנים יכולים לחלום בגדול, לא?
מעבר לכך, הסמוראים הכחולים כבר גברו על הספרדים במונדיאל האחרון. הניצחון הדרמטי במחזור הנעילה בשלב הבתים העלה אותם לשמינית הגמר מהמקום הראשון, ושלח את גרמניה - אשר גם אותה הם ניצחו - החוצה. את דרכה בטורניר סיימה הנבחרת עם מחמאות רבות אחרי תיקו מול קרואטיה, במהלכו היתה עדיפה, אך הודחה בפנדלים. עניין של חוסר מזל. יפן עדיין מוגדרת כאנדרדוג בטורנירים הגדולים, אבל הציפיות של השחקנים מעצמם שונות. הם לא מסתפקים בהשתתפות. הם רוצים לזכות.
באולימפיאדה הנוכחית, זו המטרה המוצהרת. המאמן גו אויווה הצהיר לפני הנסיעה באופן חד משמעי: "אנחנו לא באים לצרפת כדי לצבור נסיון, אלא כדי לקחת מדליות. מדליות הזהב". באופן מעט פרדוקסלי לאור ההצהרה, הוא דווקא ויתר לגמרי על שחקנים מנוסים. ההתאחדות היפנית אפילו לא התכוונה לנהל משא ומתן עם המועדונים האירופים הבכירים, בהם משחקים הכוכבים הבכירים. זו הנבחרת היחידה שהגיעה לטורניר ללא שחקנים מעל גיל 23 - הרי מותר לכלול בסגל שלושה כאלה. פרגוואי, למשל, נהנית משירותיו של הבלם בן ה-32 פביאן בלבואנה, שנגח בשבת את שער הניצחון לרשת ישראל בזמן פציעות. יפן באה עם צעירים בלבד - והביסה במחזור הראשון את הפרגוואים הפייבוריטים 0:5.
השיקול המרכזי בהחלטה היה לשמור על ההרמוניה בהרכב ובחדר ההלבשה, ולהעביר לשחקנים מסר שסומכים עליהם. יפן זכתה במאי באליפות אסיה עד גיל 23, והמאמן אויווה העדיף לא לזעזע את המרקם העדין שנוצר. בתקשורת דיברו על האפשרות לשלב את הקשר הוותיק וטארו אנדו, שסיים עונת בכורה טובה בליברפול וניחן בכושר מנהיגות. ואולם, בואו היה מערער את מעמדו של ג'ואל צ'ימה פוג'יטה, שהפך לבוס האולטטיבי במרכז המגרש בנבחרת הצעירה. אז אנדו מתכונן בשקט תעשייתי לעונה החדשה עם ארנה סלוט, מאמנו החדש באנפילד. בינתיים, פוג'יטה היה השחקן המצטיין בדרך לזכיה באליפות אסיה, וכעת הוא האס גם באולימפיאדה. מול פרגוואי, וגם ב-0:1 על מאלי במחזור השני בשבת, הוא הפגין יכולת נהדרת.
את שער הניצחון לרשת מאלי הבקיע חברו לקישור המרכזי, ריהיטו יאמאמוטו, והתיאום ביניהם טוב במיוחד כי הם משחקים באותו מועדון - סינט טרוידן הבלגית. גם השוער ליאו קובובו, שהיה גיבור הזכיה באליפות אסיה עד גיל 23 כאשר הדף פנדל דרמטי מול אוזבקיסטן בגמר, הצטרף זה עתה לסינט טרוידן, בה יחליף בין הקורות את זיון סוזוקי שנמכר לפארמה תמורת 7.5 מיליון יורו. בנוסף אליהם, יש שלושה יפנים נוספים בסגל סינט טרוידן, וההסבר לכך פשוט - המועדון נמצא בבעלות יפנית מאז 2017. קונצרן אינטרנט DMM השתלט עליו גם משיקולים עסקיים, אך הוא שמח מאוד לסייע במשימה הלאומית ולהעניק ליפנים צעירים קרש קפיצה מצוין בליגה בסדר גודל בינוני באירופה. באולימפיאדה הנוכחית זה בהחלט עוזר.
מובן שיפנים נוהרים לאירופה גם בלי קשר לסינט טרוידן, ובסגל האולימפי הנוכחי יש גם שני נציגים שזהרו בעונה החולפת בהולנד במדי ספרטה רוטרדאם. הקיצוני השמאלי שונסוקה מיטו הבקיע צמד בחגיגה הגדולה מול פרגוואי, בעוד עמיתו קוקי סייטו, שנחשב לכישרון גדול אף יותר, סיפק שני בישולים מעמדת הפליימייקר. כרטיסו של סייטו, ששיחק בספרטה בהשאלה, שייך ללומל הבלגית שהיא חלק מקוצרן הכדורגל סיטי גרופ של השייחים מאיחוד האמירויות, ובראשו מנצ'סטר סיטי. בעבר היו ליפנים תקוות כי הוא יפלס את דרכו לסגל אלופת אנגליה. זה לא צפוי לקרות בעתיד הקרוב, ולמעשה לספרטה סיכוי גבוה לרכוש אותו הקיץ, אבל זו עדות נוספת לכך שהמועדונים העשירים באירופה עוקבים אחרי הכדורגלנים הצעירים ביפן.
את הדוגמא הבולטת ביותר לכך מהווה, כמובן, טאקפוסה קובו, שלמד באקדמיה של ברצלונה, ואז השתייך לסגל הראשון של ריאל מדריד, לפני שעבר לריאל סוסיאדד והפך לכוכב בסדר גודל משמעותי בליגה הספרדית. הוא היה חלק מהסגל האולימפי בטורניר הקודם ב-2021, והאכזבה היתה עצומה לא רק כאשר יפן לא רק הפסידה באופן כה דרמטי לספרד בחצי הגמר, אלא גם נכנעה למקסיקו במשחק על מדליית הארד - ונותרה בידיים ריקות בתום טורניר ביתי נהדר.
התסכול הזכיר לכולם את אירועי האולימפיאדה ב-2012, אז היו היפנים קרובים מאוד למדליות, אבל הפסידו למקסיקו בחצי הגמר, ולדרום קוריאה בדרבי האיזורי הלוהט בקרב על המקום השלישי. לפיכך, הפעם היחידה בה זכו היפנים במדליות (ארד) בכדורגל במשחקים האולימפיים היתה אי שם ב-1968, אך חוסר ההצלחה בנסיון לשחזר זאת לא גורם להם להרים ידיים. בדיוק להיפך - האמונה בעתיד חזקה מתמיד.
ההתאחדות היפנית הגתה תוכנית ארוכת טווח אשר מטרתה היא לזכות במונדיאל בשנת 2050 לכל המאוחר. מדובר בפרוייקט שאפתני מאוד, במסגרתו מחזקים את יסודות טיפוח השחקנים ומכשירים שחקני נוער רבים ככל הניתן, תוך שיתוף פעולה הדוק בין ההתאחדות לכל המועדונים המקצוענים. מטרת ביניים היא עליה לחצי הגמר לפחות עד 2030 - וזו המשימה לדור שצומח בדיוק עכשיו. קובו אמור להיות הכוכב המרכזי, אולם גם אותו לא לקחו לאולימפיאדה כי הוא לא היה חלק מהסגל שזכה באליפות אסיה עד גיל 23. השחקנים שהגיעו לצרפת נמצאים בתנופה, ושותפים לדעתו של מאמנם שהם מסוגלים וראויים לסיים במקום הכי גבוה על הפודיום.
אויווה הוא ווינר עם קבלות. ב-2018, הוא הצעיד את קשימה אנלטרס לזכיה ראשונה בתולדותיה בליגת האלופות של אסיה, בעונתו המלאה הראשונה כמאמן ראשי, ומאז נחשב למצליחן. מינויו לנבחרת הצעירה ב-2021 התקבל בהתלהבות, והוא מסומן כמאמן הנבחרת הבוגרת לעתיד. גם כאן ההצלחה של דה לה פואנטה, שעבר בהצלחה כה עצומה מהנבחרות הצעירות לנבחרת הבוגרת בספרד, מעניקה לו רוח גבית.
ספרד לא נחשבה לפייבוריטית באליפות אירופה האחרונה, אבל הפגינה ביטחון עצמי רב, והיחס כלפיה השתנה כבר אחרי המשחק הראשון, בו הביסה את קרואטיה 0:3. זה גם השינוי שחל בגישה כלפי היפנים באולימפיאדה. החמישיה לרשת פרגוואי שידרגה מאוד את מעמדה, ובסוכנויות ההימורים היא מדורגת כמועמדת הרביעית לזכיה, כאשר רק צרפת, ספרד וארגנטינה מקדימות אותה. את ישראל היא פוגשת כשהיא כבר הבטיחה את המקום הראשון בבית, ויש תקווה כי הדבר יעזור לחבורה של גיא לוזון להשיג ניצחון, אבל לא כדאי לבנות על כך. על מנת לשמור על המומנטום החיובי, היפנים לא ירצו להוריד את הרגל מהגז.