לפני מספר שבועות דייויד מינצברג עמד בראש ההודעה המשותפת שלו ושל אדמונד ספרא על סיכום בין הצדדים, בדרך לחתימה על העברת הבעלות של הפועל תל אביב.
כנראה שזה היה מאוד מתאים בזמנו כדי למכור 8,000 מנויים, אך על סיכום מודיעים כשיש הבנות על כל הפרטים, לא מו"מ עם מחלוקות והרבה מאוד דברים שלא הושלמו בדרך לחתימה. כרגע מינצברג מפיל את התיק על זאב גרינברג והכסף שהוא דורש תמורת המניות שלו, אך סביר להניח שגם לאחר שהנושא הזה ייפתר יצוצו דברים חדשים.
בסוף אי אפשר להתעלם מהמציאות. אוטוטו מתחילים משחקי גביע הטוטו והפועל תל אביב קרובה למכור את הישאם לאיוס ומודיעה לעומרי אלטמן, מאוויס צ'יבוטה ואליאן רוחנא שהם לא בתוכניות. אולי מסאי דגו לא מתלהב מהשלושה מקצועית, אך לכסף יש משקל משמעותי כאן ויש מי שמספר לדגו שבמקומם הוא יוכל להביא שחקנים משמעותיים אחרים.
ראשית, בשלב זה קשה למצוא קבוצה שתיקח עליה אפילו מחצית מהחוזים של אלטמן וצ'יבוטה, והאדומים בבעיה. שנית, אם הייתה עסקה סגורה לא היינו שומעים על מהלכים כאלה בצורה כל כך בהולה ומבלי שיש אלטרנטיבות אמיתיות.
אבל זה הסיפור של דייויד מינצברג. הוא יודע להתל בתקשורת, אך מזמן איבד אחריות להפועל תל אביב. הוא רוצה למצוא מתווה שייתן לו החזר השקעה ולהגיד שלום, ובדרך לשם מוכן לקבור את המועדון בליגה הלאומית, הוא עם אפס סנטימנטים ושאיפה אחת ויחידה - למצוא נוסחה הכי טובה עבורו ולהיעלם מהכדורגל הישראלי כשלא באמת אכפת לו מה יישאר אחריו.
ספרא? אולי יש לו הרבה כסף, אבל אם ה-1.5 מיליון שקלים שזאב גרינברג רוצה יגרמו לו לסגת מהעסקה, אוהדי הפועל תל אביב צריכים להגיד תודה על כך שהיא לא תצא לפועל.
חודשים של מו"מ ושיחות על עסקה, שכל פעם נתקעת. מיליארדר שחולם לקחת קבוצת כדורגל ולבנות אותה חזק בלאומית כדי לעלות ליגה, לא מגיע למצב כזה בסוף הקיץ.
כמו שהדברים נראים עכשיו, גם רכישה של הקבוצה על ידי ספרא ככל הנראה לא תביא בשורה חדשה לאוהדי הפועל תל אביב.