הקשר בין הצלחה לחוויה הוא נושא מרתק המעסיק אותי רבות. מהו הכוח המניע שמאחורי ביצועי השיא? האם זהו כוח החרדה והחשש מפספוס הזדמנות או איבוד הזהות המנצחת שמבעירה את הלהבה הפנימית שלי? או שהתשוקה הגדולה לקלף עוד שכבה ממנגנון הגוף-נפש ולתת חופש לכל האיכויות שנולדתי איתם ושפיתחתי לאורך השנים?
כל מאמן או מנהל מנוסה מכיר ויודע ש הדרך המהירה והעוצמתית ביותר לגייס את העובדים או הספורטאים היא בעזרת הפחד. בשנים האחרונות, אנו עדים לעידן חדש של הצלחה. אם בעשורים האחרונים הרוב הגדול של אנשי ההישג הבולטים היה מושתת על אופי של סגפנות, התנזרות ומחויבות, היום עבודה קשה ומחויבות הם הבסיס להצלחה, אבל כבר מזמן לא העיקר והקלף שאיתו מנצחים.
בעידן שאחרי מייקל פלפס וסימון ביילס, אשר שברו את חומות השתיקה והכניסו כל אחד ואחת לאמת העמוקה שמאחורי אור הזרקורים והמדליות והחשיפה לרמות גבוהות של דיכאונות, אובדנות וחרדות אצל הגיבורים של עולם הספורט, נולד ומתפתח זן חדש של ספורטאי על וכוכבים ששינו את חוקי המשחק.
בכל ענף ובכל תחום יש מגוון דרכים ודמויות אופי שונות של מצליחנים. השוני המהותי ביותר הוא בחופש ובמרחב החיים של הכוכבים החדשים. במקביל למסע ההישג ולא על חשבונו. למעשה בעידן החדש, השימוש במשמעות של השפעה דרך הצטיינות, וגיוס משאבי מוטיבציה בריאים הם המהות וה-DNA שמייצג את דור הכוכבים החדש.
הרבה בזכות הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות, מסע ההישג של ספורטאי מצליח היום שונה בתכלית ומאפשר לו להיות בקשר עם מאות ואלפי אוהדים מהבית או ממדינות שונות שממש לוקחים חלק במסע שהוא עובר. עם העלייה בחשיפה שהטלפון והרשתות הביאו, כך גם הלחץ והמחויבות קיבלו משמעויות חדשות.
בשילוב עם הדור החדש שחי יותר שנים בעולם המודרני, תהליכי ההכנה לקראת רגעי האמת הגדולים כמו המשחקים האולימפיים או אליפויות העולם קיבלו מימד מנטלי אחר. נתח עצום מההכנה מושתת על מיצוב נכון של סביבת העבודה האנושית ובניית האישיות של הטאלנט בהתאם לגירויים החדשים ולמשיכות הטבעיות של העידן המודרני.
ההכרה בעולם הנפשי-רגשי לצד עולם ביצועי השיא הטובעני והבלתי מתפשר יצר זן חדש של כוכבים. המאמנים של העולם הישן חייבים לעבור עדכון גרסה באשר לסדר החשיבות ואופן התקשורת שמייצרים הצלחות גדולות. במילים אחרות, מקצוענות בלבד תמקם אותך במקום טוב באמצע במקרה האופטימי, ובמקרה הרע תוביל לאבדון ובלבול גדול.
הטכניקות התודעתיות שספורטאי העל של היום נשענים עליהן הן הג'וקר שנשלף ברגעי האמת ובאיזשהו מקום "מרוץ החימוש" מושתת היום יותר ויותר על פיתוח אישיות יציבה ומוגדרת בתוך עידן של לחצים והסחות דעת שמעולם לא היו גבוהות יותר.
בתור אחד שבעידן בו שהיתי בטופ העולמי, העולם האישי והעבודה המנטלית היו עבור מערכות ההישג הרשמיות בשוליים, נאלצתי במשך תקופות רבות ליצור לעצמי את מערך התמיכה המנטלי בהסתר. הסביבה הארגונית והתפיסה של מבנה הצלחה דאז לא תאמו במקרים רבים את הצורך האישי שעלה יחד עם ההצלחה, הפרסום, המחויבות לרחוב, לקהילה ולנותני החסות.
במשחקים האולימפיים האחרונים בטוקיו סימון ביילס היתה זו שניפצה את האידיליה ובחרה בפגיעות במקום בנוקשות כמקור הכח שלה. מאז יחד עם פלפס, הם הפכו לשגרירים של בריאות הנפש והם אחד המנועים העיקריים למהפכת ההצלחה שמתרחשת בעולם.
כשאני מחפש את הדוגמא החיה האולטימטיבית לספורטאי העל שחי את המרחב והאיזון הקסום בין האדם לבין המקצוען שהוא אין דוגמה טובה יותר מאשר הכדורסלן ניקולה יוקיץ'. באחד הראיונות שנתן הוא ממש אמר ברצינות: "אני מאד מקווה שישכחו אותי בהקדם לאחר שאפרוש". בעיניי, המשפט הזה מסמל כל כך הרבה על סגנון ההצלחה הייחודי של ניקולה. אין ספק שהוא מיוחד בנוף ואולי נושא הלפיד של המהפכה התודעתית של עולם ההצלחה. אם נשווה את האמירה של יוקיץ' לכוכבי עבר אחרים שנלחמים בכל דרך להישאר רלוונטיים גם היום, נפגוש שתי גישות שונות שמסמלות את המהפכה המנטלית והגישה בין העולמות.
ההצלחה של הכוכבים מהזן החדש אינה נגמרת על הפודיום; למעשה, הפודיום הוא הפלטפורמה ונקודת הפתיחה. כספורטאי הישגי לשעבר שזכה לחוות את המשמעויות של היותי הטוב ביותר בעולם, היום יותר מתמיד ברורה לי התובנה שעד רגע הפודיום המקצוען והטאלנט שאתה יישאו בנטל המירבי, רגע אחרי הפודיום האדם שפיתחת יקבל את מלוא המשקל על כתפיו, וכל מה שאינו נבנה לאורך מסע ההישג יצוף בעוצמה רבה בדיוק ברגעי הזוהר עליהם חלמת.
ברוח המשחקים האולימפיים, השאלה שכל מאמן, מנהל או הורה מוכרחים לשאול את עצמם בעיניי היא אחת: מי האדם שגדל בתוך המקצוען שאני מפתח? מה הוא מייצג בעולם אם מדליה לא הייתה ההגדרה שלו? והאם הוא בורח מכישלון או דוהר לממש את סך המתנות והכישורים שהוא נולד איתם ופיתח? אני מזמין אתכם לחשוב מחדש על הכוח שמניע אתכם, להתמודד עם הפחדים שלכם באומץ ולחתור להצלחה מתוך חוויה משמעותית ואמיתית.
נמרוד משיח, סגן אלוף העולם לשעבר, יועץ, מרצה, מנחה סדנאות מצוינות ומאמן מנטלי לטאלנטים.