זה היה רגע בלתי נשכח בריו 2020. מייקל פלפס שחה לזהב לצד מי שגבר עליו שמונה שנים קודם לכן באולימפיאדת לונדון, צ'אד לה קלוס מדרום אפריקה. מרגע הזינוק ועד עצירת השעונים פלפס נתן את הכול. הוא לא נתן לדבר להסיח את דעתו. ב-50 המטרים האחרונים, בזמן שהוא ממוקד בתנועות, לה קלוס - שהפך מיד לתמונה אייקונית של להוריד את העיניים מהמטרה - הביט שמאלה, לראות היכן היריב. זה כל מה שנדרש כדי להחמיץ בשבע עשיריות, ולא את הזהב - שבריר השנייה הזה של חוסר ריכוז הותיר אותו מחוץ לפודיום. הוא סיים רביעי.
אתם ודאי תשאלו: מה למייקל פלפס וצ'אד לה קלוס ולאבטחת המשחקים האולימפיים ב-2024? מה להם ולהגנת סייבר?
ובכן, הכול, כי את תמונת איומים כמו זו שמתגבשת לקראת אולימפיאדת פריז לא ראינו מעולם. היא השתנתה והתפתחה ללא היכר במהלך השנתיים האחרונות, וביתר שאת בששת החודשים האחרונים. כמו במשחה ההוא, גם כאן אסור לאף אחד להוריד את העיניים מהמטרה. שבריר שנייה של מבט לצדדים עלול להביא להפסד כואב.
"אנחנו נותקף"
הציטוט הזה שייך לראש מערך הגנת הסייבר לאולימפיאדה, פרנץ רגול. יתרון אחד יש לו: הוא יודע במדויק מהו חלון הזמנים לתקיפה. פריווילגיה שכזאת - לדעת למתי קבעו היריבים שלך להוציא לפועל את המזימות שלהם - יש רק למעט חברות וממשלות. בקיץ הקרוב, אם כן, הצורך להשאיר את העיניים על המטרה מקבל משנה תוקף.
ב-2018, באולימפיאדת החורף בסיאול, רוסיה תקפה את טקס הפתיחה וניסתה לייחס זאת לצפון קוריאה. גם לקראת משחקי טוקיו 2020 (שנדחו ל-2021 בגלל הקורונה) רוסיה שלחה סדרה של נוזקות. ועדיין, תמונת האיומים הנוכחית היא לא משהו שהכרנו בעבר. בהשאלה מהז'רגון הצבאי והמודיעיני, כל האורות האדומים מהבהבים. המצב הגיאופוליטי רחוק מלהיות יציב - צבר של אירועי קיצון חריגים מקשה מאוד לחזות את מה שיקרה. כל שידוע לנו הוא שמשהו עומד לקרות.
כופרה
ב-2017, שבוע לפני טקס ההשבעה של דונלד טראמפ, כמעט 70% ממצלמות המעקב (CCTV) ומאגרי התיעוד שלהן בוושינגטון הבירה נפגעו מכופרה ונותקו מהרשת. אין ספק שתקיפת היכולת לראות מה מתרחש היא טקטיקת פעולה אפקטיבית למדי. במיוחד אם משלבים אותה עם תקיפה פיזית.
התשתית הזמנית שצריך להקים ולתחזק היא פרויקט מורכב במיוחד. אין מקום לטעויות. וככל שהאולימפיאדה מתקרבת, האיום רק הולך ומחריף. זה קצת כמו לשחק שחמט בכמה רמות בו זמנית.
מתקפות משולבות
איום הטרור איננו זר לצרפת. ב-2015, מתקפת הטרור של דאעש בתיאטרון בטקלאן גבתה את חייהם של 130 בני אדם והותירה עוד מאות פצועים. דאעש אף קיבל את האחריות לפיגוע התופת במרץ השנה באולם ההופעות ליד מוסקבה, שבו נרצחו כ-140 ונפצעו מאות.
נשיא צרפת מקרון כבר הזכיר בגלוי אפשרות לפיגועים של דאעש. שילוב של אירוע כזה עם מתקפת סייבר, בין שכמהלך יזום ובין שבאקראי, יעצים את האפקט וישפיע לאין שיעור על המשחקים, האזרחים ושלום הציבור.
לאור כל זאת, להגנה ושמירה על תשתיות חיוניות יש חשיבות רבה כל כך. כל חלק באולימפיאדה - מהאבטחה דרך מכירת הכרטיסים, משיכון הספורטאים ועד לתחבורה - נשען על טכנולוגיה. טכנולוגיה שאם תשובש, תשפיע באופן ניכר על הביטחון ועל החוויה.
בלי יכולת לתקשר, אי אפשר לפעול במשותף או לפעול כלל. וכמו בטקס ההכתרה של 2017, לא ניתן להשלים עם מצב של עיוורון במהלך האירוע הנצפה ביותר על פני כדור הארץ בקיץ הקרוב. שמירה על ביטחון האתלטים והקהל מחייבת הקפדה אובססיבית על כל פרט ופרט. אין לנו פריווילגיה לפספוס קל שבקלים.
ההבדל שבין ניצחון להפסד עשוי להיות מצמוץ בזמן הלא נכון. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כל הסחת דעת, ואנחנו חייבים להשאיר את העיניים על הפרס האולטימטיבי: אולימפיאדה בטוחה, מאובטחת ומוצלחת.
הכותב הוא יועץ אבטחת סייבר בכיר בסנטינל וואן